ניתוח
חלומות הפודטק שלא התגשמו עלו למשקיעים בהם כמיליארד שקל
ארבע חברות פודטק, נקסטפרם, וילק, ביו דבש וסבוריט, נכנסו לאחוזת בית ב־2020 ו־2021, עם חלום על טכנולוגיה מהפכנית. אך בלי מוצר שנמכר ועם הפסדים שהצטברו, משווי שיא מצרפי של יותר ממיליארד שקל נותרו פחות מ־60 מיליון שקל
כארבע שנים וחצי אחרי שהונפקה באחוזת בית, ולאחר שמחקה 87% משווי השיא שלה, בשבוע שעבר הועברה מניית חברת הפודקט נקסטפרם אל רשימת השימור של הבורסה בתל אביב. הרשימה היא המוסד הסיעודי שאליו מועברות חברות לפני מחיקתן הסופית מהמסחר. נקסטפרם הגיעה לשם לאחר שהתקשתה לממן את המשך פעילותה וחדלה בפועל מפעילות עסקית ריאלית, מה שהוביל להגדרתה על ידי רשות ני"ע כחברת מעטפת.
חודש וחצי קודם לכן, הודיעה הבורסה על העברתה של חברת פודטק אחרת, סבוריט (SavorEat), לאותה רשימת שימור. זאת, עקב שווי נמוך של החזקות הציבור במניה, מאחר ששווי השוק של סבוריט עומד כיום על 5 מיליון שקל בלבד, לעומת שווי שיא של 386 מיליון שקל.
נקסטפרם וסבוריט הן לא חברות הפודטק היחידות שנכנסו לבורסת תל אביב בשנים 2020 ו־2021, שבתפריט שהגישו למשקיעים היו רעיונות ופיתוחים טכנולוגיים שנועדו להכין מזון חליפי לזה הטבעי, ועוררו ציפיות ותקוות גבוהות. לצידן היו גם וילק וביו דבש. אך בתוך פרק זמן קצר יחסית החלומות שהארבע הציגו למשקיעים התפוגגו, ומשווי שיא מצרפי שהגיע ליותר ממיליארד שקל נותרו כיום 54 מיליון שקל בלבד.
לצידן של חברות הפודטק שהונפקו נכנסו לשוק באותה תקופה שלוש שותפויות מו"פ שהשקיעו בעצמן בחברות פודטק שונות. אך רק אחת מהן, ביומיט פודטק, הניבה למחזיקי יחידות ההשתתפות שלה תשואה חיובית, של 109%. לעומת זאת, המשקיעים במילניום פודטק ובפיט השקעות התאכזבו גם הם לאחר שאיבדו בהתאמה 97% ו־83% מהשקעתם.
כניסתן של חברות הפודטק לבורסה היתה חלק מגל ההנפקות הגדול ששטף את אחוזת בית במחצית השנייה של 2020 ולאורך 2021. במסגרתו, 121 חברות חדשות הנפיקו את מניותיהן, לעומת 19 הנפקות חדשות בלבד במהלך 2022 עד 2024. 76 מהן היו חברות שנחשבו כחברות טכנולוגיה, ורבות מהן, בהן אותן ארבע, נחשבו לחברות "חלום", שהלהיבו את המשקיעים ברעיונות הטכנולוגיים המתקדמים שפיתחו, אך לא הצליחו להפיק מהם הכנסות משמעותיות, אם בכלל, ובוודאי לא רווחים. בתקופות רגילות הן לא היו נחשבות כבשלות להנפקה, אך הכסף הזול, שתודלק על ידי הבנקים המרכזיים אחרי הקורונה, שינה את הכללים, והקלות שבה אפשר היה להנפיק משכה אותן לבורסה, ואף בשוויים גבוהים יחסית.
אותו "חלום" הוא במידה רבה גם מה שעומד מאחורי נפילתן. הריבית שהחלה לעלות באפריל 2022 שינתה את המציאות של רבות מהחברות. ריבית גבוהה מקשה על השגת מימון. מעבר לכך, היא מצננת את הביקוש לנכסי סיכון, ובראשם מניות. לכך הצטרפו גם המשתנים הפוליטיים והגיאו־פוליטיים המקומיים, עם ההפיכה המשטרית שהממשלה קידמה והמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר, שהגבירו את תפיסת הסיכון בשוק המקומי. כשמוצרים סולידיים החלו להניב ריבית גבוהה, המשקיעים הפכו ליותר בררנים ופחות התלהבו להזרים כספים או להחזיק במניות של חברות אלה, שהוצאותיהן כבדות, ומכיוון שאין להן עדיין מוצר שנמכר – שלטובת המשך פיתוחו נדרשות עוד השקעות הון גבוהות - גם אין להן הכנסות, שלא לדבר על רווחים.
בהתאם, באפריל הסבירה נקסטפרם את השהיית פעילותה "לאור הקושי המתמשך בגיוס מימון להמשך פעילות החברה", ומי שכיהן אז כמנכ"ל החברה, בועז נוי הסביר בריאיון כי "תחום הפודטק דורש הרבה יותר השקעות וזמן ממה שאנחנו יכולים לגייס".
באופן דומה, בסבוריט הסבירו בחודש שעבר כי הפיתוח העסקי והמסחרי של הטכנולוגיה שלה "טעונים משאבים שיווקיים וכלכליים נוספים, מעבר למקורותיה המוגבלים של החברה", וכי "מגמות גלובליות בנוסף למגמות ייחודיות בשוק ההון המקומי הובילו לקושי ממשי ביכולת לגייס את המשאבים הדרושים באמצעות הפלטפורמה הציבורית של החברה בבורסה".
