האלגוריתם האנושי: למה דווקא בשיא מהפכת ה-AI, אני מהמר על היזם ולא על הקוד?
אנחנו נמצאים בעיצומו של מירוץ חימוש טכנולוגי שטרם ראינו כמותו. אם בעשור הקודם קצב התפתחות הטכנולוגיה היה אקספוננציאלי, הרי שבעידן ה-GenAI, התחושה היא של תנועה במהירות האור. כשמודלים מושקים בבוקר והופכים למיושנים בצהריים, סטארטאפים שגייסו מיליונים על בסיס פיצ'ר טכנולוגי ייחודי, מוצאים את עצמם לא רלוונטיים כשאחת הענקיות משחררת עדכון תוכנה פשוט.
לכאורה, זהו תור הזהב של הטכנולוגיה. המשקיעים מחפשים את המוח הדיגיטלי הבא, את האלגוריתם שיהפוך את העולם. אך דווקא בתוך הרעש הלבן הזה, בתוך הכאוס של המפץ הגדול הנוכחי, אני מוצא את עצמי חוזר לבייסיק. הפרדוקס הגדול של עידן ה-AI הוא שככל שהטכנולוגיה הופכת לחכמה, אוטונומית ונגישה יותר, כך הגורם האנושי, ובמקרה שלי כמשקיע, היזם, הופך לקריטי יותר. הטכנולוגיה הפכה למוצר מדף והאופי האנושי הוא הנכס הנדיר.
הדילמה העתיקה בעולם ההון סיכון היא האם להמר על הסוס (המוצר/השוק) או על הרוכב (היזם). מארק אנדריסן, ממייסדי קרן העל אנדריסן הורוביץ, טען כי השוק הוא הדבר החשוב ביותר. אולם, במציאות שבה השוק משתנה כל שנייה, התיאוריה הזו נסדקת.
במחקר מקיף שפורסם ב-Harvard, נותחו הגורמים להצלחה של סטרטאפים בשלבים מוקדמים והממצאים היו חד משמעיים: יכולת הסתגלות ואינטליגנציה רגשית של הצוות המייסד דורגו גבוה יותר מיתרון טכנולוגי ראשוני בניבוי הצלחה לטווח ארוך. ובעידן ה-AI, המשמעות מתחדדת אף יותר: הטכנולוגיה היא מנוע פרארי רב עוצמה, אבל הכביש מלא בערפל כבד ובורות בלתי צפויים. לתת מנוע כזה לנהג שאין לו את קור הרוח, הערכים והיכולת לנווט בחוסר ודאות, זה מתכון להתרסקות.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI והפנים של המהפכה הנוכחית, אמר בעצמו באחד הראיונות: ״הדבר שאני מחפש יותר מכל אצל מייסדים הוא לא הברק האינטלקטואלי הרגעי, אלא כוח רצון בלתי ניתן לעצירה ויכולת ללמוד מהר". גם אלטמן מבין שבעולם שבו ה-AI יכול לכתוב קוד ולנתח דאטה, היתרון היחסי של האדם הוא בקבלת החלטות אתיות, בניהול משברים ובחזון.
כשאני יושב מול יזמים היום, אני פחות מתרשם מהדמו הטכנולוגי, שסביר להניח שבעוד חצי שנה הוא יהיה סטנדרט בתעשייה. אני מחפש משהו אחר, את ה-DNA שיאפשר להם לצלוח את השינויים. היכולת הטכנולוגית לייצר מוצר הפכה קלה מתמיד והמחסום לכניסה ירד דרסטית. זה אומר שהתחרות גדלה אקספוננציאלית.
מה יבדיל חברה אחת מאלף אחרות שעושות את אותו הדבר? הזהות של המייסדים. הערכים שלהם. היזמים שינצחו הם אלו הניחנים בתמהיל של תכונות אופי ועמוד שדרה ערכי יציב. במציאות של דיפ-פייק, מניפולציות אלגוריתמיות ושאלות אתיות כבדות משקל, יזם נעדר מצפן מוסרי מהווה סיכון עסקי של ממש, שכן הצרכנים והרגולטורים צמאים כיום לאמון אף יותר מאשר לתחכום טכנולוגי.
לצד היושרה, קריטית לא פחות, הגמישות המחשבתית, אותה מסוגלות לזרוק לפח עבודה של חודשים רק כי השוק השתנה, מבלי שהאגו יחבל בתהליך. את כל אלו חייב לעטוף חוסן מנטלי יוצא דופן, שכן הלחץ לרוץ קדימה בעידן ה-AI הוא עצום, ויזמים נדרשים לקבל החלטות הרות גורל תחת לחץ זמן קיצוני וחוסר ודאות.
קל להיסחף אחרי ההייפ. קל לזרוק כסף על כל חברה שמוסיפה ai.com לדומיין שלה. אבל ההיסטוריה של הטכנולוגיה, ממשבר הדוט-קום ועד מהפכת המובייל, מלמדת שהחברות ששרדו והפכו לאימפריות הובלו על ידי מנהיגים שידעו לנווט ספינות גדולות במים סוערים, ולא רק על ידי כאלה שידעו לכתוב את האלגוריתם הראשון. דווקא עכשיו, כשהכל נראה מלאכותי, אוטומטי ומהיר, ההשקעה החכמה ביותר היא בהון האנושי, ביושרה, בתשוקה, ביכולת להניע עובדים וביכולת לקרוא את המפה כשהשטח משתנה ללא הרף. הטכנולוגיה תמשיך לרוץ קדימה במהירות, אבל בסוף היום, מאחורי כל פריצת דרך, עומד אדם שמקבל החלטה, ובו אני בוחר להשקיע.
חיים בכר הוא משקיע ב-lool ventures המתמחה בהשקעות לסטארטאפים בשלבים מוקדמים
