תביעת מהנדסת גוגל על פיטורים מפלים: צעד מחושב וממומן של ארגונים פרו-פלסטינים
השימוש המשפטי בעובדים לצרכים פוליטיים נועד לפרסום ציבורי והרתעת מעסיקים
כחלק מהמאבק התקשורתי של ארגונים פרו-פלסטיניים בישראל ובציונות, נעשות פעולות רבות שמקדמות את מטרת ההדרה והבידול של ישראל בזירה הבינלאומית. בין היתר, הדרת נציגים ישראלים מכנסים בינלאומיים, הגשת תביעות נגד ישראלים בחו"ל בחשד "לפשעי מלחמה, מחאות ענק ברחבי העולם (לעיתים באמצעות תשלום למשתתפים), ועוד. כל אלו מעצימות את ההשפעה השלילית נגד ישראל על הציבור העולמי, מדיניות החוץ של ממשלות זרות ומעסיקים בינלאומיים.
למרות זאת, בענף ההייטק, בו ישראל נחשבת למעצמה מובילה, חווים פריחה עצומה. על פי נתוני אנליסטים אמריקאים כמו SNC ו-CB, החל משנת 2024 במחצית שנת 2025 גיוסי ההון לחברות הייטק ישראליות זינקו ב-52% ושיעור ההשקעות הזרות עומד על שיא של 70%. גם מספר הקרנות הזרות הפועלות בישראל להשקעות בטכנולוגיה בטחונית הוא הגבוה בעשור האחרון. בפועל, המאמץ של ארגוני המאבק הפלסטיניים נגד חברות ההיי טק הישראליות נכשל בעקביות. כך לדוגמה, בתערוכת הייטק שנערכה לפני כחודש בפריז, בה חברות ישראליות נדרשו להסתיר את דוכניהן במסך שחור, דווקא המסך יצר עניין מוגבר של המוני מבקרים סקרנים.
ניצול ציני של עובדים לטובת צרכי התעמולה הפרו פלסטינים
במקביל, נוספה שיטה נבזית במאבק הארגונים האנטי ישראלים: ניצול אישי של עובדים שפוטרו לצורך הגשת תביעות בטענה לפיטורים מפלים, כביכול, בגלל תמיכה בישראל. חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, מטא, אינטל ועוד, מצאו את עצמן תחת לחץ פנימי מאז 7 באוקטובר, בעקבות מחאות עובדים הקוראים להחרים את ישראל בדרכים שונות. עובדי מיקרוסופט, למשל, טענו כי החברה משתמשת בתוכנות הבינה המלאכותית שלה כדי לאפשר פגיעה באזרחים בעזה. עובדים שיבשו אירועי חברה וכנסים מקצועיים בקריאות פרו פלסטיניות, ופוטרו בשל כך. כבר בחודש מאי האחרון נאלצה מייקרוסופט להזמין בדיקה שביצע גוף חיצוני עצמאי, שלא מצא ראיות לכך שצה"ל עשה שימוש בשירות מחשוב הענן או טכנולוגיות אחרות שלה לפגיעה באזרחים פלסטינים.
במקביל, החריף הלחץ מצד עובדי גוגל נגד הקשר המקצועי הישראלי (החברה זכתה ביחד עם אמזון במכרז הישראלי לפרויקט הענן נימבוס). אף שגוגל חזרה והבהירה כי מעורבותה ב"נימבוס" אינה נוגעת לעבודה צבאית ואינה רלוונטית לכלי נשק או לשירותי מודיעין, חלק מהעובדים התארגנו ונקטו בשביתות, הפגנות ופריצות למשרדי החברה, כולל שיבוש נאומים של בכירים במפגשים פומביים, בקריאות פרו פלסטיניות. קמפיין "No Tech for Apartheid" התגבר בשנתיים האחרונות, וכולל חתימות של אלפי סטודנטים שלא מוכנים לעבוד בגוגל או באמזון במקביל לפרויקטים האנטי-ישראליים.
מעל 50 עובדים פוטרו כבר מגוגל
בגוגל קיים קוד אתי מפורש, שאוסר על הבעת דעה פוגענית במקום העבודה, אשר הפרתו היא עילה מוצדקת לפיטורים. גוגל פיטרה מעל 50 עובדים בשל התבטאויות פוגעניות נגד עובדים יהודים או הפרות דומות של הקוד האתי. חלקם הגישו נגד החברה תביעות בטענה לסיוע לטרור. גם תביעות אלו מובלות ע"י ארגוני מחאה בינלאומיים כמו BDS, HRW ואמנסטי. ארגונים אלו מקושרים היטב עם עיתונאים, וכך מבטיחים שהמחאות הפנימיות במקום העבודה זכו לתשומת לב ציבורית, גם כשאין מאחוריהן המונים. פרסום תביעות משפטיות שמוגשות על ידי עובדים לשעבר נועד לייצר לחץ ציבורי ודעת קהל שלילית נגד המעסיקים. על פניו, התביעה הנוכחית שהגישה המהנדסת נגד גוגל כאילו פוטרה בשל עמדה אנטי ישראלית, נחזית להיות אישית, אלא שסביר להניח כי מדובר במהלך שיזמו ומימנו ארגוני מחאה אנטי ישראלים.
בפועל, מרבית התביעות על פיטורים הנגועים באפליה פסולה, שנתבררו עד כה, הוגשו דווקא על ידי עובדים יהודים שטענו ליחס אנטישמי מפלה מצד המעסיק (למשל נגד הרווארד, ברקלי ועוד). במקרים אלו נפסק, כי המעסיקים אכן הפלו את התובעים מטעמים אנטישמיים. מעסיקים אחרים התפשרו ושלמו פיצויי עתק לתובעים היהודים, ובמהלך השנה האחרונה מרבית המדינות בארה"ב אימצו הגדרה גורפת למעשה אנטישמי פסול, שמצדיק פסיקת פיצויים בתביעה אזרחית נגד המעסיק ונגד האחראי מטעמו לפגיעה.
בסיכומו של דבר, ההשקעות בישראל והערך האסטרטגי שחברות ההייטק מייצרות, חוסמים בינתיים פגיעה כלכלית בענף מצד מעסיקים זרים. עם זאת, לא לעולם חוסן. המדינה והמעסיקים בהיי טק חייבים לפעול בתחכום ובנחישות לנטרול המתקפות המאורגנות האלו. יש להנהיג מדיניות נוקשה, שאוסרת על הבעת דעות פוליטיות במקום העבודה או אזכור שמה בפרסומים פוליטים בפלטפורמות חברתיות, כדי להבטיח שהעובדים יתמקדו בפעילות המסחרית והתעשייתית של החברה, ויצייתו לכללי ההתנהגות המחייבים אותם.
עו"ד דפנה שמואלביץהיא מייסדת משרד דפנה שמואלביץ ושות', המתמחה בדיני עבודה
