Next Finance
"ישראל, בגלל החוסן שלה, תראה קפיצה מאוד משמעותית בהייטק"
מנכ"לית פועלים טק מיכל קיסוס הרצוג אמר בכנס Next Finance של קבוצת פרופיט באילת: "2025 הייתה מדהימה, ובהינתן שלא יהיו אירועים יוצאי דופן שאנחנו לא צופים כרגע, בעיקר ביטחוניים, 2026 הולכת להיות עוד יותר מדהימה". צביקה אורון, שותף בקרן ויולה: "צריכים לחשוב איך הופכים להיות מאומת הסטארט-אפ לאומת הבינה המלאכותית"
"שנת 2025 הייתה מדהימה ואפשר לראות את זה בנתונים. ובהינתן שלא יהיו אירועים יוצאי דופן שאנחנו לא צופים כרגע, בעיקר ביטחוניים, שנת 2026 הולכת להיות עוד יותר מדהימה". כך אמרה מנכ"לית פועלים טק מיכל קיסוס הרצוג, במסגרת פאנל בהנחיית ד"ר איל שנהב, ראש מחלקת בינלאומי והיי-טק, גולדפרב גרוס זליגמן, בכנס Next Finance של קבוצת פרופיט באילת. היא התייחסה לנתונים לפיהם שיעור ההייטק מהתוצר הוא 17%, וכי 30% מתשלומי המסים בישראל מגיעים מההייטק. "זה מסביר עד כמה ההייטק הוא משמעותי למדינת ישראל. מצד שני, יש קיפאון בתעסוקה בהייטק בשלוש שנים האחרונות, וכשאנחנו מסתכלים על שתי המגמות האלה, זה עוזר לנו להבין למה אני חושבת ששנת 2026 הולכת להיות מדהימה. כשמסתכלים על ההיסטוריה של מדינת ישראל אחרי משברים, תמיד הייתה קפיצה – ואנחנו אחרי משבר. לא סיימנו את המלחמה אבל אנחנו נמצאים בתקופה שישראל, בגלל החוסן שלה, בגלל איך שאנחנו בנויים – הולכים לראות קפיצה מאוד משמעותית", אמרה.
צביקה אורון, שותף בקרן ויולה אמר כי עדיף לא להסתכל על שנת 2026 אלא על שנת 2030. "אני חושב שיש דברים שיקרו השנה שהם תולדה של מעשים שעשינו לפני עשור. חברות שמגיעות לפרקן ונמכרות לדוגמה באקזיטים שאנחנו נראה בשנה-שנתיים הקרובות, חברות בגיוסי המשך שמתקרבות להיות חדי-קרן או הופכות להיות חדי-קרן וכדומה. אז שם אני פחות מודאג כי אנחנו יודעים שהרבה מאוד כסף חדש נכנס לעבודה. אני יודע שבקרנות 70% מהכסף שנכנס להון סיכון הישראלי הוא הון זר, אז אנחנו יודעים שממשיכים להשקיע ביתר שאת, שפותחים פה סניפים וכדומה. זאת אומרת יש פה תיאבון מוסדי להמשיך להשקיע כסף חדש. אנחנו יודעים שנבטו הזרעים שיצמיחו צמחים בעתיד.
קיסוס-הרצוג אמרה כי "אם מסתכלים על מי גייס הון מגלים שיותר מ-60% זה תוכנה וסייבר, בדגש על סייבר, ואלה הרבה יזמים שהם 'פעם שנייה' – כאלה שכבר מכרו חברה. כך שזה מאוד מצר את סוגי החברות שמגדלים בישראל – וזה מקור לדאגה".
המשתתפים הסכימו כי השינויים מובילים לכך שישראל צריכה להוביל בבינה מלאכותית – ולדברי קיסוס-הרצוג, אי אפשר לעשות זאת בלי המדינה.
ד"ר איל שנהב שוחח על השפעת שער הדולר על תעשיית ההייטק. ועל כך השיב דוד כהן, מנכ"ל HSBC Innovation Bandking Israel כי "אני בעולם הזה כבר 28 שנה ויש שתי שאלות שמעולם לא הייתה להן תשובה חד משמעית: אחת היא איך להקים את החברה. השאלה השנייה היא מה לעשות עם הדולר. זו לא פעם ראשונה שהדולר יורד וגם לא פעם אחרונה. מה שאני רואה לפחות לאורך השנים הוא שאנשים עושים גידור לשנה אחת קדימה, ואחרי זה מחזיקים אצבעות. אף אחד לא באמת יודע לקבל החלטה אם לעשות משהו שהוא יותר משנה, ולכן אנשים או מגדרים, או ממירים לדולר, ואחרי זה שוברים את הראש".
קיסוס הרצוג הסבירה שהסטארט-אפים מגייסים כסף בדולרים, ורוב התקבולים שלהם בדולרים, אבל ההוצאות בשקלים. ואורון הוסיף כי גם הקרנות ברובן מגייסות בדולרים, ועל כן מושפעות משער הדולר.
אורון: "כל הטק בדולרים. הבעיה המשמעותית ברמה הלאומית היא שאם השקל ימשיך להתחזק נגיע לסיטואציה שבה מנכ"ל של חברת סטארטאפ יתעדף להעסיק עובדים לפי העלות של ההעסקה שם. יבואו קרנות ויגידו שהן יכולות לבחור בין חברת AI ישראלית לאמריקאית, והשאלה היא מה כמות הכסף שהם משקיעים, ומה הכסף הזה יכול לייצר מבחינת ערך שיכול להגיע דרך עבודה עם אנשים. המשמעות היא שזה יכול לגרום למצב שמנכ"לים ישראלים יחליטו שמה שלא חייבים לגייס בארץ אולי יגייסו בארה"ב". לכך השיב כהן כי זה תמיד היה נכון. "גם בסוף שנות ה-90 היה פער עצום לטובת ישראל בעלות של מהנדס אמריקאי לישראלי ולאט לאט זה הצטמצם. אי חושב שאנשים משקיעים איפה שהם חושבים שיש יותר טאלנט שאפשר לבנות איתו חברה שתייצר תשואה גבוהה יותר. אם מנכ"ל יחליט לגייס עוד 20 מפתחים בארה"ב במקום בישראל אז הישראלים יצטרכו לבוא ולייצר יותר ערך עם פחות הון. זה משהו שאפשר לעשות והוכחנו את זה גם במלחמה. דיברנו על כך שההייטק זה 17% מהתמ"ג, ולכן אנחנו צריכים להגיע למצב שאם זה מתחיל לגרד ערכים נמוכים מדי – צריך להתערב".
