הפסקת האש – הזדמנות לבצר את מעמד ישראל כאומת הדיפטק בעשורים הבאים
תעשיית ההיי-טק של ישראל היא מנוע מרכזי לצמיחת הכלכלה הלאומית, ובמיוחד תחום הדיפטק, הכולל חברות העוסקות במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מורכבות, הדורשות השקעת הון משמעותי אורך רוח, וכוח אדם משכיל ובעל מיומנויות גבוהות. הדיפטק יוצר ערך מוסף משמעותי לכלכלה הישראלית, והפך לחלק בלתי נפרד ממנה.
דו"ח הדיפטק של רשות החדשנות לשנת 2025 ממחיש את עוצמת התחום: מאז 2019 גייסו חברות דיפטק בישראל מעל 28 מיליארד דולר, יותר משליש מסך הגיוסים לחברות טכנולוגיה עילית במדינה. בשמונה החודשים הראשונים של 2025 בלבד גויסו 2.2 מיליארד דולר – נתון המעיד על התאוששות וצמיחה מחודשת אף לאחר תקופה של האטה עולמית, ומדגים את הפוטנציאל הכלכלי והחדשני של התחום.
תחומי הדיפטק הבולטים בישראל כוללים פיתוח ציוד רפואי, בינה מלאכותית, ביוטק, תרופות, לצד הובלה בטכנולוגיות סייבר שהם דיפטק, תחבורה חכמה, אנרגיה, אגטק ופודטק. הצלחה זו נובעת מהשקעות ממושכות, תרבות יזמית עשירה ומדיניות ממשלתית פרואקטיבית.
ישראל היא המדינה המובילה בהשקעה במו״פ ביחס לתמ״ג ב-OECD ועם אחוז השקעה גבוה יותר מדרום קוריאה וארה״ב. התרבות היזמית הישראלית מוכרת בעולם - לאחרונה שתי אוניברסיטאות ישראליות התברגו בין 10 המוסדות המובילים במספר יזמים בין בוגריהן (היחידות ברשימה שאינן מוסדות אמריקאים), , והיזמים הישראלים מדורגים במקום השני בין הזרים שהקימו חברות יוניקורן בארה״ב.
כשמדובר בתמיכה בחברות צעירות בתחום, הממשלה היא שותפה מרכזית, ולעיתים הקטליזטור המשמעותי ביותר להצלחתו. באמצעות רשות החדשנות המדינה פועלת להנחת תשתית לפיתוח הדיפטק באמצעות מימון לחברות בשלבים מוקדמים, הקמת חממות טכנולוגיות שמנביטות חברות מבוססות מחקר אקדמי עם פוטנציאל מסחרי, ותמיכה במיזמים בחדירה לשוק והרחבת הפעילות הבינלאומית.
לצד ההישגים, צפים איומים שמערערים את מעמדה של ישראל. יוזמת הנציבות האירופית להשעות את ישראל מתוכנית Horizon Europe - תוכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות, שמהווה מסגרת מימון של 95 מיליארד יורו, עלולה לפגוע בגישה למימון למחקר משותף, לצמצם הזדמנויות לאוניברסיטאות ולהקשות על סטארט-אפים לגייס משקיעים זרים. אף שהשעיה נדחתה בדיון קודם ביולי 2025, האיום לא בוטל. בעבר, חרמות והגבלות מצד מדינות אירופיות פגעו קשות בתעשיות ישראליות וביכולתן לשווק מוצרים ולגייס הוןבשווקים בינלאומיים.
גם בארה״ב יש קיצוצים נרחבים במענקי מו״פ שאינם נובעים ממדיניות שלילית כלפי ישראל, אלא משינוי סדרי עדיפויות בממשל האמריקאי. ההשפעה חמורה במיוחד על תחומי הדיפטק, שדורשים השקעות נרחבות ואורך רוח.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתכנס פנימה. החוסן והמעמד הטכנולוגי שלנו תלויים בפתיחות, בשיתוף פעולה ובהשתתפות מלאה במסגרת מו״פ בינלאומית. הפסקת האש מספקת הזדמנות להגן על השתתפותנו בHorizon Europe ולפתח מסלולים נוספים לשיתוף פעולה לצמצום התלות באירופה.
מודל הקרנות הדו־לאומיות, שפיתחה ישראל יחד עם ארה״ב, הודו, סינגפור ודרום קוריאה, הוא דוגמה מוצלחת למימון מו״פ משותף. הרחבת המודל תאפשר מו״פ ופיילוטים משותפים עם מדינות נוספות שיכולות להיות שווקי היעד המרכזיים לתעשייה.
דיפטק אינו מותרות אלא מרכיב מרכזי בתחרותיות ארוכת הטווח של ישראל. שני העשורים האחרונים זיכו את ישראל בתואר "אומת הסטארט-אפ" – בשני העשורים הבאים היא יכולה לבצר את מעמדה כאומת הדיפטק, אך רק אם נשמור על גשרים פתוחים לעולם ונמשיך לפתח שיתופי פעולה בינלאומיים.
שמואל קדמי הוא מנכ"ל NetZero Tech Ventures המשקיעה בחברות הזנק צעירות באנרגיה ואקלים-טק