נקסטפרם, שנוסדה על ידי יוצאי חברת הפודטק אנזימוטק, שנמכרה לפרוטרום ב־2017 ב־210 מיליון דולר, עוסקת בפיתוח מוצרים מבוססי שמרים לרבות חלבון טבעוני, אולם לא הצליחה כקודמתה. היא הונפקה בינואר 2021 והחלה להיסחר בשווי של 143 מיליון שקל, שהיה גם שווי השיא שלה. את 2021, שנתה הראשונה כחברה ציבורית, היא סיימה עם הכנסות זעומות של 242 אלף דולר והפסד של 5.5 מיליון דולר. נתונים אלה לא השתפרו בהמשך. סה"כ הכנסותיה בארבע וחצי שנותיה כחברה ציבורית הסתכמו ב־1.1 מיליון דולר. לעומתן, הפסדיה הצטברו ל־26 מיליון דולר.
אובדן האמון של שוק ההון בחברה בא לידי ביטוי בירידה החדה בשער המניה כבר בסמוך להנפקתה. בסוף שנתה הראשונה בבורסה המניה איבדה 42% מערכה ועד לסוף שנתה השנייה 93%. ב־2023 היא רצתה לגייס 54 מיליון שקל בהנפקת מניות, אך נענתה בביקושים של 19 מיליון שקל. באפריל 2024 נאלצה נקסטפרם להסתפק ב־2 מיליון שקל, לאחר שציפתה לגייס בהנפקה דומה 8 מיליון שקל. באוקטובר הודיעה החברה על פיטורי כל עובדיה. בינואר העסיקה את חלקם מחדש, אולם בסוף מרץ הודיעה על השהיית פעילותה העסקית ופיטוריהם.
באפריל התקשרה עם המשקיע ירין בן שמחון בהסכם לפיו הוא יזרים לחברה 3 מיליון שקל, והפך לבעל השליטה בה. ההתקשרות נעשתה אף שקודם לכך פורסם כי בן שמחון חשוד בעבירות מס. בחודש שעבר התפטרו מייסדי החברה, היו"ר יוסי פלד והמנכ"ל בועז נוי, וסמנכ"ל הכספים יוסי אוחנה במחאה על מהלכיו של בן שמחון בחברה. בין היתר, בטענה שהוא פועל לממש את נכסיה בניגוד למה שהוגדר בהסכם ההשקעה.
סבוריט נכנסה לבורסה בדצמבר 2020 והחלה להיסחר בשווי של 251 מיליון שקל. החברה התיימרה לפתח טכנולוגיה לייצור תחליפי בשר והתמקדה בפיתוח רובוט להכנת מזון המכונה רובוט־שף. המניה זינקה בתוך מספר ימים ב־54% ושווי השוק של החברה טיפס ל־386 מיליון שקל. אך זו היתה נקודת שיא, שממנה החלה נפילה כואבת, עד לשווי נוכחי של 5 מיליון שקל והעברה לרשימת השימור. סבוריט מעולם לא הצליחה להפוך את מכשיר הרובוט־שף למוצר שנמכר, וכך הכנסותיה נותרו אפסיות. לעומתן, מ־2021, שנתה המלאה כחברה ציבורית, הפסדיה הצטברו ל־51 מיליון שקל. כשבאפריל ושוב באוגוסט היא הודיעה על צעדי התייעלות ופיטורי עובדים.
וילק וביו דבש מספרות סיפור דומה, אך בזכות גיוסי הון שביצעו והלוואות שקיבלו הצליחו, לפחות בינתיים, להמשיך בפעילותן ולהישאר ברשימת המסחר הראשית. וילק, שמפתחת הליך תעשייתי לייצור רכיבי חלב מתורבת, נכנסה לבורסה בתל אביב בפברואר 2021 במיזוג עם שלד בורסאי והחלה להיסחר לפי שווי של 291 מיליון שקל. ימים ספורים לאחר מכן היא הגיעה לשווי השיא שלה, 296 מיליון שקל, ומאז החלה בירידות, עד לשווי של 11 מיליון שקל כיום. בדומה לסבוריט, וילק לא הצליחה להפיק הכנסות, ומאז כניסתה לבורסה צברה הפסדים של 52 מיליון שקל (בקיזוז הוצאות רישום למסחר שנרשמו בעקבות עסקת המיזוג). לא רק זאת, אלא שבמהלך חייה כחברה ציבורית היא כבר החליפה ארבעה מנכ"לים. בחודשים האחרונים נרשמו בה שינויי שליטה, כאשר שמעון כהן, אחד ממייסדיה, ובעליה של החברה ביו לייף, שעימה התקשרה וילק בהסכם שת"פ, הפך לבעל השליטה בה. בספטמבר 2023 נכשל ניסיון למיזוג בינה ובין ביו דבש.
האחרונה, שעוסקת בפיתוח דבש מתורבת, נכנסה לבורסה במאי 2021 באמצעות מיזוג לשלד הבורסאי וואיטסטון, והחלה להיסחר לפי שווי של 86 מיליון שקל. בינואר 2022 היא הגיעה לשווי שיא של 200 מיליון שקל, אך מאז איבדה המניה 99% מערכה ושוויה הנוכחי של החברה עומד על 19 מיליון שקל (גיוסי הון שביצעה קיזזו מנפילת המניה במסחר).
כמו סבוריט ו־וילק, גם ביו דבש עדיין לא הצליחה למכור מהמוצר שהיא מפתחת ורק צברה הפסדים, 40 מיליון שקל מאז שהפכה לחברה ציבורית (בקיזוז הוצאות רישום למסחר). בדומה לוילק היא החליפה כבר שלושה מנכ"לים, וגם היא החליפה ידיים בין בעלי שליטה, כשהנוכחי הוא ערי סטימצקי, לשעבר בעל רשת הספרים הוותיקה.
