פרשנות
50 מיליארד סיבות לעצור את ההגירה של ילדי הסייבר החדשים
מפרוץ ההפיכה המשטרית מספר הפניות לרילוקיישן בכל חברות ההייטק נמצא בזינוק. אחת המשימות המרכזיות של הממשלה הבאה תהיה לעצור את דימום ההגירה מישראל
"אנשים עוד לא מבינים מה עסקת וויז תעשה לשוק הנדל"ן", אומר מנכ"ל של אחת החברות לניהול נאמנויות ואופציות. אבל לא צריך את עסקת וויז, גדולה ככל שתהיה, כדי להבין מה תעשה לכלכלה הישראלית כניסה של עשרות מיליארדי שקלים לחשבונות הבנק של קבוצה לא גדולה בסך הכל של כמה מאות אלפי עובדים. כבר היום מספיק להסתובב במשרדי המכירות של דירות במגדלי היוקרה בתל אביב, רצוי סביב מתחם שרונה, כדי להבחין באוכלוסייה חדשה יחסית ובעיקר צעירה שמאכלסת אותם. אפשר לכנות אותם "ילדי הסייבר": צעירים וצעירות, לרוב עוד לפני גיל 40, שמצאו את עצמם מעבר למשכורת נוחה, עם מיליוני שקלים בחשבון. מי שנתקל בהם במשרדי המכירות מעיד על שיח שונה לחלוטין ממה שמנהלים רוב המתעניינים. "ראיתי בחורים שנראים כאילו הם עוד לא חייבים אפילו להתגלח כל יום, מתלבטים אם לקנות רק דירה אחת במגדל או כבר לקחת שתיים ולחבר אותן מבלי להניד עפעף, כמו שאני חושב מה להזמין לארוחת צהריים", מתאר זאת אחד המבקרים שנתקל בתופעה.
בישראל 2026 לא צריך להיות טייקון, מספיק לעבוד בחברה הנכונה בזמן הנכון כדי להפוך למיליונר בשקלים או בדולרים. אפרופו שקלים או דולרים, ההבדל הולך ומתכווץ ככל שהשקל מתחזק מול המטבע האמריקאי וזה קורה בין היתר בגלל סכומי הכסף האדירים שזורמים להייטק. כל עשרות מיליארדי השקלים הרבים שנכנסו לחשבונות הבנק של ההייטקיסטים הומרו מדולרים לשקלים. אם המגמה הזו תימשך, יחד עם עלייה בגיוסי ההון לסטארט־אפים שהסתכמו ב־2025 ב־15 מיליארד דולר והמשך ההתרחבות של החברות הרב־לאומיות ובראשן אנבידיה וגוגל, בישראל, הרי שאין סיבה שהשקל לא יתחזק עוד גם השנה.
שוק הנדל"ן שכרגע נראה קפוא, עשוי להתעורר, לפחות במרכז הארץ, עם כניסת כספים מסיבית דווקא לדמוגרפיה האופיינית של ההייטק: גברים סביב גיל 40. במרבית המקרים מדובר במשפחות צעירות שעדיין מתרחבות ולכן עם קבלת הזרקת מזומנים שלא מחייבת אפילו משכנתא, עשויים להצטרף למעגל משפרי הדיור. ככל שהריבית תמשיך לרדת ושוקי המניות יהיו תנודתיים בגלל פחד גבהים שכבר אוחז במשקיעים, פנייה לנדל"ן תהפוך לאטרקטיבית יותר.
הסכומים החריגים, שגבוהים אפילו מאלה של 2021, צפויים להקרין גם על הצריכה הפרטית ולאושש את ענף המסעדנות שסבל מקשיים בשנתיים האחרונות של המלחמה. נדמה שגם קבוצות המסעדות הגדולות מזהות את הביקושים ששוב נושבים מצעירי וצעירות ההייטק ומתחילים בהליכי הנפקה בבורסת תל אביב.
אם מחברים את כל ההשפעות האלה יחדיו וזאת עוד לפני התרומה של מגזר ההייטק ליצוא ולהכנסות ממסי חברות, הרי שברור כי אחת המשימות המרכזיות של הממשלה שתגיע לאחר בחירות 2026 היא לעצור את דימום ההגירה מישראל. לא צריך את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לדעת שמתוך 69 אלף ישראלים שעזבו את המדינה ב־2025, חלק גדול היו הייטקיסטים. לא כי הם אוהבים פחות את המדינה או פחות ציונים, אלא כי עבורם זה קל יותר לוגיסטית. כבר מאז פרוץ ההפיכה המשטרית וגם בהמשך, מעידים בכירי כל חברות ההייטק כי מספר הפניות לרילוקיישן נמצא בזינוק. רק בשבוע שעבר הודה גם נדב צפריר, מפקד 8200 לשעבר והיום מנכ"ל צ'ק פוינט, כי האיום המרכזי על תעשיית ההייטק והכלכלה הישראלית הוא לא ה־AI או טכנולוגיה כזו או אחרת, אלא רק בריחת המוחות.
מעבר לחשיבות "הצרכנית" המיידית של התעשרות עובדי ההייטק, יש לה גם משמעות אסטרטגית עמוקה יותר שתעצב את עתיד המדינה גם לעשרות השנים הבאות. המתעשרים של היום, הם שכבת היזמים של מחר. עובדים שכבר ראו במו עיניהם והרגישו מקרוב את השפעות ההצלחה והם גם "מסודרים" כלכלית, רוצים יותר ונכונים יותר ליזום ולהקים חברות משלהם. רק כך תישמר הסטארט־אפ ניישן.
