לוחות המיגון של פמס כבר הניבו לדניאל בלום 2 מיליארד שקל
מניית פמס זינקה ב־101% בשנה האחרונה על רקע ההייפ סביב החברות הביטחוניות, ובעל השליטה בלום ניצל זאת כדי למכור 15% מיצרנית חומרי הגלם למיגון למוסדיים ב־345 מיליון שקל. ההנחה: 5%
הריצה של המניות הביטחוניות בבורסת ת"א נמשכת ובעלי השליטה, לצד בעלי מניות גדולים ומנהלים, מנצלים זאת כדי להיפגש עם מזומנים. ביום שישי האחרון מכר דניאל בלום, בעל השליטה בחברה הביטחונית פמס, כ־15% ממניות החברה לגופים מוסדיים בעסקה מחוץ לבורסה. באותו היום מניית פמס ניתרה ב־6% ובכך השלימה זינוק של 101% ב־12 החודשים האחרונים לשווי שוק של 2.6 מיליארד שקל. בלום מכר 1.38 מיליון מניות במחיר של 250 שקל למניה, המשקף הנחה של 5% על מחיר השוק באותה העת, ובתמורה כוללת של 345 מיליון שקל. את ההפצה ביצעה עבורו זרוע הברוקראז' של אקסלנס לגופים מוסדיים. לאחר השלמת העסקה בלום ירד לשיעור החזקה של 52.8% בפמס. מדובר בפעם השנייה שבה בלום מממש מניות בחברה.
פמס, שבלום משמש בה כמנכ"ל משותף ויו"ר, מייצרת חומרי גלם לתעשיית מיגון הרכבים עבור לקוחות עסקיים בתחום מיגון רכבים קלים וכבדים, וכן מיגון לתחום התעופה וכלי השיט. מרבית לקוחותיה הם צבאות וממשלות. פמס נהנתה מעלייה בהכנסות בעקבות מלחמות רוסיה־אוקראינה וישראל־חמאס, אך לאחר שזו נבלמה נרשמה ירידה בהכנסות ברבעון השלישי של השנה. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עמדו הכנסות החברה על 87 מיליון דולר, לעומת 95 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הנקי בתקופה זו עמד על 31 מיליון דולר — זהה לרווח בתקופה המקבילה.
בלום רכש את השליטה בפמס בשנת 2005 מידי חברה פרטית של דודו, אלברטו דונר. במסגרת העסקה נרכשו 78% ממניות החברה תמורת 791 מיליון שקל ולפי שווי חברה של 994 מיליון שקל. שנה לאחר הרכישה כבר מימש בלום נתח מהמניות בתמורה ל־230 מיליון שקל לפי שווי של 2 מיליארד שקל, והפחית את החזקתו ל־67%, עליה שמר מאז באדיקות — כך שמדובר במימוש ראשון מאז אותה עסקה.
פמס היא גם חברה שמחלקת דיבידנדים בקביעות. בשנת 2025 החברה חילקה דיבידנדים בהיקף של 176.5 מיליון שקל. בשנת 2024 ביצעה החברה שתי חלוקות דיבידנד בסכום מצטבר של 110 מיליון שקל. ב־2023 חילקה 55 מיליון שקל נוספים, ובשנה שלפניה חילקה דיבידנדים בהיקף של 50 מיליון שקל. בסה"כ, מאז 2007, חילקה פמס דיבידנדים בהיקף מצטבר של 1.24 מיליארד שקל, כאשר החלק של משפחת בלום עומד על 835 מיליון שקל. יחד עם המימושים שביצעו (575 מיליון שקל בסה"כ), ושווי המניות הנוכחי שברשות המשפחה (1.35 מיליארד שקל), מדובר על רווח כולל (מזומן ועל הנייר, בניכוי עלויות הרכישה במקור) של כ־2 מיליארד שקל מאז שהפכה המשפחה לבעלת השליטה בחברה.
וזה עוד לפני השכר שבלום ובנו אבי, שמכהן לצידו כמנכ"ל משותף, קיבלו מהחברה לאורך השנים, כשמאז 2007 מדובר על שכר מצרפי בעלות של כ־60 מיליון שקל לשניהם יחד. בחודש הבא צפויה להתקיים אסיפת בעלי מניות של פמס, שבמסגרתה תובא לאישור העלאת התגמול למנכ"ל ולבעל השליטה, דניאל בלום. החברה מבקשת לאשר לו שכר חודשי קבוע של 156 אלף שקל ברוטו — עלייה של 4% לעומת השכר שאושר לו ב־2023, המשקפת את עליית המדד בתקופה שחלפה. זאת לצד מענק שנתי בגובה 1% מהרווח השנתי, בתנאי שזה יעלה על 10 מיליון דולר, ובתקרה שנתית של 600 אלף שקל. עלות שכרו השנתית המירבית צפויה להגיע ל־2.8 מיליון שקל, בדומה להיקפה ב־2024. לבנו של דניאל, אבי בלום, המכהן לצדו כמנכ"ל משותף, מבקשת החברה לאשר שכר חודשי ברוטו של 114 אלף שקל, וכן מענק בתנאים דומים. עלות שכרו השנתית המירבית צפויה לעמוד על 2.3 מיליון שקל. המענק השנתי, כתגמול משתנה התלוי בביצועים, נמוך משמעותית מהשכר הקבוע.
