צ'אט GPT חוזה: 50% סיכוי לעימות ממושך מול איראן, 25% למלחמה כוללת
האם המשבר עם איראן יוביל למלחמה אזורית כוללת או יסתיים בריסון הדדי? מודל הבינה המלאכותית GPT 4o מנתח את שלושת התרחישים המרכזיים, וכמה כל אחד מהם עלול לעלות לכלכלה הישראלית
מאז פתחה ישראל במתקפה ישירה על מתקני הגרעין באיראן, שהובילה למטח טילים בליסטיים על העורף הישראלי ולסבב תקיפות הדדי בין שתי המדינות, השאלה העיקרית המעסיקה את האזרחים היא מה יקרה מכאן והלאה: האם ישראל ואיראן יידרדרו למלחמה אזורית כוללת, או שמדובר בסבב אלים אך מוגבל שיסתיים בקרוב?
כדי לנסות ולענות על השאלה הזו, ביקשנו ממודל הבינה המלאכותית GPT-4o של OpenAI לחזות כיצד צפוי העימות להתפתח. המודל ניתח את מהלכי הצדדים עד כה, את תגובות הקהילה הבינלאומית ואת דפוסי העימותים הקודמים בין ישראל לאיראן, והציג שלושה תרחישים עיקריים: הסלמה כוללת, עימות מתמשך אך מוגבל וריסון הדדי. כל תרחיש מלווה בניתוח ביטחוני, מדיני וכלכלי, ומתמקד במיוחד בהשלכות האפשריות על כלכלת ישראל.
התחזית מבוססת על האירועים שהתרחשו בחמשת ימי הלחימה הראשונים, בהם נורו מאות טילים ורחפנים לעבר ישראל, וצה"ל המשיך לתקוף בעומק איראן. כמו כן, נלקחו בחשבון הימנעות חיזבאללה מפתיחה של חזית כוללת, הזהירות היחסית של הקהילה הבינלאומית והצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהביע ציפייה ל"פשרה מלאה מצד איראן".
התרחיש הסביר ביותר: עימות מתמשך אך בשליטה (הסתברות: 50%)
לפי המודל, הסבירות הגבוהה ביותר היא לעימות שנמשך לאורך זמן, אך נשאר בתחומי שליטה מסוימים. איראן כבר הגיבה ישירות בטילים, אך נכון לעכשיו לא פתחה במלחמה כוללת. המודל מעריך כי היא תמשיך ותשמור את העימות בעוצמה בינונית, תוך כדי שחיקה הדדית. בתרחיש זה, ישראל תמשיך לתקוף מטרות אסטרטגיות איראניות, אך לא תדרדר למערכה כוללת בלבנון או בעיראק. הלחימה תתבצע בגלים, עם הפסקות אש בלתי רשמיות ותקיפות חוזרות, בעיקר מהאוויר ובסייבר.
ההשפעה הכלכלית, לפי תרחיש זה, תהיה:
- שוק ההון ימשיך בתנודתיות חריפה, עם ירידות של 8%-15% במדדים המרכזיים
- ההייטק ייפגע: השקעות זרות יוקפאו זמנית, סטארט-אפים יתקשו בגיוס, והנפקות תידחנה
- האינפלציה תעלה בשל עלויות ביטחוניות, הפרעות באספקה ועלייה במחירי האנרגיה
- הממשלה תידרש להגדיל את תקציב הביטחון ב-20-30 מיליארד שקל, מה שיגרור קיצוצים בתקציבים אזרחיים או העלאת מסים
- הצמיחה הכלכלית תואט משמעותית לרמה של 0%-1.5% בשנת 2025
תרחיש הסלמה כוללת: מלחמה רב-זירתית (הסתברות: 25%)
זהו התרחיש הפסימי ביותר. אם איראן תבחר להרחיב את הירי הישיר, לתקוף בסיסים אמריקאיים או סעודיים, וחיזבאללה יפתח בחזית מלאה בצפון, ישראל תמצא עצמה במלחמה אזורית כוללת. בנוסף, המיליציות השיעיות בתימן ובעיראק עשויות לתקוף מטרות ישראליות, ועל העורף הישראלי יופעל לחץ חסר תקדים.
המודל מציין שבתרחיש זה תידרש ישראל לגיוס מילואים נרחב ולשיתוק חלקי של המשק. הפעילות הכלכלית תצומצם, התעופה תיפגע קשות, ותחול ירידה דרמטית בצריכה הפרטית.
ההשפעה הכלכלית על פי תרחיש זה:
- מיתון חד: ירידה של 2%-4% בתמ"ג כבר ברבעון השלישי של 2025.
- קריסה בשוקי ההון: ירידה של עד 25% במדדים, נטישת משקיעים מוסדיים.
- חולשה חריגה של השקל: שער הדולר יזנק ל-4.5-4.8 ש"ח.
- דירוג האשראי של ישראל עלול להיחתך פעם נוספת.
- הוצאות הביטחון עשויות לחצות את רף ה-60 מיליארד ש"ח.
