תיקון חקיקה בדרך: האם אנחנו בדרך למצלמות מהירות חדשות?
תיקון חקיקה בדרך: האם אנחנו בדרך למצלמות מהירות חדשות?
בקידום חקיקה שמקדם בימים אלה משרד התחבורה נכתב שתיעוד הנהגים יבוצע באמצעות "כל סוגי המידע שאמצעי מדיה מסוגלים לאחסן"
האם מדינת ישראל נערכת להרחבה של אמצעי הצילום והמעקב אחרי הנהגים? כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", משרד התחבורה מקדם בימים אלה שינוי חקיקה שנמצא על שולחנה של הכנסת לסירוגין זה מספר שנים. שינוי החקיקה האמור טומן בחובו בשורות רעות מאוד לנהגים עבריינים - שכוללות החמרת הענישה על מהירות, החמרת הענישה על שכרות ועוד.
אבל אחד הסעיפים החשובים ביותר בשינוי החקיקה אינו נוגע כלל לעבירות, אלא לאופן התיעוד של העבירות. למי שאינו יודע, כיום נהגי ישראל נמצאים תחת מעקב של לא מעט סוגים של מצלמות: בנתיב המהיר, בכבישים מהירים ובלא מעט צמתים. את המצלמות האלה ניתן לחלק בגסות למצלמות אכיפה (כלומר כאלה שמייצרות קנסות) ומצלמות מעקב.
אבל תיקון החקיקה האחרון כולל התייחסות מאוד ספציפית לאמצעי הצילום - התייחסות שמלמדת את נהגי ישראל לא מעט על כוונותיה העתידיות של המדינה - ומתייחס ל"קבילות של צילומים שנערכו בדרך", כלומר האם ניתן להרשיע באמצעותם נהגים על עבירות שונות.
ההוראות שמופיעות בחקיקה, כך מתברר, מתייחסות למצלמות "מולטנובה" ישנות של משטרת ישראל, מצלמות שדרשו הטענה של סרט צילום. מצלמות אלה כבר אינן פעילות בישראל והוחלפו על ידי מצלמות א'3. אבל מה שיותר חשוב הוא ההגדרה החוקית של מה יצולם. כך ההגדרה החדשה לפי החוק של מה יצולם, ויהיה קביל כדי להרשיע נהגים, תהיה הגדרה נרחבת למדי, כזו שבעצם תאפשר מגוון נרחב של אמצעי אכיפה.
לפי הגדרת החקיקה, התיעוד יבוצע באמצעות "סוגי מדיה מגוונים ואת כל סוגי המידע שאמצעי מדיה כאמור מסוגלים לאחסן" (לשון תיקון החקיקה). כלומר - ההגדרה החוקית החדשה של איזה מידע על נהגי ישראל יתועד ויישמר תהפוך למעשה לסוג של "הגדרה פתוחה", שתאפשר הטמעה של מגוון נרחב של אמצעי אכיפה דיגיטליים שיהיו מבוססים על צילום של הרכב.
כיום כאמור מדינת ישראל עושה שימוש במערכת א'3, אבל בעתיד לא מן הנמנע שמדינת ישראל תבחר למשל להשתמש במערכת מדידת מהירות ממוצעת, כלומר מערכת שתמדוד את מהירותן של מכוניות על פני קטע כביש.
