פרשנותהחזית האירופית: האם טיקטוק תלמד מהטעויות שעשתה בארה"ב
פרשנות
החזית האירופית: האם טיקטוק תלמד מהטעויות שעשתה בארה"ב
בכירי הרשת החברתית הסינית נכשלו במאבקם נגד החוק בארה"ב המחייב את בייטדנאס למכור את פעילות הפלטפורמה במדינה בתוך תשעה חודשים; כעת, נשיאת נציבות האיחוד האירופי אמרה כי היא "לא פוסלת" מהלך דומה
בימים אלו נערכת בייטדאנס הסינית, הבעלים של טיקטוק, למאבק משפטי וציבורי נרחב, שנועד לשבש או למנוע לחלוטין את יישום החוק האמריקני שמחייב אותה למכור את פעילות הפלטפורמה בארה"ב בתוך תשעה חודשים, אחרת תוסר טיקטוק מחנויות האפליקציות במדינה. ואולם ייתכן שבקרוב תיאלץ החברה לפתוח חזית מאבק שנייה, הפעם באיחוד האירופי. זאת, אחרי שנשיאת נציבות האיחוד, אורסולה פון דר ליין רמזה שהפלטפורמה צפויה לעלות בקרוב על הכוונת שלה. בעימות שבו השתתפה פון דר ליין, במענה לשאלה לגבי מהלך דומה נגד טיקטוק באיחוד, השיבה הנשיאה שהיא "לא פוסלת" מהלך שכזה. "הנציבות היתה המוסד הראשון בעולם שאסר התקנת טיקטוק במכשירי עובדיו. אנחנו מודעים היטב לסכנות של טיקטוק", היא הוסיפה.
אם אכן תאלץ טיקטוק לפתוח במאבק שכזה, יעמוד לרשותה יתרון משמעותי: היכולת ללמוד מהטעויות והפספוסים הרבים שביצעה במאבק שניהלה נגד החקיקה בארה"ב. ואלו, כפי שדיווח השבוע הוול סטריט ג'ורנל, היו רבים במיוחד – החל מחוסר הבנה של המערכת הפוליטית בארה"ב, דרך שימוש כושל במשתמשיה, ועד זהות המנכ"ל, שוּ זִי צ'וּ, עצמו.
כך, למשל, מציין העיתון שצ'ו, שמונה למנכ"ל טיקטוק באמצע 2021, החמיץ הזדמנויות בתחילת כהונתו לבנות בסיס תמיכה בקונגרס, ובמקום זאת מיקד מאמצים בדיונים עם גורמי ביטחון בארה"ב על שינוי מבנה הפעילות של טיקטוק במדינה. אלו לא נשאו פרי, ובינתיים אפשרו ליריבי טיקטוק לגייס תמיכה למטרתם בקרב נבחרי ציבור. "אני לא חושב שהם בכלל הבינו כמה אנו מודאגים מההשלכות שיש לביטחון הלאומי על הצבת כל כך הרבה אמריקאים בסיכון", אמר מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, סטיב סקליס.
זהותו של צ'ו גם היא גורם אפשרי בכישלון מאמצי טיקטוק. טרם מינויו, הוביל.ה את האפליקציה וי פאפס האוסטרלי.ת (פאפס מזדה.ה כא-בינארי.ת), וקודם לכן קווין מאייר האמריקאי. צ'ו (41), יליד סינגפור, דובר מנדרינית, בוגר בית הספר למנהל עסקים של הרווארד ויוצא גולדמן סאקס, מונה לאור הניסיון הרב-תרבותי העשיר שלו. ואולם גורמים בחברה אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" שצ'ו נעדר ניסיון והבנה נרחבים של המערכת הפוליטית בארה"ב, והעדיף להתמקד בסוגיות כמו הכנסות, פיתוח מוצר והנפקה אפשרית, תוך שהוא מתעלם מעצות לקיים פגישות עם גורמים מרכזיים בוושינגטון על מנת לייצר אמון הדדי.
צ'ו יצא לסבב פגישות עם מחוקקים רק בדצמבר 2022, כ-20 חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, ולאור דיווחים על שימוע שצפוי לחברה בבית הנבחרים. במהלך סבב זה נפגש צ'ו עם כשני שלישים מ-50 החברים בוועדת האנרגיה והמסחר של הבית. בשימוע עצמו, שנערך במרץ במשך חמש שעות, עמד צ'ו תחת חקירה שתוארה על ידי צוותו כלא הוגנת, אך בחברה יצאו מעודדים ממנה: חשבון הטיקטוק של צ'ו צבר קרוב ל-3 מיליון עוקבים כתוצאה, והחברה גם זכתה לתמיכת הקבוצה השמרנית Club for Growth (שנתמכת על ידי המיליארדר ג'ף יאס, שלו אחזקות משמעותיות בטיקטוק). בפברואר 2024, הנשיא ביידן אף פתח חשבון בטיקטוק.
