החטופים החיים חזרו, עכשיו תורם של המשקיעים: ישראל פתוחה לעסקים מחדש
סיום המלחמה, השבת החטופים החיים ותחושת האחדות שחזרה לחברה הישראלית מסמנים לא רק את סופה של תקופה מאתגרת, אלא גם את תחילתו של פרק חדש ומבטיח. לאחר תקופה ארוכה של מלחמה, אי-ודאות והיעדרות משקיעים זרים, נפתח כעת חלון הזדמנויות משמעותי. הענן שהעיב על הביטחון הכלכלי, השבית את הטיסות ועצר את המשלחות העסקיות, מתפוגג בהדרגה. עם סיום המלחמה, ישראל ניצבת בפני אתגר לאומי חשוב: כיצד להשיב את המשקיעים הזרים ולחדש את זרם ההון הבינלאומי?
בזמן שהממשלה התמודדה עם אתגרי השעה, ההייטק הישראלי המשיך לפעול ולחדש, אך במרחב מצומצם יותר. שוק המיזוגים והרכישות המקומי התבסס בשנתיים האחרונות בעיקר על משקיעים ישראליים, בעוד המשקיעים האמריקאיים והאירופיים צמצמו את נוכחותם באופן ניכר. התוצאה היא תעשייה שממשיכה להציג הישגים מרשימים, אך טרם שבה למעמדה כמוקד משיכה מרכזי להון בינלאומי.
בריחת המשקיעים מישראל נובעת לא רק מחוסר ודאות כלכלית ופוליטית, אלא גם מתופעה מדאיגה של דה-לגיטימציה, האנטישמיות של המאה ה-21. פרדוקס היסטורי מתגלה לנגד עינינו: אם בעבר היהודים היו מושא ללעג וקלס בהיותם חסרי מדינה, חסרי צבא וחסרי הגנה, הרי שכיום ישראל מצטיירת בעיני רבים כ"חזקה מדי". הנרטיב התקשורתי העולמי הפך את הצלחתה של ישראל לחרב פיפיות, כאשר עוצמתה הטכנולוגית והצבאית משמשת כעילה לביקורת. לפיכך, ישראל זקוקה למערך הסברה נחוש ואסרטיבי שיציג בבירור את צדקת דרכה.
דוגמה מאירת עיניים לכך נראתה לאחרונה במהלך של קרן העושר הנורבגית, מהגדולות בעולם, שהפחיתה חלק ניכר מהשקעותיה בחברות ישראליות על רקע המצב המדיני. זוהי תזכורת לעובדה שמלחמת ההסברה חיונית לא פחות מהמלחמה בשדה הקרב. ישראל נלחמת בחזית הקדמית של המערב כולו מול איומי טרור וקיצוניות, ועל כן הסברה אפקטיבית אינה רק צורך תדמיתי אלא אינטרס אסטרטגי.
דוח Startup Nation Central האחרון משקף תמונה מעוררת השראה, גם אם מורכבת. ברבעון השלישי של 2025 גייסו סטרטאפים ישראליים 2.4 מיליארד דולר, נתון המשקף אמנם ירידה של 38% לעומת הרבעון הקודם, כאשר מספר עסקאות הגיוס פחת ב-24%. במקביל, הדוח מציג עלייה משמעותית בתחום המיזוגים והרכישות, עם שיא של 31.8 מיליארד דולר ברבעון, הודות לעסקאות המרשימות של Wiz ו-CyberArk, שנמכרו יחד בכ-57 מיליארד דולר.
מעבר למספרים המרשימים הללו מסתתרת תמונה מורכבת יותר: שתי עסקאות מובילות אחראיות לחלק הארי מסכום המיזוגים והרכישות השנה. בפועל, הפעילות הרחבה של השוק נותרה מתונה יותר. בבחינת מספר העסקאות הכולל, ניכרת ירידה הדרגתית, פחות מ-100 עסקאות בשנה, לעומת יותר מ-140 בממוצע בשנים 2015–2022. עם זאת, נתונים אלה מצביעים גם על פוטנציאל צמיחה משמעותי עם התייצבות המצב ומדגישים עד כמה אמון משקיעים הוא נכס יקר ערך, שיש לטפחו בקפידה.
אם הממשלה מבקשת להשיב את המשקיעים הזרים לישראל, עליה להבין שהמרכיב החסר בשוק אינו טכנולוגיה מתקדמת, אלא ודאות ויציבות. על הממשלה לשדר לעולם מדיניות כלכלית ברורה וארוכת טווח, הכוללת מחויבות לשמירה על זכויות משקיעים ורגולציה צפויה ועקבית. שינויים פתאומיים ברגולציית ההשקעות עלולים לשדר חוסר יציבות ואמינות.
גם מערכת היחסים עם המשקיעים צריכה להיות מנוהלת כאסטרטגיה לאומית, לא כאירוע שיווקי חד-פעמי. ישראל צריכה להשיב את דיפלומטיית החדשנות שלה כמו למשל הוצאת משלחות רשמיות לחו"ל, קיום כנסים בינלאומיים בירושלים ובתל אביב, ותיאום הדוק בין משרד החוץ, הכלכלה ורשות החדשנות. כל אלה יכולים לשמש איתות חשוב למשקיעים. לצד זאת, יש מקום לעצב תמריצים ממוקדים למשקיעים זרים, מסלול רגולטורי מואץ, הקלות במיזוגים עם רוכשים זרים, וקרן ממשלתית שתשקיע יחד עם משקיעים זרים.
כבכל מערכת יחסים משמעותית, גם עם משקיעים אמון נבנה בהדרגה, אך עלול להתערער במהירות. לאחר שנתיים של אתגרים וחששות, ישראל זקוקה למהלך תדמיתי ממלכתי שישדר לעולם כי הכלכלה הישראלית ממשיכה לפרוח, וכי הביטחון והיציבות שבו. עם חידוש קווי תעופה ישירים, עידוד משלחות עסקיות ושיפור התהליכים הבירוקרטיים, ניתן יהיה להפוך את העניין המתחדש לגל השקעות משמעותי.
ישראל הוכיחה לאורך ההיסטוריה את יכולתה להפוך אתגרים להזדמנויות. אם הממשלה תשכיל לשדר יציבות ולפעול בנחישות ובראייה ארוכת טווח, גל ההזדמנויות המתהווה כעת לא יהיה רק תופעה חולפת, אלא יניח את היסודות לעשור חדש של אמון, יציבות וצמיחה חכמה ובת-קיימא. בכך תוכיח ישראל שוב כי היא לא רק "אומת הסטארט-אפ", אלא גם מגדלור של עמידות וערכים דמוקרטיים, נכס אסטרטגי שהעולם המערבי אינו יכול להרשות לעצמו לוותר עליו.
רון אבלסקי הוא שותף במחלקת התאגידים, מיזוגים ורכישות במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM
