ראיון
"מפתיע אותי שישראל לא התקדמה בתשתיות AI. חשבתי שיהיו כאן יותר"
המאנט טנג'יה, מנכ"ל קרן הענק ג'נרל קטליסט ואחד ממומחי ה־AI המובילים בעולם, סבור שישראל לא התקדמה מספיק בפיתוח בינה מלאכותית. בראיון בלעדי הוא מספר על ההשקעות המתוכננות כאן ומציג עמדה לא שגרתית על האוויר החם בתחום הבינה המלאכותית: "בועות זה דבר טוב. הן דוחפות הרבה הון והרבה כישרון לחדשנות"
“קצב הצמיחה היום חריג ויוצא דופן, זה לא 'הנורמלי' שהיה בעידן שלפני ChatGPT. אבל בועות זה דבר טוב. הן דוחפות הרבה הון והרבה כישרון לחדשנות ולכן אני רואה אותן כמשהו חיובי. ברור שיש חברות שמקבלות הערכות שווי מופרזות בלי הצדקה עסקית, אבל אחרות צומחות בקצב מדהים". את הגישה המפתיעה הזו ל־AI והחששות מפני הבועה שמתפתחת סביבה, כפי שהביע באחרונה אפילו סם אלטמן מ־OpenAI לצד בכירי סיליקון וואלי נוספים, מציג המאנט טנג'יה (Hemant Taneja).
טנג'יה הוא אחת הדמויות הבכירות והמוכרות בתעשיית הון הסיכון האמריקאית ואפילו מעבר לכך. הוא נחשב למומחה גם בתחום ה־AI כמי שהשקיע בכל השמות החמים החל מאנתרופיק ועד מיסטרל וגם בחברת איידוק הישראלית וכן כמי שפירסם עוד ב־2018 ספר בשם "Unscaled" שבוחן כיצד ה־AI יוכל לאפשר היפר פרסונליזציה בכל תחומי החיים שלנו, בדגש על בריאות.
הראיון הבלעדי עימו, והראשון אי פעם לתקשורת הישראלית, מתקיים בבית החולים שיבא, שם לג'נרל קטליסט יש שיתוף פעולה עם מרכז החדשנות ARC של בית החולים. ההסכם נחתם בקיץ 2023, רגע לפני פרוץ המלחמה בישראל וכבר בעיצומה של ההפיכה המשטרית, אבל נראה שלטנג'יה המציאות הישראלית לא מפריעה במיוחד. באמצע הראיון מגיעות ידיעות על שיגור כטב"ם מתימן, אבל הוא שומר על קור רוח וממשיך לדבר על AI, על ישראל ועל ההשקעות של הקרן כאן, כאילו גם בסיליקון וואלי מתעופפים מדי פעם כטב"מים שלא במסגרת ניסויים של טכנולוגיות חדשות.
הביקור בעיתוי הלא טריוויאלי נערך גם כדי לפגוש את היזמים מהפורטפוליו של ג'נרל קטליסט, שהיא אחת הקרנות הזרות הפעילות בישראל, שרק באחרונה השתתפה בסבבי גיוס של חברות כמו ארמיס ואיידוק. וגם כדי להכיר חברות חדשות שמועמדות להשקעה, לפגוש אנג'לים וכן, גם כדי להשתתף בחתונה של איש תעשיית הון הסיכון זק פרנקל מירושלים, שקיבץ לאירוע את מיטב השמות של תעשיית ההשקעות האמריקאית (ראו מסגרת). בין לבין, בביקור עמוס וצפוף של שלושה ימים, הספיק טנג'יה להיפגש גם עם אנג'לים מקומיים, כאלה שלרוב כולם עולים אליהם לרגל, אבל הפעם דווקא הם אלה שמיהרו להתייצב כדי לשמוע את טנג'יה למשך רבע שעה. בין השמות, אבישי אברהמי, מייסד ומנכ"ל וויקס, יוסי ורדי, מבכירי התעשייה המקומית ומריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט שעוסק היום בעיקר בהשקעות בתחום הבריאות.
