סגור
גג דו"ח טכנולוגי עומר כביר דסקטופ

דוח טכנולוגי
בלי בלמים: ממשלת ישראל טסה בנתיב המהיר אל שלילת זכויות הפרט

שר המשפטים גדעון סער אמר במעמד אישור הצעת החוק שנועד להסדיר את פעילות מערכת זיהוי לוחיות הרישוי כי "יש שאלה גדולה האם זו בכלל פגיעה בפרטיות". האמירה הזאת מייצגת תפיסה מיושנת, מנותקת מהמציאות, שמגבירה את החשש מפגיעה ממשית בפרטיות של כולנו

כשהממשלה רוצה להעביר משהו, בתנאים רגילים מאוד קשה לעצור אותה. לא משנה כמה התנגדות תהיה, כמה מומחים יזהירו וכמה פעילים ימחו - אם הממשלה מספיק רוצה, אם יש גורם בעל השפעה קריטית שהנושא מספיק חשוב לו ואם לגורמים הפנימיים שיכולים לבלום את זה אין אינטרס גדול מספיק על מנת לעשות זאת, בסוף זה יקרה. לא משנה כמה צרחות, אזהרות וזעקות ישמעו.
כך היה עם המאגר הביומטרי, שאושר חרף התנגדות של המומחים המובילים בתחום ומחאה של שורת חתני פרס ביטחון ישראל, ושגם קרוב לעשור לאחר שהחלה הפעלתו נחיצותו טרם הוכחה בצורה מספקת. וכך יהיה, ייתכן, גם אם חוק המעקבים שיסדיר את פעילות "עין הנץ" - מערכת זיהוי לוחיות הרישוי של המשטרה - ובדרך גם יתיר לה לרשת את ישראל במערכת של מצלמות זיהוי פנים ביומטריות לשימושים שאינם מוגדרים דיים ויכולים לכלול גם מעקב אחרי מפגינים.
על הכשלים והסיכונים המרובים שבהצעת החוק הזאת - שמה הרשמי הוא הצעת "חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכות צילום מיוחדות)" - עמדתי כבר בכמה הזדמנויות. כעת, אחרי אישורה, ברצוני להתעקב על אמירה שפלט שר המשפטים גדעון סער בדיון בוועדת השרים אתמול (א'). "יש משימה לאומית להגביר את שיעור הפענוחים וזה עובר דרך שימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים", הוא אמר לפי דיווחים בתקשורת. "יש שאלה גדולה האם זו בכלל פגיעה בפרטיות".
3 צפייה בגלריה
‍ועידת התחזיות 2022 גדעון סער שר המשפטים
‍ועידת התחזיות 2022 גדעון סער שר המשפטים
שר המשפטים גדעון סער. אמירות בעייתיות
(צילום: יריב כץ)
האמירה הזו מבליטה לקונה חמורה באופן התפיסה של סער את החוק ומעלה את החשש שזה אחד המקרים שבהם הממשלה החליטה להכניס את ההצעה לספר החוקים ויהי מה. צודק סער שיש להגביר את שיעור הפשעים המפוענחים ושימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים הוא כלי מהותי בדרך לכך, אבל הדגש כאן צריך להיות על מבוקר - ואת זה הצעת החוק לא מספקת. הצבת המצלמות, למשל, יכולה להיעשות ללא פיקוח של בית המשפט ודרוש רק אישור של קצין משטרה, לא בהכרח בדרג בכיר.
אבל הנקודה המטרידה יותר בדבריו של סער היא האמירה שלפיה "יש שאלה גדולה האם זו בכלל פגיעה בפרטיות". אמירה זו מייצגת תפיסה מיושנת לגבי פרטיות, כזו שהיתה רלוונטית אולי במאה הקודמת, לפני התפוצה של מצלמות, חיישנים ויכולות בינה מלאכותית לפענוח מידע. סער, אפשר להניח, התכוון לומר שמכיוון שהמצלמות יוצבו רק במרחב הציבורי ולכן יאספו מידע על התנהלות פרטים שם ולא בחדרי חדרים, אין בעיה של פגיעה בפרטיות. שהרי מה ההבדל בין צופה מהצד שרואה מכר נכנס לחנות לאביזרי מין לבין מצלמה שעושה זאת?.
