שיא העושר: עובדי ההייטק מימשו ב־2025 מניות ב־50 מיליארד שקל
2025 הפכה לשנת העושר הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי: אלפי מיליונרים חדשים והשפעה עמוקה על הכלכלה. האקזיטים והראלי בוול סטריט יצרו שיא חסר תקדים של תגמול להייטקיסטים והשיא הזה לא כולל את התמורות מעסקאות הענק של וויז, סייברארק וארמיס
בתוך ים הכותרות על כמות האקזיטים החריגה והעליות היפות שנרשמו במניות הטכנולוגיה בשנה החולפת, הלך לאיבוד מספר אחד: 50 מיליארד שקל. זהו סכום נטו, במזומן, שעמו נפגשו עובדי תעשיית ההייטק הישראלית ב־2025. מדובר בשיא של כל הזמנים, שגבוה אפילו יותר משל 2021, שהיתה שנה פנומנלית בכל קנה מידה. הסכום הזה עדיין לא כולל את שלושת האקזיטים הגדולים ביותר של השנה — וויז, סייברארק וארמיס — משום שהעסקאות האלה עוד לא הושלמו והכסף עוד לא עבר.
2025 היתה שנת שיא באקזיטים: חברות ישראליות, בדגש על סייבר, נמכרו כמו לחמניות חמות, וכולם עסקו בכמה מס הדבר יניב לקופת המדינה, מבלי להתעכב יותר מדי על המתעשרים החדשים שריבוי האקזיטים הזה מייצר. בעוד שלוש עסקאות הסייבר — מכירת וויז לגוגל ב־32 מיליארד דולר, מכירת סייברארק לפאלו אלטו ב־25 מיליארד דולר ומכירת ארמיס בכ־8 מיליארד דולר ל־ServiceNow — ריכזו את עיקר הכותרות, יש עוד עסקאות בכ־20 מיליארד דולר שנחתמו וגם הושלמו בשנה החולפת. כמו כן, עליות בשוקי המניות ובעיקר בוול סטריט, שם נסחרות גם החברות הבינלאומיות כגון גוגל ואנבידיה שמעסיקות אלפי עובדים בישראל, וגם חברות ההייטק הישראליות, השפיעו דרמטית על מצבם הפיננסי של עובדי תעשיית ההייטק. כך, למשל, על פי הערכות, עובדי אנבידיה ישראל לבדם מימשו במהלך 2025 מניות ביותר מ־3 מיליארד שקל ומחזיקים עוד מניות שניתנות למימוש במיליארדי שקלים.
50 מיליארד שקל הוא הסכום שקיבלו לחשבונות הבנק שלהם עשרות אלפי עובדי הסטארט־אפים הישראלים שנמכרו או עשו עסקאות סקנדרי, עובדים בחברות הציבוריות הישראליות שנסחרות בוול סטריט ועובדים בחברות הבינלאומיות שמחזיקות כאן מרכזי פיתוח ואשר מימשו אופציות או מניות חסומות (RSU). מדובר בסכום נטו, בניכוי מס ממוצע של 35% שמשלמים לרוב העובדים על תגמול הוני, והוא לא כולל כמובן את השכר והבונוסים השוטפים. על מרבית האופציות משולם מס רווחי הון בשיעור של 25%, אך חלק מהאופציות מוגדרות כהטבה במסגרת יחסי עובד־מעביד, ולכן הן ממוסות לא כהון אלא כהכנסה מעבודה, כלומר במסלול פירותי שבו המס עומד על שיעור של 50%.
זהו רק אלמנט התגמול ההוני שניתן לעובדים, שלא תמיד מבינים עד הסוף לאילו סכומים אדירים הוא עשוי להגיע במקרה של עלייה משמעותית במניה או עסקת סקנדרי גדולה (מכירת מניות של העובדים והמשקיעים המוקדמים לגופי השקעה חדשים), שלא לדבר על מכירת החברה. ב־2025 היה הרבה גם מזה וגם מזה, וכך, על פי נתונים שאסף כלכליסט מחברות לניהול תוכניות נאמנויות ואופציות לעובדים, עולה תמונה של המיליונרים והמיליונריות החדשים בישראל — יש מאות רבות של כאלה בדולרים, ובשקלים המספרים מגיעים לאלפים. למספרים מעוררי הקנאה האלה יש משמעות מעבר ליצר המציצנות, כי הם משפיעים בסופו של דבר על הכלכלה הישראלית — החל משער השקל־דולר, דרך שוק הנדל"ן ועד לצריכה הפרטית. המספרים האלה ממחישים שוב, מעבר ליצוא ומס החברות, את המרכזיות של מגזר ההייטק לכלכלה הישראלית בהיבטי תשלום המסים והצריכה הפרטית, גורמים שאחראים לצמיחת המשק (ראו פרשנות).