לשאלה מדוע קרן כמו ג'נרל קטליסט, שיש לה גישה לכל סטארט־אפ על כדור הארץ, אינה מעדיפה לשבת על הגדר ולא להשקיע בישראל - שכבר שנתיים נתונה במלחמה וגם סובלת מתדמית בינלאומית גרועה - משיב טנג'יה כי "ישראל מדהימה בכך שהקושי הברור כאן רק הופך את היזמים לחזקים ונחושים יותר. נכון שהרבה השתנה כאן לעומת הביקורים הקודמים שלי, אנשים רוצים שגרה, אבל יש להם המון אומץ והמון אמונה. כשאני מדבר איתם, הם מלאי מוטיבציה אולי אפילו יותר מקודם. האיכות של מה שנבנה כאן היום טובה מתמיד. יש גם הרבה יותר בעיות וגם יותר הזדמנויות, וזה הופך את התקופה לפוריה להשקעות. יזמות היא בדם כאן בישראל".
המצב הגאו־פוליטי לא מטריד את הקרן?
"להיפך, הוא מדרבן אותנו להשקיע כאן. אנחנו מאמינים בתזה של 'חוסן גלובלי', שכל אזור צריך לפתח יכולות מקומיות בתעשיות קריטיות כגון בריאות, אנרגיה, ביטחון, תעשייה, סייבר. לכן אנחנו תומכים ביזמים שבונים חברות כאלה, בתחומים הקריטיים האלה, בכל שוק שבו אנחנו פועלים - בין אם זה ארה"ב, אירופה, ישראל או הודו", הוא מקפיד לציין את מולדתו.
למרות שהשקעתם כאן ביותר מ־10 חברות, אינכם פותחים משרד מקומי כמו שעשו הקרנות סקויה, גריילוק או אינסייט.
"אכן, אין לנו משרד כאן, ואנחנו לא מתכננים כרגע לפתוח. אנחנו תומכים בפעילות ההשקעות בישראל בעזרת הצוותים שלנו בארה"ב ואירופה".
תשקיעו בעוד חברות בישראל?
"בהחלט. אנחנו משקיעים כאן כבר הרבה שנים. השקענו במליו, למונייד, ראפיד ו־Deel, ואנחנו בין המשקיעים הגדולים מבחינת היקף ההון שהשקענו בישראל. יש לנו קבוצה גדולה של יזמים שאנחנו תומכים בהם כאן בתל אביב. אחד הדברים הראשונים בסדר היום שלי פה, הוא גם פשוט לראות איך הם מסתדרים, לדבר איתם, ולוודא שאנחנו מספקים את התמיכה שהם צריכים. יש לנו גם שיתוף פעולה עמוק עם שיבא, ואנחנו חושבים מה תהיה הפאזה הבאה של השותפות איתם. גם זה על סדר היום. וגם איתור השקעות חדשות. נשקיע בכל התחומים, לאו דווקא בבריאות, אלא סייבר, פינטק וגיימינג. יש כאן הרבה מאוד דברים מעניינים בתחום המשחקים. אנחנו רוצים לעשות עוד ולכן אנחנו כאן".
את ה־AI אתה לא מזכיר בהקשר של ישראל. אתה מסכים עם ההערכה שבחזית הזו יש כאן הרבה פחות מה להציע כרגע?
"אכלתי צהריים עם הרבה מהיזמים שלנו, וגם הם הרגישו שישראל מבחינת תשתיות AI לא התקדמה מספיק ולא עשתה הרבה. בצד התשתיות לא רואים הרבה, וזה הפתיע אותי. חשבתי שיהיה יותר. אבל בהטמעת AI בעסקים, בסייבר וביטחון, בריאות ובתחומים נוספים דווקא כן קורה פה הרבה, וכולם צריכים את הצד של האפליקציה. חלק גדול מהשיחות שלי עם היזמים המקומיים עסקו בשאלה איך יזמים משתמשים ב־AI כדי לעזור לצוותים הקיימים שלהם לעשות יותר".
כשאתה אומר "תשתיות" הכוונה למודלי שפה גדולים?
"כן. אין כאן מעבדות AI שבונות מודלי שפה גדולים. זה קורה היום בעיקר בארה"ב, יש קצת באירופה, הודו נכנסה לזה, וגם סינגפור. בישראל לא ראיתי".
