ראיון
ראש מינהל סחר החוץ: "החרם על הייצוא אפקטיבי רק במקומות בודדים"
רועי פישר מגיב לנתון שהתפרסם בכלכליסט, לפיו 40% מייצוא הסחורות של ישראל כבר אינם עוברים בגבולות המדינה - בין היתר בגלל חרמות מתגברים; לכן חלק מהייצור עובר לחו"ל, אך לדבריו זוהי מגמה עולמית ולא סימן אזהרה - "אין מדינה שאומרת - את המוצר שלי אני מייצרת רק פה בבית"
רועי פישר, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מגיב לנתון שלפיו 40% מייצוא הסחורות של ישראל כבר אינם עוברים בגבולות המדינה. זאת כתוצאה מהאיסורים והחרמות המתגברים באירופה, וכן בשל השקל החזק והעברת הייצור מחוץ לגבולות המדינה. לדבריו, מדובר במגמה עולמית ולא בסימן אזהרה: "אין מדינה שאומרת: את המוצר שלי אני מייצר רק פה בבית".
איך מטפלים בחרם כוללני יותר?
"לא כולם מחרימים אותנו. יש אתגרים באירופה, וגם שם יש שוני בין מדינה למדינה. כרגע ספרד והולנד הן בין המקומות היחידים באירופה שיש בהם חרם אפקטיבי. אני לא מזלזל בזה חלילה, לא מפחית, אבל זה המצב. כל המדינות שהחרימו, כולל אנגליה - כרגע זה לא הושת על כל הייצוא הישראלי. אז יש גם קצת תכנון שהיצואנים עושים: מה הולך להולנד, מה הולך לאנגליה, מה הולך לשווקים אחרים. העולם יותר גדול מאירופה.
"בשביל לבזר את היצוא וללכת לשווקים שהם לא השווקים המסורתיים שלנו. לא לוותר עליהם, לא לוותר על שום שוק: גם ללמוד לעבוד באסיה. אנחנו הולכים חזק מאוד על הודו, וגם בפיליפינים. התוצרת הטרייה יכולה להיות תחרותית גם בדרום אמריקה - בצ'ילה, בברזיל - מדינות שאנחנו מנסים לסייע ליצואנים להגיע לשם".
אבל יש בעיה של השינוע. יכול להיות שזה כבר לא כדאי.
"ליצואן הישראלי בשנים האחרונות יש הרבה מאוד אתגרים. למרבה המזל, יש פה באמת יצירתיות יוצאת דופן. אבל הגענו ב-2025 לשיאים חדשים בייצוא - 69 מיליארד דולר. והעבודה עכשיו היא באמת להתמודד עם כל אחד מהדברים האלה".
אנחנו עכשיו מבינים ש-40% מהייצוא לא קשור אלינו, זה מחוץ לישראל. איך אתה מסביר את הזינוק? אתה הכרת את הנתונים האלה?
"אני לא הכרתי את הנתונים שפרסמת, אבל אני כן מכיר את התופעה מהשטח. זה לא דבר שהוא בהכרח רע. התופעה מצביעה על כך שהתעשייה שלנו התבגרה והיא נמצאת בהרבה מקומות. אנחנו מדברים עכשיו בטלפון, נניח שהוא סמסונג או אפל. אנחנו חושבים על סמסונג כקוריאה, אבל רוב הטלפונים של סמסונג לא מיוצרים שם. אפל לא מייצרת אפילו טלפון אחד בארצות הברית. זה לא אומר שהחברות האלה הן לא חברות גדולות, מפוארות, יצואניות, מעסיקות. זה חלק מההתפתחות הטבעית".
"כעיקרון, המגמה הזאת היא מגמה שאתה רואה אותה בכל העולם, והיא מגמה שאנחנו רואים אותה בחיוב. אין מדינה שאומרת 'לא, את המוצר שלי אני מייצרת רק פה בבית', לא משנה אם יש לי או אין לי יתרון תחרותי. אני חושב שחברה כזאת לא יכולה להצליח בשוק העולמי".
אתה חושב שזה רק חומרי גלם או זה מוצרים?
"גם מוצרים. ניקח את התחום של הציוד הרפואי, שישראל מאוד חזקה בו. ידוע שלא רק מייצרים בישראל, כי אתה צריך לעשות מחזורים קצרים ומהירים בשלב ההקמה של המוצר, כשאתה רק מתחיל לבצע מכירות ואתה רוצה לראות היתכנות. אבל אין פה פסי ייצור. אני מדבר בכלליות. הרבה חברות ייצרו בסופו של דבר את המוצר שלהן במקום אחר, כנראה במזרח כאשר הידע, הטכנולוגיה, ההנהלה, הכל יהיה פה, אבל בסוף הייצור וההרכבה של המוצר שלהן יהיו במקום אחר. דרך אגב, יכול להיות שהמוצר יעצור פה, יקבל איזשהו טאצ'-אפ, וגם זה לא בטוח. זה מהלך עסקים שהוא נכון, הוא בריא, והוא לא מגביל את הצמיחה של המשק הישראלי, להיפך: בזכות זה אפשר להגיע לתמחור יותר טוב, להגיע לשוק יותר מהר, ונוצרים היתרונות היחסיים של ישראל".
אתה לא רואה בזה פגיעה בתעסוקה?
"המשק הישראלי בתעסוקה מלאה, או אבטלה מבנית, ולכן אני לא אומר שאין חשש, אבל כרגע לזה לא ה-חשש. נהפוך הוא: אם זה היה מטריד את הממשלה והיא הייתה הולכת לעשות משהו, להגביל את זה או אפילו לעודד לייצר פה, היא הייתה בעצם מעודדת חוסר יעילות. אני לא בטוח שזו הדרך לבנות שוק יצוא בריא".
מה לגבי החברות המוחרמות בשטחים?
"מבעוד מועד יצרנו קשר עם כל אחת מהחברות. בדקנו מה השווקים שמעניינים אותה, עשינו חיבור עם הנספחים שמלווים את החברות האלה. ביחד עם מכון הייצוא הוספנו פעילויות ותערוכות שרלוונטיות. פתחנו את כלי הסיוע שלנו, שיוכלו לקבל מענקים של עד 200 אלף שקל למי שמעוניין לפתוח שוק חדש. הצפנו גבוה יותר את הנושאים של תוצרת טרייה, כמו יין ותמרים, גם מול החברים שלנו בארצות הברית, בשביל לנסות שגם הם יעזרו לנו עם מכסים בדברים האלה. ודרך האנשים שלנו, גם בבריסל וגם בעולם, אנחנו מזרימים לתעשייה, ממש למי שמעניין אותו, את כל הפרטים הקטנים סביב הסחר, בשביל שידעו איך להתמודד, מה מותר ומה אסור. אנחנו משמשים מורה הנבוכים שלהם".
האם זה יעזור?
"לאורך זמן כן, אני בטוח שניצור אפקט. בטווח הקרוב, ברור שיש פה אירוע משמעותי כלפי התעשייה הזאת, אפשר להגיד כלפי הקהילות האלה. זה מבוסס באיזושהי קהילה שיושבת ביהודה ושומרון, ברמת הגולן. אבל זה לא אירוע מאקרו-כלכלי".