שני השחקנים הגדולים ביותר בתחום הזה הם IBI Capital של בית ההשקעות IBI, שמחזיקה בכ־40% מהשוק ומנהלת את התוכניות של סטארט־אפים בוגרים וחברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט. שחקן שני עם נתח דומה, הוא חברת ESOP של הפניקס בית השקעות, שמרכזת את רוב התוכניות של העובדים בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל, ובראשן אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט. היתר מנוהל בחברת Altshare, שפונה בעיקר לשוק של סטארט־אפים חדשים. תעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כיום כ־400 אלף עובדים, שמתחלקים בחלוקה שווה לשליש בסטארט־אפים, שליש בחברות הרב־לאומיות ושליש בחברות ההייטק הישראליות.
2 צפייה בגלריה
מטה אנבידיה ביקנעם. עובדי החברה בישראל מימשו במהלך 2025 מניות ביותר מ־3 מיליארד שקל
(Nvidia Israel)
הפילוח הדמוגרפי של העובדים שזכו לממש השנה מניות ואופציות אינו מעודד, אך הוא שיקוף מדויק של תעשיית ההייטק כולה — גברית ותל־אביבית. כ־75% הם גברים ורק 25% נשים. רובם המכריע גרים במרכז, ובמימושי אופציות ומניות 90% מימשו בארה"ב ורק כ־10% בתל אביב. אחד הנתונים המעניינים הוא שמעל 70% מהעובדים שמימשו תגמול הוני הם בני ובנות 40 ומעלה, אך כאן כדאי להתעכב דווקא על החלק הקטן יותר לכאורה של בני 40-30, שגם הם נפגשים עם סכומים חריגים בגיל צעיר. אחרי השלמת העסקאות של וויז וארמיס, שם ממוצע גיל העובדים נמוך יותר, צפויה להתרחב משמעותית שכבת המיליונרים הצעירים.
לצד הדמוגרפיה הנוכחית, בשנים האחרונות מורגשות היטב שתי מגמות בקרב מקבלי התגמול ההוני בהייטק: חלקן של הנשים עולה והגיל הממוצע יורד. כך, למשל, לפי נתוני אלטשר, בקרב עובדים מעל גיל 50 שיעור הנשים שמקבלות תגמול הוני מהווה כ־30%, ואילו בקרב עובדים בני 40-31 שיעורן עולה ל־35%, ובגילאים הצעירים ביותר, של מתחת ל־30, שיעור הנשים כבר מעודד יותר ומגיע ל־37%. כניסת האוכלוסייה הצעירה יותר למתעשרי ההייטק — ב־2023 פחות מ־20% היו בני 30 ומטה, ואילו בסטארט־אפים חלקם מגיע אפילו ל־40% — היא תולדה של פריחת הסייבר. תת־קטגוריה זו מאופיינת בעובדים צעירים שנכנסים לשוק העבודה לעתים קרובות מיד אחרי השירות הצבאי, מבלי לקבל השכלה אקדמית קודם.
עוד 9,000 מיליונרים חדשים בשקלים
ולמספרים עצמם. עוד לפני וויז, הסכום הגדול ביותר הגיע ב־2025 מכיוון הסטארט־אפים, שם היתה שנה חסרת תקדים בכמות של עסקאות סקנדרי. גם מספר האקזיטים היה גבוה מאוד, כאשר לא תמיד צריך דווקא מכירה במיליארדים כדי שהעובדים ייפגשו עם סכומים גדולים. מכירת סטארט־אפ בן שנה שמעסיק כמה עשרות עובדים ב־200-150 מיליון דולר יכולה לעתים לייצר תגמול גדול יותר לעובדים מאשר מכירה של חברה ציבורית גדולה במיליארדים. על פי נתוני החברות, ב־2025 נרשמו מאות רבות של עסקאות כאלה. הן יצרו כ־12 אלף מיליונרים חדשים בשקלים. מתוכם כ־200 איש ואשה נפגשו עם סכומים של יותר מ־10 מיליון שקל. המספרים האלה מגיעים מאקזיטים "בינוניים" של השנה החולפת, ובהם מכירת חברת האינשורטק נקסט לענקית הביטוח מיוניך־רה (Munich Re) ב־2.6 מיליארד דולר ומכירת חברת הפינטק מליו ב־2.5 מיליארד דולר ל־Xero. כמו כן נעשו עסקאות סקנדרי של מאות מיליוני דולרים בחברות כגון קייטו, ש־1,400 עובדיה התחלקו ביניהם ב־120 מיליון דולר, או ארמיס, שעוד לפני המכירה עשתה סקנדרי של 100 מיליון דולר, רובם לעובדים.
