סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

כלכליסט-טק
הצ'ופר להייטק נשמע טוב, אבל רצוף טעויות

כוונת שרי האוצר והמדע להעניק הטבות מס להייטקיסטים שעולים או חוזרים לארץ מנוגדת להיגיון כלכלי בשל הוספת עוד פטור ממס ולהיגיון החברתי בהעמקת אי השוויון. עדיף להרחיב את ההכשרה המקצועית

משרד האוצר הודיע שלשום בלילה כי שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש־הכהן מגבשים סדרת הטבות מס לעובדי הייטק עולים ותושבים חוזרים כדי "לפתור את בעיית כוח האדם בהייטק". כדאי להתעכב על הצעדים שהוצעו. ראשית, תושב חוזר שנמצא בחו״ל ועזב לפני יותר משנה, לא יצטרך לשלם מסים על האופציות שלו ועל נכסים שצבר מחוץ לישראל (כיום ההטבה המפליגה הזו ניתנת רק לאנשים שחוזרים אחרי עשור).
לעמוד כלכליסט-טק לחצו כאן
בנוגע לאלו שחוזרים אחרי שנה, רשות המסים תפרסם מסלול ירוק כך שלא יצטרכו לשלם הפרשי מס בישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל. כמו כן, החוזרים והעולים יזכו בהכרה בהוצאות שקשורות לחזרה ולרילוקיישן לארץ. עוד הוצע להוריד לעולים את שיעור המס המקסימלי ל־30% (במקום 47%) בשנה הראשונה לחזרתם ול־35% בשנה השנייה. בתום השנתיים, יוכל העולה לבחור להיות תושב ישראל או לחזור למדינתו המקורית ולא ייחשב כתושב ישראל בתקופת שהייתו כך שלמעשה ניתנת לו האפשרות לקבל תקופת הסתגלות של שנתיים במקום שנה כיום.

3 צפייה בגלריה
מימין אביגדור ליברמן אורית פרקש הכהן
מימין אביגדור ליברמן אורית פרקש הכהן
מימין אביגדור ליברמן ואורית פרקש הכהן
(צילום: קובי קואנקס)

