פחות מתכנתים, יותר פילוסופים: ה-AI משנה את כללי המשחק באקדמיה
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- כניסת הבינה המלאכותית משנה את דרישות שוק העבודה ומובילה לירידה במספר הסטודנטים למדעי המחשב לטובת לימודי נתונים והנדסה.
- מעסיקים מתעדפים כיום ניסיון מעשי, יכולות פתרון בעיות ורקע מתמטי והנדסי עמוק על פני מיומנות צרה בכתיבת קוד לבדה.
- האקדמיה והמל"ג מקדמות תוכניות חדשות לשילוב התנסות מעשית, מיומנויות בינה מלאכותית וכישורים רכים כחלק מובנה מתארים אקדמיים.
מאות אלפי סטודנטים שייכנסו השנה בשערי האוניברסיטאות והמכללות יעשו זאת עם שאלה שהפכה בשנים האחרונות למסובכת הרבה יותר: מה כדאי ללמוד היום כדי להיות רלוונטיים לשוק העבודה בעוד שלוש או ארבע שנים. במשך שנים, התשובה, לפחות עבור מי שכיוון להייטק, נראתה ברורה למדי: מדעי המחשב, תוכנה, כמה שיותר ניסיון בכתיבת קוד. אלא שהבינה המלאכותית מתחילה לשנות לא רק את המקצועות עצמם, אלא גם את סוג הידע והיכולות שמעסיקים מחפשים. כתיבת קוד לבדה כבר אינה בהכרח היתרון שהיה בעבר, ניסיון מעשי מקבל משקל גדול יותר, ובמקביל חוזרים לקדמת הבמה דווקא בסיס מתמטי והנדסי עמוק וגם יכולות אנושיות כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, ניתוח ופתרון בעיות.
השינויים בשוק העבודה כבר מתחילים להשתקף גם באקדמיה. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, בשנת הלימודים החולפת ירד מספר הסטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב ב־7.4%, מ־22,203 ל־20,571. מנגד, מספר הסטודנטים בבינה מלאכותית, במדעי הנתונים ובהנדסת נתונים עלה ב־3.9%, מ־2,174 ל־2,259. מספר הסטודנטים בהנדסה נותר כמעט ללא שינוי. תחומי הלימוד אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה.
מגמה דומה עולה גם מנתוני קרן אייסף, הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות השכלה גבוהה ומקבלת מדי שנה 6,000–8,000 פניות למלגות. שיעור המועמדים למדעי המחשב ותוכנה מכלל מועמדי הקרן ירד מ־14.8% בתש"פ ל־10.2% בתשפ"ז. בשנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים מלאים, מתשפ"ה לתשפ"ו, ירד מספר המועמדים למדעי המחשב בכ־9%, בעוד שבהנדסה נרשמה עלייה של כ־5%.
רינת בוכהולץ, הבעלים והמנכ"לית של Global Teams, חברה המתמחה באיתור, גיוס וניהול צוותי טכנולוגיה גלובליים עבור חברות ישראליות, רואה את השינוי דרך המשרות שהלקוחות שלה מנסים לאייש. החברה פועלת בין היתר באוקראינה, פולין, גרמניה, רומניה, בולגריה וספרד, ועובדת עם חברות בתחומים שונים, מרכב אוטונומי וסייבר ועד אגרוטק. "הלקוחות שלנו מאוד מגוונים, אז ניתן לראות מגמות שהן across the board", אומרת בוכהולץ.
אחת המגמות שהיא מזהה היא מעבר מהתמחות טכנולוגית צרה ליכולת רחבה הרבה יותר. "יש ציפייה לעבור מתת-התמחות למצב שהדרישה הכללית בקרב כל החברות היא מתכנתים שמגדירים את עצמם כ-Full Stack, שבעזרת כלי AI יודעים לתת מענה לכל הזוויות של פיתוח מערכת - גם את ה-Backend וגם את ה-Frontend, אבל גם חלקים של פרודקט ושל עיצוב, מה שלא היה לפני חצי שנה".
גלריה
מייסדת ומנכ"לית Global Teams, רינת בוכהולץ. "כשמתעדפים מועמדים צעירים שמוותרים על תואר בהנדסה, קצת תוקעים מקלות בגלגלים"
(צילום: רמי זרנגר)
המגמה השנייה היא שמחפשים ניסיון מעשי ופחות אקדמי. "אני רואה חברות, גם בתעשיות שמרניות, שמבקשות מפתחים ומהנדסים שבאים עם ניסיון מעשי שלא קשור להשכלה, ויש הרבה יותר דרישה למפתחים שמגיעים מיחידות מסווגות בצבא, עם ניסיון. הם תמיד היו מבוקשים, אבל בעבר בדקו אם עשו תואר בזמן הצבא, ואם לא אז היה להם חשוב שיעסקו במשרה חלקית וישלימו תואר אקדמי במקביל".