את עסקת הסקנדרי הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי עשתה השנה חברת דרייבנטס, שבמסגרתה מכרו 500 עובדיה, יחד עם המשקיעים המוקדמים, מניות של החברה ב־650 מיליון דולר לענקית התקשורת האמריקאית AT&T. בעסקאות אלה ורבות אחרות העבירו חברות הנאמנויות סכום עתק של 35 מיליארד שקל לפני מס ליותר מ־10,000 עובדים ואנג'לים שהחזיקו מניות בסטארט־אפים שנמכרו או עשו עסקאות סקנדרי גדולות. ב־IBI לבדה מדובר ב־23 מיליארד שקל שהתחלקו בין 9,300 עובדים. מדובר, אם כן, בסכום ממוצע של 2.4 מיליון שקל. סכום זה מתייחס רק למזומן שעבר, והוא לא כולל החלפת מניות, שבהן העובדים בחברה הנמכרת מקבלים מניות של החברה הרוכשת. ב־ESOP מציינים כי ב־2025 נרשמה עלייה של 20% בכמות עסקאות האקזיטים והסקנדרי שבהן טיפלה החברה.
בחברות הרב־לאומיות שמחזיקות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל ואשר מעסיקות כאן מעל 100 אלף עובדים, 2025 היתה שנה מצוינת. היא אומנם התחילה מעט בגמגום, עם ירידות בשל החשש ממדיניות המכסים של טראמפ, אבל כל מה שקרה אחרי אפריל פיצה על כך — ויותר. עובדים ישראלים בחברות כגון אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט ונוספות מימשו מניות בסכום של 5 מיליארד דולר לפני מס, או כ־17 מיליארד שקל לפי שער השקל הממוצע לאורך השנה.
אלא שגם הסכום הזה לא משקף את מלוא תמונת העושר הצבור בידי עובדי חברות ההייטק הציבוריות הישראליות. לפי טל דורי, מנכ"ל IBI Capital, ישנם עוד 80 אלף עובדים שמחזיקים כיום אופציות ומניות שזמינות למימוש (בתוך הכסף ובשלות) בסכום אדיר של 67 מיליארד שקל. המשמעות של היות האופציות והמניות החסומות "בתוך הכסף" היא שמספיק טלפון או מייל אחד למנהל תוכניות האופציות של החברה כדי שהכסף, בניכוי מס, יגיע לחשבון הבנק של העובד. אם כל העובדים האלה יבחרו לממש כעת את התגמול ההוני שלהם, ייוולדו בישראל עוד 9,000 מיליונרים חדשים בשקלים. אם מצרפים אליהם גם את עובדי החברות הבינלאומיות, כ־100 אלף עובדים, הסכום מוכפל עד לכ־140-130 מיליארד שקל.
אם כל זה לא מספיק, הרי שב־2025 הצטרפה לחגיגת המימושים עוד שחקנית והיא מפתיעה - הבורסה בתל אביב. את מרבית תוכניות הנאמנויות של החברות שנסחרות כאן מנהלת אלטשר ולדברי המנכ"ל רונן סולומון, השנה החולפת היתה יחידה במינה בתולדות הבורסה. "זו הפעם הראשונה שתל אביב נתנה פייט לנאסד"ק לא רק במונחי תשואות, אלא גם במה שקיבלו העובדים. מי שבולטות בעיקר הן חברות שפועלות בתחום הצבאי ובאנרגיות המתחדשות שמחלקות לעובדיהן נתחים של 10% ואפילו יותר מהחברה, כפי שמקובל בתעשיית ההייטק".
"בישראל, בשונה ממדינות רבות אחרות, שיעור המתעשרים מסקטור ההייטק ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם, ולכן ההשפעה של ההייטק על הכלכלה והמרחב האורבני חזקה במיוחד. המשימה החשובה ביותר של המדינה היא להמשיך ולתמוך בסקטור, להסיר חסמים, ולוודא שהחברות והעובדים נשארים בישראל משום שמדובר בנכס אסטרטגי לאומי מהמעלה הראשונה" , מסכם דורי.
במבט קדימה מוסיף אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מהפניקס בית השקעות: "היתה שנה מרתקת עם תנודתיות בשווקים הגלובליים והטוב עוד לפנינו. אנחנו צופים שב־2026 תהיה פעילות שיא של חברות גלובליות בשוק המקומי. חלק מהותי מחבילת השכר של עובד בהייטק הוא האקוויטי, ובחברות הציבוריות הוא הופך נזיל ובר־מימוש".