מנוגד למדיניות רשות המסים

אין עוררין על כך שיש מחסור בכוח אדם בהייטק וקשיים בגיוס עובדים. אבל ספק גדול אם הכלי הזה – הטבות מס הכנסה – הוא הכלי המתאים, ואם ההטבות שנבחרו הן המתאימות ביותר. כדאי לחזור שוב למה שכתב הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, יואל נוה, לפני שלוש שנים, בנוגע לכלי הזה: "החיסרון הגדול של הטבות המס הוא היעדר דיון ציבורי אודות התועלת שבהן... הן מגדילות את נטל המס על שאר האוכלוסייה, מרעות את מצבה; מעוותות את חלוקת הנטל, מסבכות את חוקי המס ומעודדות התחמקות מתשלום מס אמת, פוגעות ברווחת כלל הציבור במשק ומסתירות את ההיקף האמיתי של מעורבות הממשלה במשק". במקרה הזה, יש יתרון בהצעה של ליברמן: ההטבות מוגבלות בזמן למרות שהניסיון גם מראה כי אחרי שהטבות המס ניתנות, מאוד קשה להסיר אותן.
עיתוי ההצעה גם הוא תמוה: רק לאחרונה גיבשה רשות המסים סדרה ארוכה של כללים חדשים בכל הקשור לתושבות ומס. מאחורי הקלעים לא הסתירו אנשי רשות המסים כי המהלך שהובל על ידי רו"ח רולנד עם־שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות, מיועד לסגור את הפרצות של החוקים הישנים להייטקיסטים שידעו לנצל אותן היטב כדי לשלם פחות מס. יתרה מזו, חבילת החוקים של רשות המסים שמה קץ לאחת העוולות הגדולות של מערכת הפטורים ממס של ישראל – "חוק מילצ'ן", שפטר לגמרי במשך עשור שלם מגע בין תושב חוזר או עולה לבין רשות המסים, למרות שזה לא המקרה בהצעה. מה שתמוה כאן הוא כי בזמן שרשות המסים מבקשת לסגור את חלון ההתחמקויות ממס, ליברמן פותח חלון משלו.
כבר בהמשך ההודעה של האוצר, מתגלה הבעיה הראשונה: "כל ההטבות האמורות יהיו מותנות בבחינת התרומה וההשתלבות בהייטק של החוזרים באמצעות רשות החדשנות שתבחן ותאשר לכל חוזר או עולה את הזכאות והכל מותנה בתקופת עבודה מינימלית שתיקבע בחוק". באוצר מבינים כי ההגדרה של איש הייטק לא ברורה ולא מוגדרת באף מקום. יתרה מזו, ייתכן כי ישראלי או יהודי שהתעשר מהייטק, יבקש לחזור ארצה כדי לנצל את הטבות המס ולא יתרום במאומה לתעשייה כי הוא לא חייב לחזור אליה. כפי שהמשרדים בעצמם מבינים, הפטור הזה כבר מחייב מנגנון בקרה פנימי שיבטיח כי כל המיליונים שהולכים לשפוך על אותם אנשים – שכן הטבת מס היא "מתנה", "מענק" או "מתת" לכל דבר ועניין ואסור להתבלבל בעניין הזה – בסוף, ישורשרו ויעשירו בידיים עובדות את ההייטק הישראלי, שהוא ללא ספק המנוע הכלכלי העיקרי של ישראל.
"כל הפריחה של ההייטק מגדילה את אי־השוויון באופן קיצוני. מה שקורה כעת עם ההנפקות בהייטק שכולנו מברכים עליהן – ויש כמובן הרבה היבטים חיוביים – זה מגדיל מאוד את אי־השוויון. יהיו לנו פה עשרות אלפים של חבר'ה מהמרכז שיהפכו למיליונרים ויגדילו עוד יותר את אי־השוויון. זה דבר מטריד", אמר מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב בראיון ראשון ל"כלכליסט" לפני שלושה חודשים. ברור כי בלינקוב לא מתנגד להייטק ולא לשוק חופשי. אך הוא שם את האצבע על סוגיה רגישה מאוד: הזינוק החריג של אי־השוויון בחלוקת העושר בחברה הישראלית והפיכת המשק הישראלי לכלכלה דואלית. הטבות מהסוג שליברמן מבקש להעניק רק מגבירות את אי־השוויון. הרי הוכח אמפירית כי עניים לא זוכים להטבות מס הכנסה (הם לא מגיעים לסף המס) אלא מקבלים אותן רק העשירים, בדרך כלל, העשירים ביותר.
יתרה מזו, שנת 2022 (או 2023) כבר לא תהיה שנה של פיזור כספים אלא של איסוף כספים. אחרי שנתיים של גירעון מופרז שהגיע בזמן הקורונה לכמעט 12% תמ"ג – ובעיקר של גירעון מבני מהגבוהים ב־OECD – ממשלת ישראל תצטרך להתאים את היקף ההוצאה הפרמננטית שלה להיקף ההכנסות שלה (ההפרש הוא מה שמכונה גירעון מבני או גירעון מנוכה מחזור). לצורך כך, היא תיאלץ או להוריד את ההוצאה או להעלות את ההכנסות (לרבות להעלות מסים) או גם וגם. מכיוון שההוצאה הממשלתית של ישראל – לרבות ההוצאה האזרחית שלה (ההוצאה ללא הוצאות ביטחון וריבית) היא בין הנמוכות בעולם המערבי, הדגש יהיה חייב להינתן בצד ההכנסות.
רבות מדובר על ביטול פטורים, לכן תמוה שליברמן רוצה להוסיף עוד אחד לרשימה שביחד מגיעה להיקף כספי עצום של 76.6 מיליארד שקל בשנת 2021 - שהם כחמישית מכלל הכנסות המדינה ממסים ויותר מ־5% תמ"ג. אגב, 85% מהטבות המס הן הטבות מסי הכנסה. לפיכך, יהיה מאוד קשה ציבורית ומוסרית לכל ממשלה לעלות מע"מ ומסי הכנסה ל־90% מהעובדים הישראלים שמשתכרים כ־11,800 שקל לחודש (השכר הממוצע במשק) מצד אחד, ומאידך להרעיף הטבות מס על עובדי ההייטק – שהם עשירית מכלל השכירים ומרוויחים בממוצע יותר מכפול (26,515 שקל בחודש). ייתכן כי זה עבד בעבר, אבל זה כבר לא יעבוד בעתיד.
ההצעה של ליברמן ופרקש־הכהן מעוררת תהייה גם בהקשר של הקבוצה המוטבת. אם רוצים להביא עולים כדי לטפל במחסור בכוח אדם בתעשייה או בסקטור מיוחד, חיוני הרבה יותר להביא קודם כל רופאים. הרי חסרים במערכת הבריאות 2,000–3,000 רופאים והכשרתם נמשכת במקרה הטוב עשור שלם. כדי ליישם באופן מלא את מתווה קיצור התורנויות שכבר יצא לדרך חייבים את אותם רופאים. ארגון אופק ישראל – הזרוע הביצועית האחראית לעליית עולים ארצה – איתר מאז פרוץ הקורונה 2,387 רופאים יהודים בכל רחבי הגלובוס, עם תואר וניסיון, ששוקלים לעלות ארצה. אותרו גם 1,195 אחיות. מדוע לא לתת להם הטבות מס? הרי מדובר במחסור שפוגע בבריאות של אזרחי ישראל. דווקא הקושי כאן הוא בהכשרה שהיא גם מאוד ארוכה ויקרה. מה עוד שבמקרה זה לא צריכים לתת הטבות מס על "עושר" (אופציות, מניות) אלא על הכנסה מעבודה. גם הרבה יותר קל לוודא שידיהם של אותם רופאים אכן תורמות למערכת הבריאות ואין צורך במנגנון בקרה שינטר אותם: הם ייקלטו בבתי החולים ובקופות החולים – אחרת אין הטבה. אם בכל זאת ליברמן ופרקש־הכהן יתעקשו להעניק מתנות לאותם הייטקיסטים עשירים, אז כדאי למקד את ההטבה במס על עבודה ולא בפטור ממס על מכשירים פיננסיים.

