טסט לרכב לפי קילומטרים: הפתרון נשמע הגיוני - אבל האם זה יכול לעבוד?
ועדת הכלכלה לא אישרה את הטסט הדו-שנתי שהיה אמור להיכנס ביולי — ויו"ר הוועדה הציע מנגנון חלופי לפי קילומטראז', אבל גם לו יש חורים
ועדת הכלכלה קיימה השבוע דיון ראשון בסוגייה שתשפיע על מאות אלפי ישראלים - "ריווח" הטסטים השנתיים. מדובר במהלך שנחשף בכלכליסט עוד בשנת 2024 והוא החל כשרשות האסדרה, שאחראית על בחינת של הנהלים של המדינה, הציעה לרווח בין הטסטים, כלומר מבחני הרישוי השנתיים.
כיום כל מי שמחזיק רכב ברשותו, שגילו בין שנה ל-20 שנה, נדרש להגיע פעם בשנה למכון הרישוי כדי לבצע את הטסט השנתי. מדובר בכאב ראש בלתי מבוטל. הבוחנים מפשפשים בקרביים של המכונית, מוצאים מה לא תקין בה, ואז צריך ללכת למוסך כדי לתקן. עובדתית, לעבור טסט בישראל זה לא קל. לפי נתונים שהוצגו בדו"ח של רשות האסדרה - בשנת 2023 נבחנו ב-67 מכוני רישוי ברחבי הארץ מעל 2.9 מיליון מכוניות. 33.9% מהן נכשלו בטסט. ב-2022 נבחנו במכוני הרישוי כ-2.8 מיליון מכוניות – מתוכן 34.7% נכשלו. ב-2021 נבחנו כ-2.7 מיליון מכוניות - 36.1% נכשלו בטסט. בהערת אגב יצוין, כי מי שיש לו מכונית שגילה בין 20 ל-30 שנה צריך גם לעבור טסט, אבל פעם בחצי שנה, מכיוון שמדובר ברכב שהוא מיושן.
לפי מתווה של משרד התחבורה שפורסם ב"כלכליסט" האם מיולי הקרוב הטסט הדו שנתי ייכנס לתוקף? יתכן שלא כל כך מהר: השבוע התקיים בוועדת הכלכלה דיון בנושא רפורמת הטסטים הדו שנתית, המיועדת להפחית את מספר מבחני הרישוי למכוניות חדישות בבעלות פרטית מפעם אחת בשנה – לפעם בשנתיים. כפי שפורסם לאחרונה ב"כלכליסט" משרד התחבורה קיבל את המתווה של רשות האסדרה, אבל פרסם רשימה ארוכה של שינויים ותיקונים שנוגעים לכל מיני סוגי רכב וגם לכל מיני סוגי בעלות.
לדוגמה: כל הרכבים החדישים שגילם הוא עד תשע שנים לא יעברו טסט במשך שלוש השנים הראשונות של חייהם. אבל אחרי שלוש שנים רכבים שהם רשומים על שם חברות ליסינג כן יעברו טסט פעם בשנה, בניגוד לרכבים שאינם של חברות ליסינג. מדובר בתעודת עניות ליכולת של חברות הליסינג לתחזק את המכוניות שלהן. ויותר מכך, מדובר במצב שיפעל לרעתן. דמיינו מצב בו אדם רכש מכונית מחברת ליסינג ואדם אחר קנה את אותה מכונית, אבל מהיבואן. אחרי שלוש שנים מכונית הליסינג תעבור טסט פעם בשנה, ואילו המכונית שנקנתה מהיבואן לא תצטרך. מדובר בכאב ראש שיפגע ביכולת של חברות הליסינג למכור את המכוניות שלהן.
בנוסף, לחברות הליסינג חשוב לציין שיש עוד גופים שיפגעו מהמהלך: חברות שמוכרות צמיגים למשל. הטסט הוא המקום בו הבוחנים בודקים את התקינות של צמיגי הרכב. אם הם קרועים, או יבשים, כמובן שצריך להחליף אותם. וזו הוצאה של אלפי שקלים. אם הטסטים יעברו ריווח, יהיו לא מעט ישראים שיוותרו על החלפת הצמיגים מרצונם החופשי.
