לא רק סטארט-אפ: היזמים השקופים
כשאנו שומעים את המילה יזמות, רובנו נוטים לדמיין הקמת עסקים, סטארטאפים פורצי דרך, "פיץ' המעלית", עסקאות נדל"ן וראיונות בפודקאסטים רגע אחרי האקזיט. כנראה שלא נדמיין את המגיעים למשרד בשמונה וחצי עם תג עובד על החולצה, אחרי שעה וחצי בפקקים. וכאן מתחילה הטעות שלנו. יזמות היא לא רק הקמת חברות, יזמות היא אוריינטציה, נטייה, האופן שבו בני אדם תופסים את המציאות, מגיבים אליה ופועלים בה.
כיסא ליד היזמות ה"מסורתית", יושבת האחות הפחות נחשקת ומדוברת, יזמות פנים־ארגונית, והיא מנוע צמיחה קריטי לארגונים ואינדיבידואלים כאחד. בזמן שהמילה "שכיר" הפכה לאחרונה כמעט מילת גנאי, שכחנו שהעובדים הם המשאב העיקרי והלב הפועם של כל ארגון.
יזמות פנים־ארגונית מתארת התנהגויות של עובדים שפועלים כיזמים בתוך ארגון קיים תוך שימוש במשאביו. אלו לא מסתפקים במשימותיהם השוטפות אלא מנסים לעשות דברים אחרת, יוזמים, מציעים, יוצרים - משינוי קטן שמייעל תהליך, ועד רעיונות למוצרים, שירותים או מהלכים שיכולים להקפיץ את הארגון קדימה. לא בכדי שארגונים מובילים בעולם טיפחו לאורך השנים תרבות שמעודדת בדיוק את זה - עובדים שפועלים כיזמים בתוך הבית ומייצרים ערך שמצית חדשנות וצמיחה מבפנים, גם אם כתוב להם בתלוש מנהלת מוצר, אנליסט, מתכנתת או קואורדינטור.
יתרונותיה של היזמות הפנים־ארגונית הם מעבר לתוצרים הישירים כמו פיתוחים חדשים או שיפור תפוקות. היא משפרת את ביצועי העובדים והארגון ועוזרת להסתגל, להתמודד ולהגיב לשינויים התדירים בסביבה. היא מניעה מוטיבציה ומחוברות, מצמצמת נטישה ויוצרת תרבות ארגונית של חדשנות. לא רע בכלל.
וכמובן שאי אפשר לכתוב ב-2025 יותר משתי פסקאות בלי להזכיר את הסערה שאופפת את חיינו ומטלטלת את עולם העבודה - הבינה המלאכותית.
בין הטוענים שזו "סה"כ בועה" ועד המכריזים "היא תנוון אותנו" או "היא תחליף את כולנו" - הדעות הולכות לכאן או לכאן ונעוצות בקיצוניות לשני הכיוונים. דבר אחד ברור: אי אפשר להתעלם מכך שמקצועות רבים משתנים או נעלמים, גלי ענק של פיטורים מגיעים מצד אחד, אך בד בבד גם גיוסים רבים, סטארטאפים שמוקמים כל יום ומקצועות חדשים שנולדים. ובתוך הכאוס, אנחנו מקבלים הזדמנות שלא הייתה כמוה, בינה מלאכותית כמנוע לחדשנות ויזמות בקרב עובדים.
קשה למצוא היום עובד שאין לו את ChatGPT, Claude או Gemini פתוח באחד הטאבים - ולא במקרה. מי שיודע למנף היטב את הטכנולוגיה המדהימה יכול לייצר ביום, שעה, או דקות בודדות, משהו שבעבר הצריך שבועות. הוא יכול לבחון השערות, לאסוף תובנות, לנתח מידע, ליצור מודלים, להציע פתרונות ובעיקר - ליזום. ארגונים שמבינים זאת לא רואים ב-AI איום על העובדים, אלא כמכפיל כוח שיכול להפוך עובד טוב לנכס שמחולל ערך אמיתי עבורם.
וכל זה לא קורה מעצמו. אפשר לחבר לעובדים את הכלים המתקדמים בעולם, אך בלי סביבה תומכת יזמות שום טכנולוגיה לא תעזור. אז מה ארגונים יכולים לעשות? להלן נקודות פתיחה טובות:
תמרוץ וסובלנות ליזמות - עודדו ניסיונות ותמרצו עובדים שמנסים ליזום - לא בכסף, אלא בהערכה, בקידום ובמתן משמעות לניסיון, כך שירגישו שהשקעתם ברעיונות אינה לשווא. רעיון נכשל? לא נורא, דונו בגלוי בפרויקטים שנכשלו, הציגו אותם כחלק מהדרך, בצעו להם "פוסט־מורטם" בשיתוף העובדים והפכו אותם לשיעורי בית ארגוניים.
אוטונומיה - אם ההנהלה לא יכולה לסמוך על העובדים שהיא עצמה גייסה בלי מיקרו-מנג'מנט, הבעיה היא לא בעובדים. בכל הנוגע ליזמות התשובה ברורה, כשנותנים לעובדים מרחב וחופש לאופן ביצוע המשימות, הם נוטים ליזום ולהיות יצירתיים יותר.
משאבים - בהיעדר זמן, ידע או כלים מתאימים, יזמות תדעך. הקצו חלונות זמן ייעודיים לקידום רעיונות, תקציב ייעודי ליזמויות או לפחות רכשו עבור העובדים גישה לכלים מתקדמים (AI ובכלל), אתם כנראה מוציאים יותר על קפסולות למכונת קפה במטבחון.
פיתוח מיומנויות - גם בזוס לא נולד עם מצגת משקיעים במקום מוצץ. מיומנויות יזמיות כמו יצירתיות, גישות לפתרון בעיות, נטילת סיכונים ופרואקטיביות - ניתנות לפיתוח. השקיעו בהכשרות וקורסים, האקתונים ופעילויות שיתרגלו את השרירים היזמיים של הארגון ועובדיו.
צמצום בירוקרטיה - בנו מנגנוני Fast Approval לרעיונות פשוטים, הורידו חסמים ותהליכים איטיים שקוברים רעיונות ואיתם את המוטיבציה של עובדים.
אביב אמיגה הוא מרצה ויועץ לחדשנות ויזמות בארגונים, מחבר הספר "על שביל החדשנות", ומנהל קשרי התעשייה של בית הספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן. בנוסף, הוא יזם בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיות התיירות
