"שינוי בכללי המשחק": המתווה של רשות החשמל לחוות השרתים מטלטל את הענף
המתווה שפורסם להערות הציבור יחייב יזמים לשלם מיליוני שקלים בשנה עבור מקומם בתור לחיבור לחשמל, ולרשות תהיה אפשרות לדחות בקשות שזמן ההמתנה להן עולה על שבע שנים. בענף מזהירים כי האפשרות שניתנת למנהל המערכת לנתק חוות שרתים בהתרעה קצרה עלולה לחשוף יזמים לקנסות מצד לקוחותיהם בעולם
ברשות החשמל מאמינים שהמתווה החדש שגיבשה ולפיו יזמים של חוות שרתים יידרשו לשלם לה מיליוני שקלים בשנה על מקומם בתור לחיבור לרשת ינפה את מרבית הבקשות שהצטברו אצלה בשנתיים האחרונות ברקע המרוץ לדאטה סנטר.
עד כה הצטברו אצלה בקשות לחיבור חוות שרתים בהספק כולל של יותר מ-8,000 מגה ואט, ועל פי הערכותיה רק כרבע מהן יאושרו ויחוברו בפועל. רידודו של התור המתארך לחיבור חוות השרתים לרשת מתוכנן לעבור דרך כיסם של היזמים.
כיום בקשות לחיבורים אלה אינן עולות כסף ותופסות מקום ברשת העמוסה ממילא, ועם אישור המתווה המוצע יזמים המבקשים להקים חוות שרתים של 50 מגה ואט יידרשו לשלם על מקומם ברשת כמיליון שקל בכל שנה של המתנה. על בקשה להקמת חוות שרתים גדולה יותר, הם יידרשו לשלם כמיליון שקל נוספים בשנה על כל 50 מגה ואט, ולרשות החשמל תהיה הזכות לדחות לחלוטין בקשות כאשר משך זמן ההמתנה לחיבור הוא למעלה משבע שנים.
"הקמת תחנת כוח נמשכת כ-12 שנה והקמת קווי הולכה ותחנות משנה אורכים בין 7 ל-10 שנים, כך שבינתיים נוצר מצב של לחץ כבד מצד היזמים, שמבקשים לתפוס מקום ברשת גם אם היכולת התכנונית והפיננסית שלהם נמוכה, מחזיקים במשאביה המוגבלים של רשת החשמל ותוקעים את התקדמותם של אחרים", אמר לכלכליסט סמנכ"ל החדשנות ופיתוח מקטעי חלוקה ברשות החשמל, עידו שוואב. הוא הוסיף כי המתווה המוצע הוא תוצאה של למידת הדינמיקה בענף, הרגולציות הנהוגות בנושא במדינות אחרות בעולם והערכת ההיתכנות של הבקשות הרבות שהוגשו לרשות.
המתווה המתגבש פורסם מוקדם יותר השבוע להערות הציבור וזאת עד אמצע יולי הקרוב. לפי ההצעה, יזמים המבקשים לקדם חיבור של חוות שרתים לרשת יוכלו לבדוק בחברה לניהול מערכת החשמל נגה את מידת ההיתכנות של המהלך, בתמורה לסכום של כמה עשרות אלפי שקלים. פרט לתשלומים השנתיים שהיזמים ישלמו על התור לחיבור חוותיהם לרשת, הם יידרשו גם להציג תוכניות מימון סדורות ועוד שלל אישורים והיתרים שיבטיחו כי בכוחם למצות את התהליך.
"מדובר בשינוי משמעותי בכללי המשחק כיום", אמר לכלכליסט עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד עורכי הדין מיתר האמון מטעמו על תחומי האנרגיה, חשמל וחוות שרתים. "אחת הסוגיות הרגישות במתווה המוצע נוגעת לכך שמנהל מערכת החשמל יוכל לנתק מהרשת חוות שרתים למשך שש שעות בהתרעה של יממה לפני כן, ובסך הכל יוכל לנתק אותן מחשמל כ-100 עד 200 שעות בשנה. בעולם של חוות שרתים שאמורות לתמוך ב-AI זה קריטי, כי היזמים מתחייבים לפני לקוחותיהם בעולם על זמינות מוחלטת, של 99.9%".
עו"ד שהרבני הוסיף כי "עלול להיווצר מצב מטריד, כי יזמים שמתחייבים מול לקוחות לזמינות מלאה לא יוכלו לעמוד במחויבות הזאת והם עלולים להיות חשופים לקנסות משמעותיים. זאת דרמה של ממש, ואני מייצג יזמים שמתכוונים להגיש את הסתייגותם על המתווה".
מנגד, מקדמי המתווה ברשות החשמל סבורים שגנרטורים ויכולות אגירה של אנרגיה המופקת בשעות היום יוכלו להבטיח את היתירות הנדרשת לחוות השרתים במצבי ניתוק. כך, בעוד ששחקנים רבים במשק האנרגיה רואים במהלך המתוכנן ככזה שנועד לצנן את הביקושים המעמיסים על הרשות, ברשות החשמל רואים בו דווקא ככזה שמשפר את רמת הוודאות בה שכן סביר יותר להניח שיזמים המשלמים על מקומם בתור לחיבור – הם גם רציניים יותר.
גם יזמי חוות שרתים שעתידות לקום בסמוך לתחנות כוח, באופן שאמור להבטיח הספקת חשמל שוטפת אליהן ללא תלות בגישה לרשת ההולכה ובכך לעקוף את התור לחיבור, עלולים להיפגע מהמתווה המוצע. ברשות רואים בערוץ זה ניצול של משאבי ציבור, כמו תחנות כוח, למען קידום של אינטרסים ורווח עסקי.
עוד עולה מההצעה של רשות החשמל כי עדיפות תינתן לחוות שרתים שיוקמו בפריפריה, כך שתינתן להן האפשרות להתחבר לקווים של מתח גבוה ולא לקו ההולכה הארצי. לפי הרשות, הדבר יתמרץ השקעות בפריפריה כך שחוות שרתים בנגב או בצפון יתחברו מהר יותר לרשת מחוות השרתים המתוכננות לקום במרכז הארץ – אזור שאליו פונות מרבית הבקשות מצד יזמים. אזור זה מתאפיין ברשת עמוסה במיוחד, באופן שמקשה על בחינת בקשות של יזמים, שכן כל בקשה משפיעה או מושפעת מבקשות אחרות. ברשות התריעו גם על תופעה של בקשות כפולות שמגיש אותו היזם, כך שמלאכת תכנון משק החשמל נפגעת ובקשות שישימותן נמוכה מייצרות "רעשי רקע" ובאות על חשבון בקשות של יזמים שכוונותיהם רציניות יותר.
לפי רשות החשמל, במסגרת התמודדות משק האנרגיה עם מגמת החשמול הגוברת, הכוללת בין השאר גם הטענת כלי רכב ותשתיות תחבורה כמו רכבות, היא אישרה בשנים האחרונות השקעות בהיקף כולל של כ-100 מיליארד שקל. השקעות אלה כוללות תוכניות שבכוחן לשפר את מצב התחרות במשק החשמל ולהגדיל את היתירות שלו, וזאת אל מול תחזיות הצריכה של רשות החשמל וחברת נגה.
