תקציב הדאטה הלאומי: התחלה מבורכת אך האתגרים עוד לפנינו
החלטת ממשלת ישראל להשקיע 44 מיליון שקל בהקמתם של שישה מאגרי דאטה לאומיים: בתחומי הבריאות, החינוך, התחבורה, החקלאות, משאבי הטבע והאקלים, היא מהלך חשוב ומעודד. הנגשה של מידע איכותי ופתוח יכולה להוות תשתית משמעותית לפריצות דרך בתחומי הבינה המלאכותית, המחקר והחדשנות האזרחית.
אך בעולם שבו השקעות בתשתיות AI נמדדות במאות מיליוני אירו או דולרים, אי אפשר להסתפק בהצהרה. אם לא נבנה את זה נכון, נפספס את ההזדמנות להעמיד את ישראל בשורה הראשונה של כלכלות הדאטה.
44 מיליון ש״ח הם התחלה נאה, אבל ביחס למיזמים מקבילים באירופה ובארה״ב, מדובר בתקציב ראשוני וצנוע. מיזמי דאטה לאומיים באירופה מגיעים ליותר מ־200 מיליון אירו. לכן, יש לתכנן כבר מהיום כיצד לקבל הקצאות נוספות לעתיד. בין אם מתקציב המדינה, באמצעות שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הביטחון, או דרך מענקי מחקר בינלאומיים.
ואולם, התכנית כללית מדי. בעייתה המרכזית, כפי שפורסמה עד כה, היא חוסר בלוחות זמנים ברורים. מתי אמור לעלות מאגר הבריאות? מה יקרה עם הדאטה הסביבתי? הציבור, החוקרים והיזמים צריכים לדעת מתי יוכלו להשתמש בתשתיות האלה. יעד הגיוני יהיה, למשל, להשיק את מאגרי הבריאות והמדעים עד סוף 2025, ואת יתר התחומים ב־2026.
בנוסף, כדי שתהיה משמעות לתקציב ולתהליך, חייבים להגדיר מראש מדדים (KPI) ברורים. לדוגמה: כמה גופים ציבוריים ישתפו מידע? כמה סטארטאפים ישתמשו בדאטה? כמה פרויקטים מבוססי AI יפותחו על בסיס המאגרים? מה מספר המשתמשים שינצלו את המידע בפועל? ללא מדדים – אי אפשר לדעת אם הצלחנו או נכשלנו.
כדי שמידע יוכל להפוך למנוע צמיחה, יש צורך בסביבה משלימה: רגולציה מותאמת (למשל בנושא פרטיות, זכויות יוצרים ואבטחת מידע), הכשרות לאנשי מקצוע, תמיכה בסטארטאפים בתחום, מערכות API ידידותיות וייעוץ משפטי וטכנולוגי לגופים שמשתמשים במידע.
מצד אחד, הממשלה מאותתת כאן על כוונה אמיתית להשקיע בתשתיות מידע לאומיות כבסיס לעולם הבינה המלאכותית. זהו צעד נכון והכרחי כדי לעמוד בשורה אחת עם העולם. הוא מחבר את הפריפריה הדיגיטלית למרכז, מנגיש משאבים למוסדות אקדמיים ולסטארטאפים, ומחזק את היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית.
מצד שני, כדי שזה לא יישאר על הנייר, נדרשת פעולה חכמה, עקבית ואחראית: הוספת תקציבים בפעימות קבועות, קביעת יעדים מדודים ולוחות זמנים ברורים, וליווי ברגולציה מותאמת. כך נבטיח שהמהלך יהפוך ממיזם בירוקרטי – לתשתית לאומית שמייצרת ערך אמיתי. אם נעשה את זה נכון, נוכל להיכנס לעידן הבא של הכלכלה הדיגיטלית לא רק כסטארט־אפ ניישן אלא כ-Data Nation.
אברהם הינוך הוא סמנכ"ל שיווק בחברת WeCcelerate