לא זה מה שיחזיר את הישראלים

וכאן מגיעים לנקודה המהותית: מדוע לא להשקיע בהכשרה מקצועית? הכשרה בהייטק היא יחסית זולה וקצרה (בניגוד לרפואה) ומדינת ישראל היא ברוכת ילדים וצעירים (שפע של ידיים עובדות). אפשר להשתמש במאגר ענק של גופים מכשירים פוטנציאליים: אוניברסיטאות, מכללות, מכונים ואפילו החברות עצמן. הרי אין להייטק הישראלי בעיה של מיתוג, כולם רוצים להיות שם. מעבר של צעירים (וגם מבוגרים) חכמים ושאפתניים לתעשייה הכי מצליחה, מתוגמלת ויוקרתית בישראל, שזוכה להכרה בינלאומית – לא צריך להיות משימה קשה במיוחד. עם כל הכבוד לרצון הטוב של ליברמן ופרקש־הכהן, חשוב מאוד, בוודאי בימים אלו, לדאוג שלא לייצר תרופה שעלולה להיות יותר בעייתית מבחינת תופעות הלוואי שלה מהמחלה עצמה.
נקודה אחרונה למחשבה, הקשורה יותר לטווח הארוך: נראה פחות סביר שיהודי או ישראלי יעלה או יחזור ארצה בגלל פטור על האופציות כאשר סיפרו לו שבמחיר של דירה בתל אביב הוא קונה שתי דירות בניו יורק, שלוקח שעתיים (בכל כיוון) לנוע כבישי ישראל, שסל הצריכה כאן יותר יקר מהשוויצרי, שרמת החינוך יורדת, שצריכים להמתין 3 חודשים לתור לרופא מומחה. לכן, כדאי גם לליברמן ולפרקש־הכהן לעשות מה שעשו במסגרת גיבוש תקציב המדינה וחוק הסדרים – לחשוב איך הופכים את ישראל ואת הכלכלה שלה למקום יותר אטרקטיבי.