בוכהולץ מדגישה שלדרישה למפתחים עם ניסיון מעשי, גם אם אין להם תואר, שהוא חלק מאוד חשוב בבניית התשתית המקצועית, יש מחיר. "כשאתה לוקח מפתח או מפתחת שהשתחררו בגיל 23, אין להם ניסיון שמגיע מהאקדמיה, והיעדר רקע הנדסי הוא חיסרון משמעותי. כדי להתקדם ולתת מענה לצורך שרק יגדל עם הזמן, יש צורך גדול במהנדסים, וכשמתעדפים מועמדים צעירים שמוותרים על תואר בהנדסה, קצת תוקעים מקלות בגלגלים".
הצורך העתידי, להערכתה, לא יהיה רק במהנדסים. "אנתרופיק מדברים על זה ש-80% מהקוד נכתב היום על ידי מכונות, אז הצורך הפך להיות להגדיר בעיות, לבנות מודלים, להבין הסתברות ואי-ודאות ולבדוק אם התוצאות שהגיעו אליהן נכונות. אלה לאו דווקא הנקודות החזקות של אנשים שהתמחו בכתיבת קוד. האנשים שאצלם נמצאת היכולת לעשות את זה הם מתמטיקאים ופיזיקאים. האוניברסיטאות צריכות להתאים את עצמן לצורך המשתנה".
לדבריה, "מי שרוצה להיות עם האצבע על הדופק ולהבין לאן השוק הולך – אז הצורך הוא במתמטיקאים לצד התוכנה ופיזיקאים כדי לייעל את החומרה, שעדיין אינה זולה ויעילה מספיק. זה במקביל לצורך במהנדסים, שהם אלה שכותבים מערכות. אז כהורה לילד עם נטיות ריאליות הייתי מכוונת ללימודי הנדסה, מתמטיקה או פיזיקה".
אבל בחירת תחום הלימודים היא רק חלק מהעניין. "אני ממליצה לכל סטודנט באמצע התואר של לימודי הנדסה או מחשבים, שיתחיל להסתכל סביבו ולראות צורך שקיים למוצר שיקל על החיים ולהתחיל לפתח אותו באמצעות כלי AI שמתאימים לפיתוח מערכות. שלא ינסה את הדרך הרגילה של חיפוש עבודה וצבירת ניסיון בשוק, כי זה יהיה לו מאוד קשה עכשיו. חברות רוצות לשמוע ממועמד: 'ראיתי כאב ופתרתי אותו'. כשסטודנט בא למקום עבודה ואומר: זיהיתי כאב, בניתי אפליקציה, השתמשו בה 800 אנשים - זו יכולת שמעסיקים מחפשים. ומועמד כזה, למרות שהוא לא הגיע מ-8200, יקבל נקודות זכות".
דרוש פילוסוף
לצד מתמטיקאים, פיזיקאים ומהנדסים, בוכהולץ שומעת גם על ביקוש ליכולות שמגיעות מעולמות רחוקים לכאורה. "אני שומעת מבכירים בתעשייה, גם בריאיונות של בכירים מאנבידיה ואנתרופיק, שהם מחפשים אנשים עם רקע בפילוסופיה. לקוח אמר לי שהוא מחפש אנשים שלמדו גמרא, כי יש בזה יכולת פלפול ברמות פילוסופיות. חרדים שלמדו גמרא ורוצים להשתלב בשוק העבודה מביאים איתם יצירתיות, ניתוח ופתרון בעיות".
דווקא במדעי הרוח, תחום שסבל מירידה במספר הסטודנטים בשנים האחרונות, נרשמה בתשפ"ו עלייה של 10.9%, ומספר הלומדים לתואר ראשון הגיע ל־10,429. במל"ג מסייגים כי מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה, אך במקביל מקדמים את תוכנית "מדעי הרוח 360", שנועדה לשלב ידע הומניסטי, חשיבה ביקורתית וכישורי כתיבה בתוכניות הלימודים ולעודד עדכון של תוכניות בתחום.
מנכ"לית קרן אייסף, גלית כספי כהן. ה-AI לא יכול להחליף מקצועות טיפוליים
(צילום: עופר עמרם)
במקביל, נתוני קרן אייסף מצביעים על התחזקות גם בתחומי הלימוד הטיפוליים. עבודה סוציאלית היא האשכול היחיד שגדל במספר המועמדים למלגות הקרן מתחילת התקופה שנבדקה ועד סופה, וחלקה מכלל המועמדים כמעט הוכפל, מ־3.2% ל־6.1%. בפסיכולוגיה נרשמה בשנה האחרונה המלאה עלייה של כ־39%. מנכ"לית קרן אייסף, גלית כספי כהן, קושרת את העלייה גם לשלוש שנות המלחמה ולצורך ההולך וגדל במקצועות טיפוליים ואנושיים שהבינה המלאכותית אינה יכולה להחליף.