מהפכת ה־AI במערכת הבריאות
טנג'יה, בן 50, יליד הודו שעבר לארה"ב וסיים שם חמישה תארים אקדמיים באוניברסיטת MIT היוקרתית, התחיל את דרכו כיזם. הוא היה בין המקימים של חברת הבריאות הדיגיטלית Livongo שנמכרה לענקית הרפואה מרחוק Teladoc ב־18.5 מיליארד דולר, האקזיט הגדול ביותר בתחום, והיה שותף להקמה של חברה נוספת בתחום שנמכרה גם היא לאחר שהגיעה לשווי של 6 מיליארד דולר.
מאז 2021 הוא עומד בראש קרן הענק ג'נרל קטליסט (General Catalyst), אחת הקרנות הגדולות והוותיקות בארה"ב שהחלה אולי כקרן שמשקיעה בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים - כפי שעשתה בזמנו בסנאפצ'ט או Airbnb, אבל בהובלתו של טנג'יה עשתה מהלכים חסרי תקדים שהפכו אותה היום למה שהוא בעצמו מגדיר כ"קונגלומרט".
הקרן מנהלת 27 מיליארד דולר, כאשר על גיוס הענק האחרון שלה - 8 מיליארד דולר לקרן החדשה שהושלם בסוף 2024, חתום טנג'יה. מעבר לכך, בתחילת 2025 הקימה ג'נרל קטליסט פעילות של ניהול עושר ללקוחות אמידים ועוד לפני כן רכשה רשת בתי החולים Summa Health בארה"ב, כדי ליישם בו טכנולוגיות AI שונות, ולהפוך אותו למעין הדגמה לטרנספורמציה שיכולה להתחולל במערכת הבריאות בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. בקיצור, קרן הון סיכון זה כבר ממש לא, או לפחות לא רק. יחד עם עוד מספר קרנות ענק ובהן גם סקויה, מובילה ג'נרל קטליסט את המגמה של התרחקות קרנות הון הסיכון מהמודל המקורי שלהן, ככל שמצד אחד שוק ההנפקות לא מפנק ומצד שני נדרשים סכומי עתק חריגים למימון מהפכת ה־AI.
נדמה שמשעמם לך אחרי הקריירה כסופר ויזם להיות "רק" בקרן הון סיכון ואתה ממציא פעילויות חדשות לגמרי.
"כן, מכרתי כמה חברות", הוא מחייך בצניעות כאילו לא מדובר במיליארדי דולרים, "מבחינתי, ג'נרל קטליסט היא גם חברה, ולכן אני עדיין רואה בעצמי עדיין יזם. התרבות אצלנו תמיד יזמית. אנחנו רוצים לעזור ליזמים אחרים לבנות חברות, זו העבודה שלנו. אף פעם לא ראיתי את עצמי כ'משקיע טהור'. השקעה היא רק חלק מהדרך לבנות דברים".
כתבת את ספר ההדרכה על יישום הבינה המלאכותית בתחום הרפואה ב־2018 כשה־AI היה תאורטי ברובו, מה קרה באופן שונה ממה שציפית?
"ההבחנה שלי היתה שבזכות הענן, המובייל והרשתות החברתיות, אנחנו בעצם בונים מחדש את החברה. בגלל שאספנו כל כך הרבה דאטה על כל אדם, עברנו מעידן של ייצור המוני לעידן של פרסונליזציה המונית. התחום שהתמקדתי בו היה הבריאות כי כבר בניתי חברות בתחום הזה. הרבה מזה קרה בפועל, אבל אף אחד מאיתנו לא דמיין איך בדיוק הדברים יראו לפני ש־ChatGPT נכנס לחיים שלנו. וגם עכשיו אנחנו עדיין בתקופה של עמימות שיא, כי היכולות מתפתחות עם כל מודל חדש. השאלה היא איפה התקרה, איך בסופו של דבר נשתמש ב־AI בחיים שלנו ובחברה האנושית. מה שברור הוא ש־AI הוא מנוף אמיתי אם משתמשים בו באחריות ותוך מחשבה על מטרות חברתיות".
