סמוטריץ' אישר: התוכנית שתאפשר לענקיות הטק לשלם מס חברות בדולרים – בישורת האחרונה
שר האוצר אמר בכנסת כי בימים הקרובים יציג האוצר חבילת סיוע להייטק להתמודדות עם השקל החזק, שתכלול הרחבת מענקים לסטארט־אפים ותמריצים לחברות רב־לאומיות להגדיל את פעילותן בישראל. במקביל, אישר את חשיפת כלכליסט ואמר כי התוכנית שתאפשר לענקיות כמו גוגל ואנבידיה לשלם חלק ממס החברות בדולרים נמצאת בשלבי גיבוש סופיים
משרד האוצר צפוי לפרסם בימים הקרובים שורה של צעדי סיוע למגזר ההייטק בהתמודדות עם השקל החזק, כך חשף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדבריו במליאת הכנסת היום (ד'). סמוטריץ' אישר גם את חשיפת כלכליסט, ולפיה התוכנית לאישור תשלום חלק ממס חברות בדולרים עבור החברות הבינלאומיות נמצאת ביישורת האחרונה.
בנוסף לכך, הצעדים המתגבשים יכללו סיוע לסטארט-אפים, מכל הגדלים, גם החברות הבוגרות יותר שכבר נמצאות בשלבי צמיחה. תוכנית סיוע זה תתבצע באמצעות מגנונים קיימים ברשות החדשנות של מענקים שהופכים להלוואות במידה והחברה צומחת ומייצרת הכנסות ורווחים. סעיף נוסף אליו התייחס סמוטריץ' כולל תמריצים לחברות הרב-לאומיות להגדיל את הנוכחות שלהן בישראל. "אנחנו רוצים לגבש שתי חבילות, שבאחת מהן יהיה מענה מיידי בעיקר לסטארט-אפים הקטנים. נעבה את המסלולים ברשות החדשנות כפי שעשינו בעבר וניתן להם מענקי גישור ואנחנו שוקלים להרחיב את המענה הזה גם לחברות צמיחה".
אנבידיה וגוגל במגעים עם משרד האוצר לשלם את המסים שלהן בדולרים
חברות הטכנולוגיה הגדולות, להן פעילות בישראל, מנהלות מגעים עם רשות המסים כדי שתוותר על המרת חבות המס שלהן לשקלים, בניסיון להקטין את העלויות בעקבות היחלשות הדולר. המהלך המתגבש יאפשר למדינה לשלם חובות דולריים בלי להמיר שקלים ויפחית את לחצי ייסוף השקל
לכתבה המלאה
בהקשר של חברות רב-לאומיות ציין סמוטריץ': "אנחנו בודקים עכשיו מנגנון מסוים, אל מול הפעילות של חברות רב-לאומיות במדינות אחרות, שיתמרץ אותם באחוזים לגדול כאן ולקטון במקומות אחרים. יש פה בערך שלושה מודלים חלופים שאנחנו בוחנים אותם, גם בתוכנו, רשות החדשנות ומשרד האוצר, וכמובן בשיח עם התעשייה. אנחנו בשיח גם עם הנציגים פה בארץ, אנחנו בשיח גם עם הנציגים במדינות אחרות. אני מאוד מקווה שתוך כמה ימים אנחנו נצא עם תוכנית מקיפה", אמר שר האוצר והוסיף: "אנחנו מוטרדים מהחלטות שעלולים לקבל בורדים בחוץ לארץ, להעתיק פעילות, או במקום להקים את ה-R&D החדש שלהם פה – להקים במקומות אחרים, כי עלות ההעסקה כאן מתחילה להיות קרובה. אנחנו צריכים לוודא שתהליכי קבלת ההחלטות שלהם ישאירו אותם חזק מאוד פה במדינת ישראל".
הדיון בכנסת התקיים בעקבות שאילתא שהגיש עוז חיים, ח״כ מטעם מפלגת ״יש עתיד״ שדרש לדעת אילו פתרונות נשקלים לטיפול בהייטק ומה לוחות הזמנים.
באוצר החלו לקדם את התוכניות בחודש האחרון לאחר שהשקל התחזק בחדות ושערו מול הדולר הגיע לפחות מ-2.9 שקלים. אף שבימים האחרונים לאור ההשפעה השלילית של ההסכם בין ארה"ב לאיראן והירידות בוול סטריט, הדולר התחזק והתקרב שוב ל-3 שקלים, מדובר עדיין בשער נמוך מאוד היסטורית שמקשה על היצואנים בכלל ועל חברות ההייטק בפרט, שרואות את העלויות השקליות מזנקות מצד אחד ואילו התקציבים, שנגזרים מגיוסי הון בדולרים, מתכווצים.
בתחילת יוני התקיים מפגש ראשון בזום בין בכירי האוצר לבין בכירי תעשיית ההייטק, בו הוצגו נתונים מטרידים על כוונות המעסיקים לפטר עובדים וחששות מפני פגיעה ברווחיות, מה שהתניע את תהליך גיבוש התוכניות באוצר. מאז יצאו לא מעט חברות הייטק מקומיות למהלכי קיצוצים עמוקים, המרכזי שבהם פיטורי 1000 עובדים מחברת האינטרנט WIX, כאשר כמעט כולן מציינות את השקל החזק כאחד הגורמים לפיטורים. רק בשבוע שעבר ציינה חדווה בר, משנה למנכ"ל חברת הפינטק eToro שהשתתפה גם היא באותו מפגש, בראיון לכלכליסט כי ללא נקיטת פעולות משמעותיות, בתוך חצי שנה עד שנה נראה פיטורים של 25%-30% מעובדי ההייטק בישראל. "לראשונה, השכר של עובד פיתוח בישראל יקר יותר מעובד פיתוח בארה"ב – זה מראה את גודל הסכנה", היא ציינה.