בוכהולץ אומרת שהיא כבר רואה את האוניברסיטאות מגיבות. "אני יודעת שסילבוסים וקורסים מתעדכנים באוניברסיטאות. היופי בישראל הוא שמבחינת אוריינות טכנולוגית אנחנו מובילים, אנחנו early adopters, וזה כמובן קורה גם באקדמיה. נכון שהאקדמיה זה גוף יותר שמרן ואיטי, וטוב שכך. אנחנו רוצים את החשיבה העמוקה על כל תוכן שנכנס, אבל חד-משמעית לוקחים את זה בשיא הרצינות".
גם אם האקדמיה תתאים את תוכניות הלימודים, נותרת הבעיה של איך משיגים את הניסיון המעשי שהמעסיקים דורשים, כאשר משרות הג'וניור עצמן הולכות ומתמעטות. "אני כבר שנתיים מדברת על כך שחברות הייטק ישראליות צריכות לפתוח משרות מתמחה, בדומה למשרדי עורכי דין ורואי חשבון, כדי לתת צ'אנס לבוגרי האוניברסיטאות להשתלב, גם אם אין להם ניסיון מעשי. אפשר לעשות שלוש שנים לימודי מדעי המחשב או הנדסה, ועוד שנה התמחות בחברת הייטק. אני זועקת את זה לכל מנכ"ל שאני מדברת איתו, שאם הם לא מעסיקים את הג'וניורים האלה, הם יורים לעצמם ברגל. זה גם צריך להגיע מהאקדמיה - ליצור שיתופי פעולה ולתת קרדיטים אקדמיים של קורס על התמחות, לייצר להם את הניסיון המקצועי בזמן התואר".
שיפור מיומנויות ולימוד בקבוצות קטנות
במועצה להשכלה גבוהה מנסים להתאים את תוכניות הלימודים לצרכים המשתנים של שוק העבודה. לדברי מנכ"לית המל"ג, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, המל"ג אישרה בהליך מזורז תשע תוכניות לימוד חדשות בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת הנתונים, שש מהן צפויות להיפתח כבר בשנת הלימודים הקרובה. במקביל, מוסדות אקדמיים משלבים תכנים ומיומנויות AI בתארים קיימים, בעיקר במדעי המחשב ובתחומים קרובים.
מנכ"לית המל"ג, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו. "החיבור בין אקדמיה לתעשייה הוא תנאי הכרחי להישאר בחזית החדשנות"
(צילום: יובל יוסף, לע"מ)
כדי להתמודד עם הקושי של סטודנטים ובוגרים לצבור ניסיון מעשי, מקדמת המל"ג את תוכנית "אקדמיה 360", בהשקעה של 200 מיליון שקל, שאליה הצטרפו כבר 32 מוסדות להשכלה גבוהה. התוכנית נועדה לשלב התנסות מעשית והתמחויות כחלק מובנה מהתואר, ולהתאים את תוכניות הלימודים לצורכי שוק התעסוקה. "החיבור בין אקדמיה לתעשייה הוא תנאי הכרחי להישאר בחזית החדשנות, והיעד שלנו הוא לבנות מסלול רציף שבו סטודנטים, חוקרים וחברות עובדים יחד כבר במהלך הלימודים", אומרת לוגסי בן חמו.
הדברים שלה נפגשים עם הצד השני של המגמה שעליה מצביעה בוכהולץ - הכישורים שאינם דווקא טכנולוגיים. "מקומות עבודה מחפשים היום את הכישורים הרכים: עבודת צוות, יכולת ורבאלית, יכולת הסתגלות לשינויים, יכולת להתמודד עם קונפליקטים. המטרה היא להכניס את החלקים האלה לתוך עולם האקדמיה. יותר קל לעשות שינוי בסילבוס מאשר להתחיל לבנות כלים של כישורים רכים, וזה תהליך שהאקדמיה תצטרך לעשות במהלך הזמן. אלה תהליכים ארוכים שלא קורים ביום אחד, אבל כבר יש מודעות ומגמות שהולכות לכיוון הזה".
השינוי שהאקדמיה נדרשת אליו אינו מסתכם בפתיחת מסלולי לימוד חדשים. לדברי כספי כהן, "המחשבה היא גם לייצר קבוצות קטנות יותר של למידה - לא עוד מרצה מול 300 איש אלא קבוצת למידה משותפת, עבודה על פרויקטים, פתרון בעיות, תהליך של הצגה והגנה על תהליכים, ופחות הסתמכויות על תוצר בודד של AI".
