המחיר הכבד של קריסת חברת הבשר המתורבת בליבר מיטס: 400 מיליון דולר
השקעת עתק במפעל לבשר עוף מתורבת בארה"ב; תביעה מצד החברה שבנתה את המפעל, שהפכה לבקשה לעיקול; ובעיקר, חוסר יכולת להוכיח כדאיות כלכלית בייצור המוני; בליבר מיטס הישראלית הפסיקה לפעול – ואלה חדשות רעות לענף
היא נחשבה לאורך כמעט עשור לאחת החברות המבטיחות ביותר בתחומה. המשקיעים נהרו אליה, ואחריהם הגיעו גם ההכרה הציבורית והתקוה למהפיכה. אלא שבשבוע שעבר נודע כי מתחת לרדאר, חברת בליבר מיטס (פיוצ׳ר מיט לשעבר) עצרה את פעילותה במפתיע. העיתוי עצמו גרוע במיוחד: לפני כחודש היא השלימה את הקמתו של מתקן יחיד מסוגו בענף, מפעל ענק לייצור עוף מתורבת בקנה מידה תעשייתי. ההפתעה היתה גדולה: דווקא חברה שנהנית מתדמית ומצב מצוין במיוחד ביחס לשוק, עם אישור לשווק את מוצריה לציבור הרחב, קורסת ונותרת עם קופה ריקה. בשוק טוענים כי ניהול בעייתי לא הותיר ברירה אלא לפטר את כל 100 העובדים, בארה"ב ובישראל, ולעצור את הפעילות. כעת עולה התהייה בענף: אם אחת החברות המבטיחות ביותר בו קורסת, לאן צועד שוק הבשר המתורבת?
בליבר מיטס החלה את דרכה במעבדה של פרופ׳ יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית, ונרשמה כחברה בשם פיוצ׳ר מיט בשנת 2018. הסקרנות הרבה סביבה התעוררה במהרה, לאחר שהצהירה שהצליחה לפתח מוצרי בשר מבוססי תאי בעלי חיים, ללא תלות בתעשייה רוויית צער בעלי חיים, המסבה נזק עצום לסביבה ולאקלים. היא הצליחה למשוך את תשומת לבם של המשקיעים הגדולים, ולגייס בשנת 2021 בסבב B סכום של 347 מיליון דולר (ולפניו בסה"כ 43 מיליון דולר), משקיעים גדולים וגם מחברות בשר מסורתיות. משקיעיה כוללים את ADM Ventures, S2G Investments, Tyson Ventures, Rich Products Ventures, Manta Ray Ventures, Emerald Technology Ventures, Cibus Capital ו־Bits x Bites. וגם את חברת הפנסיה מנורה מבטחים וחברת נטו.
בשנת 2022, כחלק ממהלך מיתוג מחדש לשוק הבינלאומי והקמת חברה בארה"ב, שינתה פיוצ׳ר מיט את שמה לבליבר מיטס. היא גם החליפה מנכ״ל, והציבה בראשה את גוסטבו בורגר, שימש כסמנכ"ל תפעול בינלאומי בקראפט היינץ, חברה רחוקה למדי מהתרבות הארגונית הנהוגה בסטארט־אפים בתחילת דרכם. האחריות שקיבל הייתה כבדה למדי - להוציא לשוק חברה לה עדיין כלל אין מוצר או אישורים רגולטוריים מתאימים, אך יש בקנה שורה ארוכה של הבטחות ששווקו לציבור לאורך השנים.
ובליבר מיטס לא היתה היחידה. חברות רבות שקמו בעשור האחרון בענף, הבטיחו גם הן שביכולתן להחליף או לפחות לנגוס כהוגן בשוק הבשר המסורתי, ולהציע לצרכנים בשר שגודל במעבדה ללא סבל, הורמונים, אנטיביוטיקה או משאבים יקרי ערך כמו קרקע, ללא פליטות גזי חממה משמעותיות ועוד. התחום התפוצץ, ובשנת 2021 הצליח לגייס ברחבי העולם מיליארד דולר. לאורך השנים, הצליחו החברות הגדולות לגייס סכומי ענק ביחס לתעשיית הפודטק, למשל שתי מתחרותיה העיקריות של בליבר מיטס: Upside Foods האמריקאית שגייסה חצי מיליארד דולר ו־GOOD Meat שגייסה יותר מ־300 מיליון דולר.