ואולם, הסימנים המרגיעים היו אשליה, אולי אפילו מכוונת. בסתיו 2023 ריכז סקליס צוות מצומצם של מחוקקים שהחל לנסח ולקדם הצעת חוק למכירת או חסימת טיקטוק בשיתוף עם מחלקת המשפטים. הגיבוש נעשה בחשאי, במטרה להשהות את מאמצי הלובינג של טיקטוק, ותודלק לאור הסנטימנט השלילי המתחזק נגד סין והכעס על טיקטוק לאור מה שנתפס כעמדה אנטי-ישראלית בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר.
בתחילת מרץ, כשהוגשה הצעת החוק להצבעה בבית הנבחרים, טיקטוק נתפסה לא מוכנה. מערך לובינג נרחב וקשרים עמוקים יותר אולי היו מספקים לה התרעה מוקדמת ומאפשרים לה להערך טוב יותר לרגע האמת ואף לפעול מאחורי הקלעים כדי לעקב, לשבש או למתן את הצעת החוק.
במקום זאת, נאלצה טיקטוק להגיב בפאניקה: היא שלחה למשתמשים התרעה שדחקה בהם להתקשר לנבחריהם ולמחות נגד חרם אפשרי. המשתמשים נענו, אבל התוצאה היתה הפוכה מזו שביקשה טיקטוק להשיג. בעבור מחוקקים, זו היתה הוכחה לכוח הרבה שיש לפטלפורמה למנף משתמשים להשפיע על מהלכים פוליטיים, והוכחה נוספת לכך שיש לפעול נגדה בנחרצות.
גם אחרי אישור הצעת החוק בבית הנבחרים בתחילת מרץ ביצעה טיקטוק חישוב מוטעה, כשהעריכה שהעדר התמיכה הנלהבת על פניו בסנאט יביא להארכת ומריחת הליכי האישור עד לבחירות לנשיאות בנובמבר, שלאחריהן ייתכן שישב בבית הלבן נשיא אוהד יותר (טראמפ אמנם היה הראשון ב-2020 לפעול לחסימת טיקטוק, אך לאחרונה שינה את עמדתו משהבין שחסימתה תחזק את שנואת נפשו פייסבוק). אבל מאחורי הקלעים, הצליחו תומכי הצעת החוק לבצע מהלך מבריק נוסף כשצירפו אותה לחבילת הסיוע בת 95 מיליארד הדולר לאוקראינה ולישראל, ולהשלים את החקיקה בהליך בזק עוד לפני שטיקטוק הספיקה להגיב בצורה משמעותית.
ההשלמה המוצלחת של החקיקה נגד טיקטוק היא תוצאה של מספר גורמים מורכבים. חלקם קשורים לטיקטוק עצמה, ובראשם החשש שהבעלות הסינית עליה נותנת לבייג'ינג גישה מסוכנת למידע על עשרות מיליוני אמריקאים ומאפשרת לה גם להפיץ תעמולה שמשרתת את מטרותיה ופוגעת בביטחון הלאומי של ארה"ב. אחרים, נוגעים להסלמת המתחים הרחבה יותר בין ארה"ב לסין על רקע מלחמת הסחר שמוביל הנשיא ג'ו ביידן, בפרט בתחום השבבים והבינה המלאכותית. גם מהלכים מתואמים וחשאיים מאחורי הקלעים מצד מבקרי האפליקציה, בממשל ומחוצה לו, וכן הצמדת החקיקה לחבילת הסיוע לישראל ולאוקראינה, תרמו משמעותית להצלחתה.
לאור אלו, ייתכן שאין מהלך שטיקטוק יכולה לנקוט שהיה מאפשר לה לבלום את החקיקה. ואולם, הכשלים הרבים בהתנהלותה בוודאי לא סייעו לה. אם היתה נמנעת מהם ייתכן שהיתה מצליחה לעכב את השלמת החקיקה, או להביא לשינויים שהיו מאפשרים לה מרחב פעולה גדול יותר או ממתנים משמעותית את הסנקציות שצפויות להיות מוטלות על פעילותה. מערך לובינג יעיל יותר היה, לכל הפחות, מאפשר לה לדעת מראש על המהלכים המתגבשים ולייצר תגובה מוצלחת ומהותית יותר.
מהלך אפשרי באיחוד האירופי יאפשר לחברה ללמוד מטעויות העבר, והאמירות של נשיאת הנציבות צריכות להיות איתות ברור בעבורה שהמהלך כבר החל, ואסור לא לחזור על טעות השאננות שביצעה בארה"ב. לא בטוח שזה יספיק: נציבות פרלמנט האיחוד מגלים בשנים האחרונות חסינות גבוהה למאמצי לובינג של חברות טכנולוגיה, וכבר העבירו חקיקה משמעותית הרבה יותר שפוגעת בחברות חזקות הרבה יותר.
