סגור
קניין רוחני

מי הזיז את הגבינה המהונדסת גנטית שלי?

איך שומרים על בטחון תזונתי על רקע המחסור העולמי במזון? כיצד מונעים פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ברחבי העולם ודואגים לתזונה ראויה? בפרק החדש של פודקאסט 'קניין רוחני', משוחח מאור שלום סוויסה, מנחה הפודקאסט, עם ד"ר הדסה ורטמן, ראש תחום ביוטק בקבוצת ארליך, לשיחה על מזון מהונדס גנטי בתור פתרון טכנולוגי ליצירת ביטחון תזונתי

על רקע ההתחממות הגלובלית והגידול באוכלוסייה העולמית, במדינות רבות בעולם צפוי להירשם מחסור חמור במקורות מזון כבר בשנים הקרובות. איך מונעים מחסור חמור במזון ויוצרים בטחון תזונתי לכולם?
ד"ר הדסה ורטמן, ראש תחום ביוטק בקבוצת ארליך, מדברת על הפיתוחים הטכנולוגיים ליצירת בטחון תזונתי ועל פטנטים בתעשייה של ייצור מזון במעבדה.

אם כן, אין ספק כי מדובר על תחום דינמי שהתפתחת בהתאם ליכולות הטכנולוגיות שעמדו לרשות בני האדם. בשנים הראשונות של המאה הקודמת, הפתרונות היו כימיקליים והתמקדו בדישון האדמה. "לאחר גילוי ה-DNA בשנות ה-50, התפתח מחקר שהוביל ליצירת צמחים טרנסגניים שיודעים לקלוט יותר דשן, שיודעים לעשות יותר פוטוסינתזה, להגיע למידות גדולות יותר וכד'. לאחר מכן התגלה שצמחים מהונדסים גנטית לא אהובים על ידי הקהל, והחליטו לנוע לכיוון של עריכה גנטית, שעדיין קיימת אך לא מספקת", אומרת ד"ר וטרמן. בהמשך האדם פנה לגידול באזורים שאינם מתאימים לצמח, כמו חקלאות מדברית או גידול בחללים סגורים וקירות ורטיקליים וכד', ועד יצירת חלב או בשר במבחנה, באופן סינתטי.
מדוע אנחנו לא אוהבים מזון מהונדס גנטית?
ד"ר וטרמן אומרת כי אנשים לא אוהבים מזון מהונדס גנטית, אך כיום נדיר למצוא סויה לא מהונדסת, למשל. "בעיקרון, מדובר בפתרון טוב, ששיפר את מצב התירס וגידולים אחרים ברחבי העולם, אבל זה לא אהוב על אנשים, בעיקר מסיבות פסיכולוגיות של פחד מהלא נודע".
כאשר שלום סוויסה שואל על הסיכונים הבריאותיים בתחום הנדסת המזון, ד"ר וטרמן אומרת כי יש צורך ברגולציה, וכי בתחום הפטנטים אמנם היד קלה על מתן פטנטים על דברים שהם לאו דווקא בטוחים, "מה שמוביל לצורך ברגולציה ולכך שהחברות ייקחו אחריות על בטיחות השימוש במוצרים שלהן".
החברות הישראליות מובילות בתחום המזון, וגם החברה הישראלית
ד"ר וטרמן מספרת כי ישראל היא סטארט אפ ניישן ובהתאם החברות הישראליות נוגעות בחזית הטכנולוגיה גם בתחום המזון. עולם הטרנסגניקה, עולם העריכה הגנטית, מראים כי ישראל היא חברה לא שמרנית בתחום. ד"ר וטרמן מציינת כי זה האופי של ישראל גם בתחומים אחרים, "כמו העובדה שאנחנו לא חוששים ממחקר של תאי גזע, עושים ניסויים קליניים, פיתחנו תרופות לקורונה, היינו ראשונים בעולם שהתחסנו - אנחנו חברה לא שמרנית, שמוכנה להתנסות".
פטנטים בתעשייה שנמצאת בתחילת דרכה
בכל הנוגע לתעשיית החלב והבשר המתורבת, ד"ר וטרמן אומרת כי התעשייה נמצאת ממש בחיתוליה. בחלב, הרעיון הוא לנסות להפיק את החלבונים, השומנים והסוכרים של החלב הרגיל, "אבל אנחנו רחוקים משם", היא אומרת. "כשנהיה שם, יהיה אפשר לרשום פטנטים על שיטות הייצור, על אבקות, פורמולציות. כשיהיה חלב רגיל מהמעבדה באופן זמין ונפוץ, אולי לא יהיה פטנטים אבל יהיה פתרון למחסור הגלובלי במזון".