מחירי הפסד ואספקה לא סדירה
אלא שהסעודה המפוארת הזו לא נמשכה זמן רב. בשנת 2023 ההשקעות בענף צנחו בכ־80%, וגם ההבטחות החלו להתרחק. הרגולטורים בעולם אומנם החלו להסדיר את פעילות החברות ולנפק אישורי שיווק ראשוניים עבורם (משרד הבריאות הישראלי, ה־FDA האמריקאי, הרשויות בסינגפור ועוד), אבל אף אחת מהחברות לא מתקרבת עד היום ליכולת לייצור בקנה מידה המוני, או אפילו בקנה מידה קטן שיבטיח אספקה סדירה למספר נמוך של מסעדות. כך, נכון לסוף שנת 2025 אין מסעדה שמגישה באופן רציף וסדיר מנות בשר מתורבת ללקוחות, כפי שהיה בגל הראשון של ההשקות בסינגפור ובארצות הברית. GOOD Meat שיווקה מנות עוף מתורבת במסעדת Huber’s Bistro בסינגפור, אך הפעילות שם הופסקה בדצמבר 2023, שכן הנתחים נמכרו במחיר הפסד והיכולת לספק אותם בצורה סדירה היתה מוגבלת. גם שיתוף הפעולה של Upside Foods בסדרת ארוחות מוגבלות במסעדת Bar Crenn בסן פרנסיסקו הסתיים בתחילת 2024. ב‑2025 יש אומנם פעילות מסחרית “מוגבלת מאוד”, אך היא נמצאת בעיקר בשלבי פיילוט, אירועי הדגמה ושיתופי פעולה נקודתיים, ולא כמוצר קבוע בתפריט במסעדות.
במשך זמן זה, בליבר מיטס המשיכה להתקדם. היא למעשה ניצבה עד שבוע שעבר במיקום מרשים למדי ביחס למתחרותיה: השלימה מהלך של אישור מוצר העוף המתורבת שלה מול הרגולטורים האמריקאיים (ה־FDA ומשרד החקלאות), וסיימה רק לפני חודש הקמה של מפעל ענק בממדיו שאין שני לו בשוק, לייצור בשר מתורבת בהיקף של 12 אלף טונות מדי שנה, בצפון קרוליינה, ארצות הברית. כלומר, דווקא ברגע האמת, בו כבר הייתה יכולה לשווק בשר מתורבת במתכונת כלשהי לצרכנים - היא חדלה לפעול. המזומנים בקופתה אזלו, המשקיעים כבר לא סייעו, והסטארט־אפ שיצא מרחובות נאלץ לפטר את כל עובדיו ולעצור את הפעילות.
מנהלת משאבי האנוש והכישרונות הגלובלית של הסטארט־אפ, אן שוברט, כתבה ברשתות החברתיות: "לאחר שנתיים של בניית משהו נועז ומיוחד באמת, Believer Meats קיבלה את ההחלטה הקשה בשבוע שעבר להפסיק את הפעילות". ההנהלה הודיעה לעוברים כי היא מחפשת אחר רוכש או הזדמנות אחרת אשר תאפשר להפעיל את החברה במתכונת כלשהי בהמשך. גורם המעורה בנעשה בחברה מסביר כי החלטות ניהוליות שהתקבלו, בשילוב המצב המורכב של השוק, הובילו את החברה למצב הנוכחי. מקור אחר בסביבת החברה טוען כי יש תקווה להמשך פעילותה במתכונת כלשהי – שכן היא תרה אחר השקעה או פתרונות אחרים דוגמת מיזוג עתידי או פריסה של חובותיה. זאת, שעה שהיא מחזיקה ביתרון חסר תקדים בשוק: היא הצליחה להשלים את כל האישורים הרגולטורים הנדרשים לשיווק ואף מחזיקה בטכנולוגיה מתקדמת.
לפי אתר AFN, המדווח על תחום הפודטק בעולם, בליבר מיטס נתבעת על ידי החברה שבנתה את המפעל שלה בארצות הברית בגין חוב לכאורה של 34 מיליון דולר. באוקטובר 2025, שני הצדדים חתמו על הסכם במסגרתו Believer הסכימה לשלם לתובעת, גריי (gray), סכום של 22 מיליון דולר עד 5 בדצמבר, כאשר יתרת הסכום, 12 מיליון דולר, תשולם בשני תשלומים ב־2026. לטענת גריי, הנתבעת לא הצליחה לגייס את המזומנים עד המועד האחרון ב־5 בדצמבר, ולכן "הפרה באופן מהותי את ההסכם". עוד נטען כי Believer לא הצליחה "לחתום על מסמכים נוספים הנדרשים באופן סביר לצורך ביצוע עיקול מזורז ומכירה" של הנכס. גריי טוענת שבליבר מפרה את הסכם התכנון והבנייה ומצויה בחדלות פירעון על פי מסמכי ההלוואה.
כעת תיאלץ החברה להתמודד עם תביעה משמעותית שבמסגרתה דורשת התובעת עיקול או מכירה של המפעל דרך בית המשפט. לפי ההערכות בשוק, לתביעה תפקיד משמעותי בהחלטה לעצור בפתאומיות את פעילות החברה, בשל העול הפיננסי שהיא עשויה עוד להשית עליה, כשבינתיים לא נמצא סביבה גורם הלהוט לממן את פעילות המפעל, שיכולה לפי ההערכות להגיע גם לכמיליון דולר מדי חודש, בשל חומרי הגלם היקרים ועלות התפעול של האופרציה כולה.
ההשקעה הנמוכה תוביל לניצחון ה"בשר" הצמחי?
תחום הבשר המתורבת נחשב עד לאחרונה לבוננזה של עולם הפודטק. אך לאחר שיזמים הפליאו בהבטחות מרחיקות לכת, המשקיעים מתחילים לסגת בצל הדעיכה הכללית בענף הפודטק, וחוסר ההצלחה לממש במהרה הבטחות הנוגעות לענף הבשר המתורבת, נשאלת השאלה לאן פניו של הענף. זאת, בצל קריסתה של אחת משלוש החברות המתקדמות והמבטיחות ביותר בענף, ולאור חוסר ההצלחה של השתיים האחרות לספק מוצרים אפילו בקנה מידה קטן יחסית. הייצור המשמעותי לא יוצא לדרך, והמציאות הטכנולוגית מאלצת את החברות להמשיך לגלגל את הרעיון במעבדה. החברות שמנסות לפרוץ מתמודדות עם קשיי תפעול והוצאות גבוהות מאוד על מתקנים, ועם מוצר שאינו כלכלי. לחברות אין יכולת לשווק בווליום גבוה מוצרים לצרכנים, לא רק בשל המורכבות הטכנולוגית, אלא בגלל העלויות הסופיות הגבוהות.
כחברת בשר מתורבת שהקמה מפעל גדול, רבים בסקטור ראו בבבליבר מדד שבכוחו לבחון האם הטכנולוגיה יכולה לעבוד בקנה מידה רחב ולהשיב לענף את תהילתו. כעת בענף שואלים את עצמם רבים עד כמה אותה השקעה בחברות הבשר המתורבת מצדיקה את עצמה ואם אי פעם יצליחו החברות להשיק מוצרים במחיר תחרותי לשוק, שעה שהשקעות בחברות בשר מהצומח נמוכות יותר ונמצאות בסיכון נמוך יותר.
החברות עצמן גם משנות תוכניות. GOOD Meat, החברה הראשונה ששיווקה מוצר לשוק, טרם הגיעה למודל של ייצור רווחי בקנה מידה גדול, ואילו UPSIDE Foods הקפיאה תוכניות לבניית מתקן גדול והודתה כי מוצרי הבשר שלה אינם ניתנים לייצור המוני בשלב זה. לא מעט מהחברות עוברות בשלב זה למודל רזה, ובוחרות להימנע מהקמת מפעלי ענק ולהתחיל בקטן.
בשוק גם מותחים ביקורת מרומזת על ההחלטה של בליבר לרוץ קדימה להקמת מפעל ענק בשלב כה מוקדם, בו המוצר לא הוכח במלואו וטרם פגש את הצרכן. "ב־Mosa Meat מצאנו שמשקיעים תומכים בגישה רציונלית של 'ביוטק עמוק' המעניקה עדיפות לעקרונות יסוד על פני מהירות״, אמר מייסד מוסה מיט, מארק פוסט, ל־AFN. ״אנו נותרים ממוקדים באופן מוחלט בכלכלת היחידה של הגדלת הקנה מידה (של הייצור - ש"א). אף שראינו ירידות דרמטיות בעלות הייצור בשנתיים האחרונות, אנו יודעים שנדרשת הפחתה נוספת כדי להגיע לקנה מידה המוני חסכוני. אנו בטוחים שיעדים אלה יושגו, אבל עלינו להגיע אליהם לפני הגדלת קנה מידה, לא אחריו".
כאן ראוי גם להתעכב על המונח "בשר מתורבת". החברות בענף מפתחות היום מוצרים שהן מכנות "היברידיים". כלומר, הצרכנים לא ייהנו מנתח בשר מסורתי, אלא ממוצר דומה למדי לתחליפי הבשר הנמכרים היום בשוק, שלרכיביו נוספו תאי בעל חיים שגודלו במעבדה בכמות נמוכה למדי (פחות מ־20%), ובחלק מהמקרים כמעט זניחה. הדבר מעורר שאלות באשר למשמעות התאים במוצרים - האפקט שלהם על הטעם והמרקם, כשבין כה מדובר במוצרים מעובדים עם רשימת רכיבים ארוכה ומשפרי טעם שונים.
"פיוצ'ר מיט התחילה באופן מאוד מבטיח ובכל רגע היתה בין המתקדמות בתחום ואולי אפילו המתקדמת ביותר. האישור הרגולטורי, המפעל הגדול והכסף שגויס נתנו להם תנאים טובים להגיע לשוק ראשונים״, אומר אשחר בן שטרית, מייסד חברת רידיפיין מיט המשווקת ברחבי העולם מוצרי בשר מן הצומח.
"אבל החסם העיקרי הוא פשוט העובדה שאחרי 10 שנות פיתוח החברות בתחום מייצרות תאים, אבל לייצר תאים זה לא לייצר בשר. התאים לא תורמים כלל, לפחות לא באופן משמעותי, לטעם או מרקם. החברות שקיבלו אישור רגולטורי לא יצאו לשוק עד היום, ופריצת הדרך הטכנולוגית לא קידמה בשורה אמיתית".
