ביקורתמטרה בכל רגע נתון: המשחק החדש - Tears of the Kingdom
ביקורת
מטרה בכל רגע נתון: המשחק החדש - Tears of the Kingdom
אחרי שש שנים, נינטנדו מוציאה את ההמשך לאחד המשחקים הכי פופולריים אי פעם. עד כמה הוא גדול ומעניין? בשביל זה תצטרכו לפנות חודשיים לפחות
איך בכלל מתחילים לכתוב ביקורת על משחק כמו "Tears of the Kingdom"? משחק ההמשך ללהיט הענק של נינטנדו, "Breath of the Wild" שיצא ב-2017, לקח את "זלדה", סדרת המשחקים הפופולרית והוותיקה לעולם פתוח ורחב שאפשר לעשות בו כמעט הכל, והראה לעולם מה הסוויץ' באמת מסוגל לעשות.
לא מעט אנשים מחשיבים את "Breath of the Wild" בתור המשחק הכי טוב שנוצר אי פעם או לפחות בדור הקונסולות הנוכחי. ליצור המשך למשחק כזה הוא אתגר לא קטן. נינטנדו בחרו ללכת באותה הדרך בה הלכו בדור של קונסולת ה-N64 ויצרו המשך ישיר למשחק המצליח שלהם "Ocarina of time" - שגם נחשב אז בעיניי רבים לאחד המשחקים המוצלחים בכל הזמנים, במקום ליצור משחק חדש לגמרי - כמו שהם עושים בדרך כלל.
המשחק מתחיל כמעט מיד אחרי הסיום של "Breath of the Wild". נשתדל לא להרוס כאן את סיום העלילה, למקרה שעדיין לא שיחקתם בו, אבל אין ברירה אלא לאזכר אותו. אחרי הניצחון של לינק, כוכב המשחק, והנסיכה זלדה, הם ממשיכים לחקור את הטירה ששחררו ובטעות משחררים כוח רשע חדש להיירול (Hyrule) - הממלכה שבה מתרחשת סדרת המשחקים. הכוח הזדוני משנה את העולם כולו ויוצר בו סוג של איים צפים בשמיים.
נינטנדו משתמשים בעולם הקיים של המשחק הקודם, ושינו אותו מספיק כדי שירגיש חדש ומעניין. חלק מהמקומות שתבקרו בהם מהמשחק הקודם הם עכשיו עיי חורבות: חלקם נותרו כשהיו וחלקם צפים בשמיים. זלדה נעלמת, לינק צריך להציל אותה ועל הדרך גם את העולם. כמה שנספר פחות על משחק ההמשך, יותר טוב, כדי שלא נגלה כמה ממהלכי העלילה.
הפעם, בניגוד למשחק הקודם, יש ללינק הרבה יותר משימות להשלים והמשחק מכיל הרבה יותר עלילה. אחת הביקורות שנמתחה על המשחק הקודם היא מחסור בקו עלילה ברור: בעיני רבים העולם פתוח מדי, חסר כיוון, לא מעט שחקנים פשוט הלכו בו לאיבוד ולא ידעו מה לעשות.
המשחק הוא עדיין עולם פתוח ענק, אפילו יותר מהקודם, אבל כמעט בכל רגע נתון יש לכם מטרה או כמה מטרות. קשה ללכת לאיבוד או לא לדעת מה הדבר הבא שעליכם לעשות כדי לקדם את העלילה.
כמו עולם המשחק, גם המשחקיות של "Tears of the Kingdom" בונה על כל מה שעבד במשחק הקודם, ומרחיבה אותה בחוכמה. לינק עדיין יכול לטפס כמעט על כל דבר ולהגיע לכל מקום, לבשל אוכל, לשדרג כלי נשק ושריון, ולהילחם במגוון מפלצות. כל פן כזה של המשחקיות שודרג איכשהו.
התוספת העיקרית במשחק היא הזרוע החדשה שלינק מקבל (לא נספר איך), שבעזרתה הוא יכול להשתמש בכל הכוחות שהוא צבר במשחק הקודם, כמו טלקינזיס, אבל על כל אלה נוסף כוח חדש שנותן לו את האפשרות להרכיב ולחבר כמעט כל חפץ אפשרי. זה מתחיל בקטנה, כמו הוספת פטרייה רעילה לחצים שהוא יורה כדי להפוך אותם לרעילים, וממשיך להרכבת מתקנים מסובכים ממש: כלי רכב, מנופים, ועוד. היכולת החדשה הזו משנה את צורת המשחק כולה. לינק יכול להגיע לעוד מקומות, לרחף גבוה יותר, להילחם טוב יותר, ובעצם כמעט כל היבט במשחק משתנה בצורה כלשהי.
הרכבת חפצים וכלי רכב באמצעות בקרי משחק יכולה להישמע מסובכת להחריד, אבל איכשהו, כמו תמיד אצל נינטנדו, הכל מרגיש טבעי ואינטואיטיבי: תוך כמה שעות כל אחד הופך לממציא דגול שיוצר מערכות מורכבות שיעזרו לו להתקדם במשחק.
המערכת הזו היא באמת הישג מופלא למדי, כזה עם כמעט אינסוף אפשרויות יצירה, וזה פלא עצום שהמשחק לא קורס תחת העושר העצום של האפשרויות. למרבה הצער, הסוויץ' עצמו מתקשה לפעמים להריץ את כל העולם הענק הזה, ולא פעם במהלך המשחק נרשמו קיטועים, ירידה בקצב הפריימים וקיפאון לחצי שניה או יותר. זה לא משהו שהורס את החוויה או פוגם בה לעומק, אבל בהחלט ניתן להרגיש את שנותיה של חומרת הסוויץ' המזדקנת.
אפשר לכתוב עוד ספרים שלמים על מורכבות מערכות המשחק ב-"Tears of the Kingdom", ואיך שימוש בעולם הקיים מהמשחק הקודם אפשר לנינטנדו להמציא מערכת מורכבת כל כך. אפשר לדבר על הדמויות החדשות, על העלילה הכי משמעותית מזה הרבה זמן בסדרה, או על המנהרות התת קרקעיות החדשות, שנוצרו בעקבות השינוי שהתחולל בעולם של היירול.
המנהרות הן כמעט עולם משחק חדש, נוסף על זה הקיים, שנוצר בעקבות עליית האיים הצפים, והוא כמעט ומכפיל את גודלו של המשחק המקורי, שהיה עצום גם ככה. מדובר בסוג של גרסה אפלה יותר של העולם למעלה, והמשחק מנצל את האיזור החדש הזה לא רק כדי להגדיל את העולם, ועושה כמה טריקים נהדרים של מעברים בין העולם שלמעלה לעולם שלמטה, ולחיבורים ביניהם, שכיף לגלות לבד בלי ספוילרים.
באופן כללי "Tears of the Kingdom" הוא משחק שמוטב לדעת עליו כמה שפחות, ולגלות לבד את כל מה שקורה בו. בהצלחה עם לפנות את החודשיים הקרובים עבורו, לפחות.