העניין הוא שמערכת מצלמות ביומטריות היא לא בן אדם. היא נמצאת בכמה וכמה מקומות במקביל והיא יכולה לאסוף מידע על מספר עצום של אנשים ולהפיק ממנו ניתוחים מפורטים על התנהגות פרטים. הצבת מצלמות ביומטריות תאפשר ליצור פרופילי התנהגות מדויקים על אנשים ולייצר תובנות על העדפותיהם האישיות ועל אורח חייהם. לא צריך להיכנס לחדרו של אדם כדי לפגוע בפרטיות והעובדה שסער לא מבין זאת מדאיגה מאוד.
"אין בחוק אלמנטים שהיו יכולים להגן על פרטיות האזרחים בצורה רצינית", אומר בהקשר זה פרופ' ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסטת תל אביב. "יש גם אינסוף פתחים לשימוש במערכות על ידי גורמים נוספים. למשל, תזכיר החוק טוען שהתממה (הפיכת מידע לאנונימי, ע"כ) מאיינת את הפרטיות ולכן אפשר להפיק מהמערכת מידע אגרגטיבי שישמש לאלוהים יודע מה. זה מאכזב מאוד שהממשלה לא השתמשה בהצעת החוק הזאת כדי לבצע באמת עיצוב לפרטיות. הגנות על מידע פרטי של אזרחים מאוד כלליות בחוק ותלויות ברצון הטוב של קציני המשטרה ובתקנות המוגדרות בצורה עמומה מאוד".
3 צפייה בגלריה
ערן טוך אוניברסיטה תל אביב
ערן טוך אוניברסיטה תל אביב
פרופ' ערן טוך, אוניברסיטה תל אביב. אינסוף פתחים לשימוש לרעה במערכת
פרטיות היא גם לא השאלה הגדולה כאן, או לפחות לא השאלה הגדולה היחידה. יש סוגיות רבות ומטרידות שעולות מהפעלת המצלמות. "השימוש במערכות זיהוי הפנים לצרכי שיטור הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בעולם המערבי היום", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "מדינת ישראל לא צריכה להיות החצר האחורית לכך והמסגרת החוקית לטיפול בזיהוי פנים צריכה להיבנות באופן מעמיק ויסודי יותר. בנוסח שיועבר לכנסת יש להסיר את נושא זיהוי הפנים, לרבות ההסמכה להשתמש במצלמות כנגד מפגינים שאינם חשודים בעבירה. אנחנו מודעים ללחץ שמפעילה המשטרה להסדיר את נושא זיהוי לוחיות הרישוי בחקיקה בשל הוראת בג"ץ. אבל זה לא אומר שנכון להסדיר על הדרך גם זיהוי פנים ביומטרי, שהשלכותיו בעייתיות הרבה יותר מאלה של זיהוי לוחיות רישוי של מכוניות".
3 צפייה בגלריה
טסט מבחן רישוי מכוניות
טסט מבחן רישוי מכוניות
לוחית רישוי. שהמשטרה לא תתפוס עליהן טרמפ
(צילום: ערן גרנות)
באגודה לזכויות האזרח מתריעים מכך שהצעת החוק תפקיד בידי המשטרה כלי מעקב דרקוניים מסוכנים: "טיוטת החוק לא מאפשרת למשטרה רק לקבל התראות על מבוקשים, אלא גם לאסוף מידע ולאגור מידע אישי על אזרחים תמימים ללא צו שיפוטי וללא פיקוח. הצעת חוק המעקבים מסכנת את חירות האזרחים ואת זכותם לא להיות נתונים למעקב. אנחנו ניאבק בהצעה הרעה והלא חוקתית הזאת".
מאבק יהיה, וכנראה חריף מאוד. המתנגדים לחוק מתחילים מנקודת פתיחה חלשה יחסית: עמותת פרטיות ישראל שהיתה אמורה להוביל את ההתנגדות לחוק נאלצה לאחרונה להשהות את פעילותה עקב מחסור בתקציבים. זה לא מבשר טובות, אבל כבר היו הפתעות בעבר.