בנוגע לסיבות להתחזקות השקל ציין סמוטריץ': "אנחנו לא מזהים ספקולציה בשער החליפין ולפי המחקרים במשרד האוצר ובבנק ישראל, השקל החזק מבטא שינוי ריאלי של הכלכלה הישראלית והזרימה הגדולה של השקעות זרות לכאן. אנחנו בחנו גם את המנגונים של הגידור של המוסדיים וראינו שרוב ההשפעה זו ההשקעות הריאליות. אנחנו מעריכים שהשקל החזק זה 'הניו נורמל' של הכלכלה הישראלית ואני חושב שהמשק הישראלי יידע להתאים את עצמו. שקל חזק לאורך זמן זה כלכלה חזקה ואני פחות מוטרד גם מפיטורים ספציפיים של עובדים בהייטק עכשיו כי אנחנו בשוק תעסוקה מאוד מהודק. כל מי שייפוטר, ייקלט במקומות אחרים. אנחנו שמחים על השקל החזק, אבל הבעיה היא הקצב. זה קורה מאוד מהר והמערכות צריכות זמן כדי להסתגל לסביבה החזקה".
סמוטריץ' התייחס לתוכנית שתאפשר לחברות כמו אנבידיה וגוגל, שכבר מתנהלות מול האוצר בעניין זה, כמו גם מרכזי פיתוח אחרים לשלם מס בדולרים ובכך להקטין את השפעת התחזקות השקל על ההוצאות: "נתתי הנחיה להיפגש עם כל אחת מ-450 החברות הרב-לאומיות שפועלות בישראל ועם הקרנות. נבחנת שאלת היכולת לשלם מס בדולר על סוגים מסויימים של הכנסות, ואגב אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה. כל מדינה כחלק מהריבונות שלה פועלות במטבע המקומי שלה, זה נכון שיש תקנות שמאפשרות לחברות דולריות דיווח דולרי, אבל בסוף התשלום נעשה בשקלים", הוא הסביר.
הפתרון היצירתי שמתגבש יאפשר לחברות הרב-לאומיות לחסוך את השפעת השקל החזק על ההוצאות מצד אחד ומצד שני חוסך עוד ביקוש לשקלים מבחינת ההשפעה על השער. על פי התוכנית, משרד האוצר יפנה את התקבולים הדולריים לתשלומים בגין החוב הדולרי שגוייס בשנים האחרונות, כך שהדולרים האלה כלל לא יומרו לשקלים. התקדים נוצר בשני האקזיטים הגדולים האחרונים - זה של וויז שנמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר ואחריה ארמיס שנמכרה ל-ServiceNow בכמעט 8 מיליארד דולר. בשני המקרים סוכם עם רשות המסים כי תשלום המס בישראל יועבר בדולרים ללא המרה לשקלים.
אבי טראוב, מנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, שהיה בין היוזמים של השיח בין האוצר לתעשיה, מציין כי החשש הגדול ביותר כעת, למרות דבריו של סמוטריץ', הוא עיכובים בעבודה שתגלוש אל מעבר למועד פיזור הכנסת. "גם השער של שלושה שקלים לדולר עדיין נמוך מאוד ומייצר סביבה בעייתית לחברות, חייבים לגבש בהקדם ובמהירות את התגובה ואת הצעדים, כי גם אם תהיה ממשלת מעבר ולא ניתן יהיה להעביר חוקים חדשים, הבעיות בהייטק לא יחכו. הצעדים שנמצאים על הפרק אינם מסובכים לביצוע טכנית".
מנכ"ל רשות החדשנות: מענקים ביותר ממיליארד שקל לסטארט-אפים וחברות צמיחה
לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הפרטים של שתי תוכניות הסיוע סגורים והדיון שעדיין פתוח מתנהל סביב ההיקפים וסדרי הגודל. הדרג המקצועי במשרד האוצר מעוניין להקצות את הסכום המינימלי הנדרש כדי להביא להשפעה מהותית על ההייטק מבלי לפגוע בתקציב המדינה.
על פי הערכות, המסגרת התקציבית למענקים לסטארט אפים-קטנים תהיה סביב חצי מיליארד שקל, בדומה למה שהוקצה בקורונה ואחרי ה-7.10, אך תצטרף לכך עוד מסגרת תקציבית לטובת חברות הצמיחה והחברות הרב-לאומיות, כך שביחד יהיה מדובר ביותר ממיליארד שקל. המטרה היא לגשר על הפער התקציבי עבור החברות הגדולות כך שגם אם הן מפטרות עובדים בעולם, בישראל שיעור המפוטרים יהיה נמוך יותר או ללא מפוטרים כלל. לגבי סעיף תשלום המס בדולרים עבור החברות הרב-לאומיות, התוכנית היא להגביל את ההקלה רק למספר קטן של חברות. זאת מתוך הבנה כי ההוצאות של המדינה הן שקליות והמרת הדולרים לשקלים, תייצר בור בהכנסות ממסים. "הרעיון הוא למצוא מהלך במינון הנכון והדיון על כך עוד לא נסגר", אומר בין.