ויש גם את מכוני הרישוי: בשנת 2024, אחרי שנים של קיפאון במחירי האגרה שמשולמת למכון הרישוי נקבע כי המחיר לביצוע טסט לרכב יעמוד על כ-117 שקל למכונית פרטית. כמה כסף זה שווה למכוני הרישוי? ראשית, כל הסיפור של ריווח הטסטים תקף רק למכוניות שיוצרו משנת 2023 ומעלה. מדובר בערך בכ-270 אלף מכוניות חדשות. בשנת 2024 נמסרו כ-271 אלף מכוניות חדשות. בשנת 2025 נמסרו כ-294 אלף מכוניות חדשות. השנה (2026) כבר נמסרו מעל 120 אלף מכוניות. כחצי מהן נרשמו על שם ליסינג, אבל החצי השני נוסע בכבישים וצפוי ליהנות מ"ריווח הטסטים" כשזה יכנס לתוקף. היעד המקורי אגב הוא יולי הקרוב.
באשר לדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה, מטבע הדברים, כל צד הציג את המציאות כפי שהוא רואה לנכון: נציגי המוסכים שיפסידו תיקונים טענו כי המגמה העולמית היא הפוכה לטובת יותר מבחני רישוי, נציגי הצמיגאים טענו שבתנאי מזג האוויר הקיימים, חום גבוה בצירוף כבישים משובשים, הצמיגים ייקרעו. בשל כך, יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן,הציע מתווה פשרה: מועד מבחן הרישוי השנתי ייקבע לפי מתווה של טסט כל שנתיים – או לפי נסועה, כלומר הקילומטראז'. המשמעות, מכוניות יגיעו לטסט אחרי שצברו מספר מסוים של קילומטרים. למעשה, ביטן שלח את נציגי משרד התחבורה "לעשות שיעורים" ולשוב אל הוועדה בשבוע הבא עם מתווה משופר שיכלול התייחסות לאפשרות של טסט לפי כמה קילומטרים המכונית נסעה.
המתווה הזה עשוי להיראות כמתווה הגיוני: מכוניות שנסעו הרבה מתבלות, מכוניות שלא נסעו הרבה לא יגיעו לטסט באופן תכוף, או שיסעו מעט, ואז יגיעו בכל מקרה לטסט השנתי אחרי שנתיים (בהנחה שהן מכוניות שגילן עד תשע שנים שיוצרו משנת 2023). עם זאת, המתווה החדש כולל בתוכו לא מעט "חורים" שחלקם למרבה האירוני, הוצגו ע"י הגופים שמתנגדים לביצוע הטסט הדו שנתי. נציגי איגוד מכוני הרישוי התריעו מפני אפשרות לזיופי ספידומטרים, מצב בו פורצים ללוח המחוונים של המכונית ומשנים את הקילומטראז' המתועד של המכונית. לדבריהם, טסט שנתי הוא בדיוק הדרך להילחם בזיופים.
נקודה בעייתית נוספת היא כיצד המדינה תפקח על הנסועה של מכוניות? יוזמות של הטלת מס נסועה נפלו בגלל קשיים טכניים. כלומר האם כל בעל רכב יגיע למכון הרישוי מדי חצי שנה או שנה כדי שהעובדים יקראו את לוח המחוונים וידעו כמה המכונית נסעה? מדובר בהליך שיטיל לחץ בלתי נסבל על מכוני הרישוי. בנוסף – נסועה אינה בהכרח אינדיקטור למצבו של רכב: אם יש דבר אחד ששוק הרכב המקומי לימד את הרוכשים, זו העובדה שמכונית שלא נוסעת אינה מכונית שלא מתבלה: השמש הישראלית עושה את שלה, גומיות מתייבשות, נוזלי קירור הופכים לג'ל וכו'.
עוד נקודה שאינה ברורה: אם קילומטראז' (או נסועה בעברית) הוא האינדיקטור למצב הרכב, כיצד ניתן לדעת מהי נסועה ש"מייצרת בלאי"? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – שהעדכני בהם תועד בשנת 2024 - הנסועה של מכונית ישראלית בבעלות פרטית היתה 16.7 אלף קילומטרים בשנה. הנסועה של מכונית ליסינג היתה 26.4 אלף קילומטרים. אם משרד התחבורה בעצמו קבע שהבלאי של מכוניות הליסינג גבוה יותר, מהו הקילומטראז' הנכון שבגינו יש להגיע לטסט? האם לרכב ליסינג ייקבע קילומטראז' שונה? ואם הקילומטראז' הדורש הגעה לטסט יהיה אחיד לכולם, האם אין כאן אפליה כלפי חברות ליסינג? המועד המקורי בו היתה הרפורמה אמורה להיכנס היה יולי הקרוב. כפי שהדברים נראים כעת, יתכן שהדיונים יתארכו ובכל מקרה בשבוע הבא משרד התחבורה יצטרך להביא לוועדת הכלכלה תשובות ברורות האם בכלל ניתן לבצע לרכב מבחן רישוי לפי נסועה.
