מגמות חיוביות בחיבור עולם הקריפטו לבנקים – רבותי ההיסט(ו)ריה חוזרת?
לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות ורגולציה מחמירה, נראה כי היבחרו של טראמפ לנשיאות האיצה מגמה של הקלה רגולטורית בממשק שבין בנקים לפעילויות קריפטו. תהליכים אלו ניכרים בהחלטות גורמי הפיקוח המרכזיים בארה"ב, המשפיעות לא רק על הבנקים האמריקאים, אלא גם מעוררות עניין בבנקים במדינות אחרות – ובכללן ישראל.
עד 2022 ניכר סנטימנט חיובי בשוק בהקשר של כניסת בנקים לניהול נכסי קריפטו, אך פרסום עמדת סגל רשות ניירות ערך בארה"ב (SAB 121), אשר חייב את הבנקים לרשום מטבעות קריפטו של לקוחות כיתרות במאזן, איים לטרוף את הקלפים. העמדה אילצה את הבנקים לרשום את מטבעות הקריפטו המוחזקים בנאמנות עבור הלקוח כנכס והתחייבות על גבי המאזן ובכך יצרה חסם, אשר הקשה מאוד על בנקים להציע שירותי נאמנות לקריפטו בהיקפים ממשיים מבלי לפגוע ביחסי ההון שלהם.
תחילת השינוי המהותי הגיעה בינואר 2025, כאשר ה-SEC רשות ניירות הערך האמריקאית גנזה את העמדה, בכך נפתחה מחדש הדלת בעבור בנקים להשתלב בבטחה בתחום, ונפתח צוהר למשקיעים לחזור ולתהות על עתיד ורוד לקריפטו במערכת הבנקאית הממוסדת.
לפני כארבעה חודשים פרסם אחד הרגולטורים המובילים והמוערכים בעולם (ה-OCC) סדרת הנחיות חדשות שהבהירו: לבנקים מותר להציע שירותי נאמנות, מסחר והחזקת נכסי קריפטו – כל עוד הם עומדים בכללי ניהול סיכונים ופועלים בשקיפות ובהתאם לחוק. בהמשך בוטלו גם אזהרות רגולטוריות קודמות, מה שהסיר חסמים נוספים והכשיר את הקרקע להשתלבות הבנקים בעולם הקריפטו. לפי מחקרים, שווי שוק פעילות הבלוקצ'יין בבנקאות (במונחי הכנסות) עומד על כ-7 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לגדול למעל 70 מיליארד דולר עד 2033, בהובלת ארה"ב ואירופה.
בימים אלו נעשים מאמצים בארה"ב לקדם חקיקה בשורה של נושאים מהותיים בתחום זה. כך למשל מקודמים חוקים שמטרתם להסדיר סוגיות שליוו את התעשיה מראשיתה ויצרו חוסר בהירות רגולטורית דוגמת: אילו נכסים הם סחורות (commodities) ואלו הם ניירות ערך (securities), פיתוח מסגרת רגולטורית למטבעות יציבים (stablecoins) לרבות דרישות הנוגעות לרזרבה הנדרשת, יכולת הבקרה והפיקוח וביקורות מתאימות שיגבירו את האמון בהם ועוד.
כמו כן יוזמות שונות בתחום תוספות תאוצה לרבות תשלומים במטבעות יציבים (שיתוף פעולה של Shopify עם Circle ו- Coinbase), טוקניזציה של מכשירים פיננסיים על ידי רובינהוד (Robinhood) ועוד.
כך אנו עדים לאבולוציה עסקית וטכנולוגית במסגרתה הפוטנציאל של קריפטו הן הכנס להשקעה והן כתשתית תשלומים או טוקניזציה תופס תאוצה וצפוי להשפיע גם על המערכת הבנקאית.
עבור הבנקים, תהליך זה אינו בגדר טרנד חולף ואף לא הזדמנות עסקית גרידא - אלא גם מבחן של הסתגלות ויצירת ערך חדש: כניסה לזירה שבה האמון הגלום במותג הבנקאי פוגש את הצורך בחדשנות ומתן פתרונות מהירים ויעילים.
מהצד השני – הלקוחות. אוכלוסייה מגוונת – החל מ"מורדי האתמול", שהובילו את החדשנות המאתגרת את עידן הבנקאות המסורתי והפכו אט אט לחוד החנית של שוק העתיד, ולקוחות "מן היישוב" עם תיאבון למוצרים פיננסיים חדשים. חיבור הבנקים לפעילויות קריפטו יוצר לראשונה ערך כפול – גישה מפוקחת ואמינה לנכסים דיגיטליים בליווי מוסדי, לצד שמירה על כללי המשחק הבנקאיים והגנה צרכנית ששוקי הקריפטו הפרטיים לא תמיד מסוגלים להציע.
לפי דוחות מחקר שונים בארה"ב, היקף שוק הקריפטו באמריקה עמד בשנת 2024 על כ-1.3 מיליארד דולר, והיד עוד נטויה. מעבר לכך, אף שהכניסה של בנקים לפעילות הקריפטו עודנה יחסית חדשה, כבר באמצע 2024, חרף גזירות SAB 121, בנקים אמריקאים החזיקו נכסי קריפטו בנאמנות בסך של כ-16 מיליארד דולר.
ומה בישראל?
למרות חסמים רגולטוריים ושמרנות בנקאית מסורתית, אנו עדים בעת האחרונה למגמה של פתיחות זהירה. בנק ישראל הוביל שיח רציף עם השחקנים המרכזיים ועם הבנקים, והנחה להתיר קבלת כספים שמקורם בקריפטו – בכפוף לבדיקה פרטנית ולזיהוי נאות של מקור הכספים וניהול הסיכונים. חלק מהבנקים הגדולים כבר החלו לבצע פיילוטים, במטרה להדביק את המגמות הגלובליות ולאפשר ללקוחות גישה בטוחה לקריפטו. מהלכים אלה אינם רק חדשניים טכנולוגית אלא מבטאים עקרון חדש: קריפטו מוסדי כחלק מהמיינסטרים, תוך הגנה על הצרכן ומהלך פיקוח הדוק. במקביל גופים חוץ בנקאיים מאפשרים השקעה בקריפטו במודלים של גן סגור תוך הסדרת תשלומי מס והיבטי ציות ואיסור הלבנת הון באופן שעולה בקנה אחד עם ציפיות המערכת הבנקאית.
בשורה התחתונה, השוק מאמץ מנגנונים של גמישות ופיקוח – מה שמקנה ללקוחות גישה בטוחה יותר לנכסי קריפטו בפיקוח מלא, ומאפשר לבנקים למנף את אמון הציבור ולהיות רלוונטיים גם בעידן הדיגיטלי. התוצאה: פוטנציאל למיצוב ישראל כחוד החנית בפיתוח שירותים פיננסיים חדשניים, מבלי להזניח את עקרונות הזהירות.
יניב יוחנן הוא שותף מוביל בסקטור הבנקאות בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY
