סקר ההייטק
"מספר גבוה של עובדים מתחיל להוות אינדיקציה לחוסר יעילות"
הקרב על כוח אדם וטאלנטים היה מאז ומתמיד סמל סטטוס לחברת הייטק מצליחה; אלא שהמיתוס הזה הולך ומתנפץ לאחרונה לטובת מודלים של צמיחה לא־ליניארית; "ההצלחה כבר אינה נמדדת בלשכור מהר יותר, אלא בהמרת אינטליגנציה לתפוקה"
במשך שנים, המרוץ לגיוס כוח אדם בהייטק היה סמל סטטוס בתעשייה והוכחה לצמיחה ולשרירים פיננסיים. אולם, תשובותיהם של עשרות משקיעי הון סיכון בסקר מצביעות על כך שפרדיגמה זו נשברה סופית. השאלה האם ההקבלה המסורתית בין גידול בכוח אדם לבין הצלחה עסקית אכן נשברה, זכתה לתשובה כמעט אחידה מצד המשקיעים - כן, ובאופן דרמטי. על פי סקר המשקיעים, הקפיצה הסקטוריאלית והארגונית של 2026 מציגה תעשייה בוגרת יותר. חברות ההייטק הישראליות מפסיקות להתגאות במספר העובדים ומתחילות להתגאות ביעילות הלא־ליניארית שלהן. במקביל, הטכנולוגיה הישראלית יוצאת מגבולות הסייבר וה־SaaS הקלאסיים, ומביאה את בשורת האוטונומיה והיעילות לתשתיות הפיזיות הקריטיות ביותר של הכלכלה העולמית.
"מדריך ההפעלה הישן, שבו גיוס עובדים שימש כמדד להצלחה, מת רשמית", קובעת איה פטרבורג, מייסדת ושותפה ב־S Capital. לדבריה, בעידן שבו מנהלים מפעילים כוח עבודה היברידי של בני אדם וסוכני AI אוטונומיים, חברה יכולה להגדיל את התפוקה וההכנסות באופן אקספוננציאלי ללא גידול ליניארי בכוח האדם. "ב־2026 מצבת כוח אדם גדולה עשויה להיתפס דווקא כסימן לחוסר יעילות ולא כסמל יוקרה".
1 צפייה בגלריה
איה פטרבורג, S Capital: "כוח עבודה של סוכני AI יכול להגדיל את התפוקה וההכנסות באופן אקספוננציאלי ללא גידול בכוח האדם"
(צילום: שרון לוין)
אמיר צח, מנהל השקעות ראשי בקרן InNegev, מכנה זאת "צמיחה לא־ליניארית". לתפיסתו, חברות שיידעו להציג הכנסות גבוהות עם צוותים רזים יוכיחו שהן פלטפורמות טכנולוגיות אמיתיות, ולא אופרציות עתירות שירות אנושי. נדב שמעוני מ־A² Ventures מחזק זאת וטוען בצורה ישירה: "עבורנו, מספר גבוה של עובדים מתחיל להוות אינדיקציה לחוסר יעילות".
השינוי אינו רק תיאורטי, אלא מגובה בנתונים. אלכס שמולוביץ' מקרן Viola Ventures מציין כי ב־2025 התעסוקה בהייטק צמחה בשיעור זעום של 1.3%, בעוד תפקידי המו"פ ירדו ב־3.2%, אך הפריון בתוכנה עלה ב־6.6%. "זוהי הבינה המלאכותית בפעולה", הוא מסביר. "ההצלחה כבר אינה נמדדת בלשכור מהר יותר, אלא בהמרת אינטליגנציה לתפוקה. עבור יזמים ומשקיעים כאחד, המינוף ולא מספר העובדים הוא מדד הצמיחה האמיתי".
בקרן lool ventures, חיים בכר ולי בן־גל טוענים כי בחברות עתירות תוכנה, גידול בכוח אדם הוא כעת לעתים קרובות "אינדיקטור מפגר", או אפילו סימן לכך שהחברה לא תכננה מחדש את זרימת העבודה שלה בעידן ה־AI. גם רן לויצקי מ־Magenta Venture Partners מתאר חברות שמשיגות שיפורי יעילות של פי 25-15, עם הכנסה לעובד שמגיעה למיליון דולר.
עם זאת, יש מי שמבקש לסייג. עידו הרט מקרן Maor Investments מציג דעה מנוגדת. לטענתו, אף על פי שהגישה של "לעשות יותר עם פחות" הפכה אופנתית, השוק הפרטי למעשה מתגמל חברות שעושות "הרבה יותר, עם יותר". הוא מסביר כי החברות הטובות ביותר עדיין מגייסות סכומים גדולים ומגדילות את מצבות כוח האדם כדי לכבוש קטגוריות במהירות ולפני שהתחרות גוברת. "הקשר בין גידול בכוח אדם להצלחה עדיין קיים, הוא רק השתנה", הוא טוען.