אלה תאוריות שנשמעות טוב וכולנו חולמים על רפואה כזאת, אבל מה מזה אכן קורה בפועל למשל בבית החולים שרכשתם בצעד חריג ומפתיע?
"עבדנו שנים עם מערכות בריאות והחברות הנוגעות לתחום, כך שהמחשבה היתה לבנות אקו־סיסטם של חברות שמפתחות טכנולוגיות לכל ההיבטים החל מתשלומים ועד חוויית המטופל וניהול כוח אדם, שיחד הופכות את בית החולים לפרואקטיבי, נגיש וגם במחיר סביר. החלטנו שעדיף לקנות בית חולים כדי להאיץ את הטרנספורמציה. זה לא מעבדה לניסוי, אלא מקום ליישם פתרונות מוכחים ולשלב ביניהם. עוד אין ממש תוצאות בשטח כי היה תהליך רגולטורי שדרש קבלת אישורים רבים, כך שאנחנו מקבלים רשמית את השליטה רק בסוף ספטמבר. אבל מיפינו כבר 120 פרויקטים ליישום מיידי, איידוק הישראלית למשל תהיה חלק מהם".
לדברי טנג'יה תחום הבריאות הושפע משני אירועי "ברבור שחור": הראשון הוא הקורונה, שחשפה את כל הבעיות המערכתיות והשני הוא הבינה המלאכותית. "בבית החולים שיבא חושבים באותה צורה. דברים שאנחנו עושים בארה"ב, שיבא באמצעות ARC עושה ברמה הגלובלית. יש חברות שהוקמו במסגרת ARC שגם אנחנו משלבים את הטכנולוגיות שלהם במסגרת תהליך הטרנספורמציה למערכת הבריאות שאנחנו בונים. עכשיו אנחנו חושבים על איך לשלב כוחות נוספים בפיתוחים שלנו ולהפוך אותם לאפקטיביים יותר. אני יודע שרוב המשקיעים באים לישראל בשביל סייבר או דיפנס, אנחנו גם משקיעים בתחומים אלה, אבל תחום הבריאות ספציפית מעניין אותי בישראל בגלל שיבא. הם ביססו את המעמד שלהם כמרכז של טרנספורמציית AI גלובלית ויש כאן הרבה מאוד חדשנות. מספיק להסתכל ברמה המספרית על כמה חברות בריאות דיגיטלית קמות כאן לעומת מדינות אחרות וזה פשוט הרבה יותר. זה מסוג הדברים שמייצרים אקו סיסטם שמושך תשומת לב".
מרכז החדשנות ARC הוקם בשנת 2019 על ידי מנכ"ל בית החולים פרופ' יצחק קרייס ואייל צימליכמן, סמנכ"ל החדשנות בשיבא כדי לקדם חדשנות רפואית דיגיטלית בבית החולים. המרכז מאפשר ליזמים לנסות את הפיתוחים שלהם בבית החולים, מקדם שיתופי פעולה אסטרטגיים עם בתי חולים בחו"ל. אחת ההצלחות המוכרות של המרכז היא היוניקורן Aidoc, אשר פיתחה מנוע מבוסס בינה מלאכותית לסריקה של צילומי רנטגן ו־CT ומתן התראות לרופאים. לפני כחודש הובילה ג'נרל קטליסט גיוס של 150 מיליון דולר לחברה בו השתתפה גם ענקית שבבי ה־AI אנבידיה. "זה לא מובן מאליו שמנכ"ל של קרן ההשקעות מהגדולות בעולם מגיע לישראל וספציפית ל־ARC, ולצד השקעות מסורתיות בסייבר ותעשיות בטחוניות, מתעניין דווקא בבית חולים", אומר קרייס לכלכליסט. "סטארט־אפים מצליחים הם לא תוצאה רק של רעיון מבריק או יזם יחיד, אלא צמיחה מתוך תרבות של חדשנות וקשב ניהולי. מתוך הסביבה הזאת כבר יצאו שני אקזיטים גדולים של כמיליארד דולר יחד של בלקין וויז'ן ושל Innovalveוהפורטפוליו הנוכחי שלנו מוערך ב־6 מיליארד דולר".