- עלייה חדה באבטלה, במיוחד בענפי שירותים, תיירות, מסחר והייטק.
תרחיש ריסון: סבב קצר ומוגבל (הסתברות: 25%)
בתרחיש האופטימי, שני הצדדים מבינים את המחיר ומעדיפים להימנע מהסלמה כוללת. איראן מסתפקת בירי סימבולי נוסף או בהפעלת שלוחה אחת בלבד (כגון החות'ים), וישראל עוצרת את התקיפות הישירות באיראן. ארה"ב, סין ומעצמות נוספות מפעילות לחץ אפקטיבי לשימור הסטטוס-קוו.
במצב כזה, העימות מתפוגג תוך שבועיים-שלושה, ללא פתיחת חזיתות נוספות וללא פגיעה ממושכת בתשתיות.
ההשפעה הכלכלית, על פי תרחיש זה:
- ירידה זמנית בלבד בבורסה (3%-5%) והתאוששות מהירה לאחר מכן.
- אמון הצרכנים והמשקיעים מתערער זמנית - אך מתייצב בתוך כחודש.
- הוצאות הביטחון נשארות ברף סביר (5-10 מיליארד שקל).
- צמיחה מתונה תתחדש במחצית השנייה של השנה.
על סמך מה חושבו ההסתברויות?
ההסתברויות שניתנו לכל תרחיש מבוססות על ארבעה עקרונות מרכזיים של ניתוח סיכון גיאופוליטי:
1. דפוסי עבר: לאורך השנים ניהלו ישראל ואיראן עימותים עקיפים, כולל פעולות חיסול, סייבר ותקיפות אוויריות, אך לרוב נמנעו ממלחמה כוללת. ההיסטוריה מצביעה על נטייה לריסון הדדי לאחר סבבי תקיפות ראשוניים.
2. דינמיקת השטח הנוכחית: המתקפה האיראנית אמנם כללה ירי טילים משמעותי, אך לא גררה תגובה בהיקף מלא מצד חיזבאללה או פתיחת חזיתות חדשות, מה שמעיד על מגבלות מודעות של הצדדים.
3. שיקולים פנימיים: המשטר האיראני מצוי בלחץ כלכלי, וישראל מתמודדת עם עייפות ציבורית וחוסר תמיכה במערכה ארוכת טווח. שני הצדדים פועלים תחת אילוצים שמקטינים את הסיכוי להסלמה כוללת.
4. הקשר בינלאומי: מעצמות כמו ארה"ב, סין ורוסיה מעוניינות ביציבות אזורית. דבריו של טראמפ על פשרה מצד איראן, גם אם אינם מחייבים, משפיעים על דעת הקהל והלחץ הבינלאומי.
שילוב ארבעת הגורמים הללו מוביל להערכת סבירות גבוהה לעימות ממושך אך מוגבל (50%), והערכת סיכון זהה (25%) הן להסלמה כוללת והן לריסון מהיר. שינוי במשתנים אלה כמו פתיחה של חזית הצפון או תקיפה ישירה של ארה"ב יוביל לעדכון מיידי בהערכות.
להלן הפרומפט למודל GPT-4o: חיזוי תרחישים למלחמה בין ישראל לאיראן
בנה תחזית של שלושה תרחישים אפשריים להמשך הלחימה בין ישראל לאיראן, בעקבות תקיפת הפתע הישראלית על מתקני גרעין באיראן שהתרחשה ב-13 ביוני 2025 וחמשת ימי הלחימה שבאו בעקבותיה. התחזית צריכה להיות מיועדת לכתבה עיתונאית, ברורה ונגישה לקהל הרחב, ולהציג את ההשלכות הצבאיות, המדיניות והכלכליות של כל תרחיש.
השתמש במידע גלוי על האירועים שהתרחשו מאז נקודת הפתיחה, כולל תגובת איראן בשיגור מאות טילים בליסטיים ורחפנים לעבר מטרות בישראל, תקיפות ישראליות חוזרות בעומק איראן, והעובדה שחיזבאללה והמיליציות השיעיות עדיין לא פתחו חזית כוללת. כמו כן, התחשב בהקשר הבינלאומי הקיים, כולל זהירות מצד ארה"ב, כולל התייחסות לאמירתו של טראמפ כי הוא מצפה לפשרה מלאה של איראן.
חלק את התחזית לשלושה תרחישים: תרחיש פסימי, מתון ואופטימי.
לכל תרחיש, פרט: מה צפוי לקרות בזירה הצבאית (חזיתות, סוגי תקיפות) ומה תהיה ההשפעה הכלכלית, עם דגש על שוק ההון, השקעות זרות, אינפלציה, תקציב המדינה וצמיחה.
לסיום, הסבר על סמך מה נבנתה תחזית ההסתברויות של כל תרחיש: היסטוריה של עימותים דומים, שיקולים פנימיים של הצדדים, מגמות נוכחיות והקשר גיאופוליטי עולמי.
