סקר ההייטק
התחומים הלוהטים הבאים בהייטק - ואלה שמתקררים
למעלה מ־60 מנהלות ומנהלים בכירים בקרנות ההון סיכון בישראל שרטטו את התחזית שלהם לאקו־סיסטם הישראלי ב־2026; הם צופים התפכחות מתפיסת ה"צמיחה בכל מחיר" ו"הנפקות ברירת מחדל"; והאיום האמיתי יהיה Physical AI - טכנולוגיה שמשבשת דווקא תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן ורפואה; הסקר השנתי של כלכליסט ו־CTech
במשך שנים, המותג "Start-up Nation" שירת את ישראל בנאמנות ובכבוד. הוא שיקף מציאות של יצירתיות, אלתור וחדשנות מהירה. אולם, פרויקט "הקפיצה הבאה" - סקר קרנות ההון סיכון של CTech לשנת 2026 עם בכירי תעשיית ההון סיכון הישראלית - חושף כי השנה הנרטיב הזה צר מדי מכדי להכיל את תהליך ההתבגרות של ההייטק הישראלי. התעשייה הישראלית, שעברה את אחת התקופות המטלטלות בתולדותיה, יוצאת מהצד השני כשהיא בוגרת יותר, יעילה יותר וממוקדת מטרה.
המסר העולה מסדרת הראיונות עם מעל ל־60 משקיעים הוא ברור: הגיע הזמן למתג את ישראל מחדש כאומת הביצוע. שנת 2026, על פי מנהלי קרנות ההון סיכון הישראלים, היא הצומת שבו ההייטק הישראלי יכול להפסיק להתנצל על האילוצים שבהם הוא פועל ולהתחיל למנף אותם. המותג החדש הוא של תעשייה שלא רק "שורדת", אלא מבצעת טוב יותר מאחרים - דווקא כשהתנאים קשים, ובכך הופכת לשותף האסטרטגי האולטימטיבי לעולם כאוטי.
השינוי המשמעותי ביותר הוא בהתייחסות למושג "חוסן" (Resilience). אם בעבר הוא נתפס כתכונה הישרדותית, ב־2026 הוא מתורגם לערך כלכלי. יודפת הראל־בוכריס מקרן Blumberg Capital מסבירה כי הסיפור אינו משתנה, אלא "מובן בצורה ברורה יותר". לדבריה, המשוואה החדשה היא "חדשנות פלוס חוסן קיצוני", שילוב המעניק למשקיעים ודאות גבוהה יותר באשר ליכולת של חברות לספק תוצאות גם בתנאי אי־ודאות. דיוויד פלדמן מ־Flint Capital מחזק זאת וטוען כי בעיני המשקיעים הזרים, ישראל הפכה מ"אופציה לתשואה עודפת" ל"הקצאה שנבחנה תחת לחץ" - נכס בטוח יותר דווקא בגלל שעמד במשברים.
עם זאת, ישנה אזהרה חשובה: החוסן לא יכול להיות המותג היחיד. אבי פלדמן מ־Mobilion Ventures טוען כי אסור להפוך את ה"חוסן" לכוכב הצפון, שכן הוא עלול להיתפס כ"תעודת ביטוח" בלבד במקום הבטחה לצמיחה. המותג חייב, לדבריו, להישען על ערך עסקי וטכנולוגי.
הכסף שנשאר מחפש יעילות ורווחיות
הנדבך השני בקפיצה התפיסתית הוא המעבר מחלומות על אקזיט מהיר לבניית חברות בנות־קיימא. אופיר רשף מ־ISF משתמש במונח "Scale-Up Nation". לדבריו, "אנחנו לא מוכרים יותר רק אקזיטים מהירים, אלא מייצרים חברות עצמאיות בנות־קיימא של מיליארדי דולרים". גם אייל בינו מ־Ventures 97212 טוען כי ישראל הפכה למקום שבו "בעיות טכנולוגיות קשות נפתרות מקצה לקצה", ולא רק למקום שבו נולדים רעיונות.
הבגרות הזו מתבטאת גם בשינוי המדדים להצלחה. המשקיעים מציינים כי ב־2026, המדד הקריטי הוא NRR (שימור והגדלת הכנסות מלקוחות קיימים), המעיד על מוצר חיוני שנותן פתרון אמיתי לבעיה מוחשית ולא רק יישום "נחמד". הכסף ה"תיירותי" עזב, והכסף שנשאר מחפש יעילות, רווחיות וניהול ממושמע - תכונות שמאפיינות תעשייה מתבגרת.
לבסוף, המיתוג החדש ממצב את ישראל כספקית של תשתיות קריטיות לעולם המערבי. בין שמדובר בטכנולוגיות הגנה ובין שבתשתיות AI או בפתרונות לשרשרת האספקה העולמית - ישראל נתפסת כמי שמספקת פתרונות קשיחים. גיא ימין מ־TPY Capital מסכם זאת היטב: המטרה אינה עצמאות מהעולם, אלא להפוך לכאלה ש"אי אפשר להסתדר בלעדיהם" בתוך שרשרת הערך הגלובלית.
AI מפלסת דרך למציאות
המושג שחזר הכי הרבה בתשובות המשקיעים הוא Physical AI - בינה מלאכותית שיוצאת מהמסך לעולם האמיתי, שכולם סימנו כמבחן הבא לתעשייה המקומית. זאת בעיקר יכולה לשבש תעשיות "מסורתיות" ו"כבדות" יותר, אבל לא רק. "אנחנו מאמינים שבתוך תחום ה־Deep Tech, סגמנט ה־Physical AI הוא שיהיה משנה־המשחק האמיתי", אומר אבי פלדמן מ־Mobilion Ventures. הוא מציין כי השילוב בין מחקר, סטארט־אפים ותעשיות ביטחוניות בישראל מייצר יישומים שישבשו את התעשייה, הלוגיסטיקה והתחבורה.
ליטל לשם מ־Protego Ventures הימרה גם היא על הכיוון הזה: "אני צופה שמנוע היצוא הבא של ישראל יהיה אוטונומיה ואבטחה לעולם הפיזי". לדבריה, היתרון של ישראל נובע מ"הפידבקים המבצעיים שקיימים בשדה הקרב", ומלקוחות שדורשים מוצרים שעובדים בתנאי אמת. שני תחומים שישראל רכשה בהם ניסיון רב.
גילי אלקין מ־ICI Fund מוסיפה כי מערכות אוטונומיות פיזיות - רובוטיקה, Edge AI ובטיחות תשתיות - בדרך להיות מנוע היצוא הבא, כאשר "האינטליגנציה מתרחבת מעבר למסך לסביבות קריטיות בעולם האמיתי".
