איך הפכה טורקיה למעצמת גיימינג - ומה הקשר לישראל
תעשיית הגיימינג בטורקיה הפכה למנוע צמיחה לאומי באמצעות תמריצים כלכליים למפתחים והשקעות עתק, בזמן שבארץ עוד לא זיהו פוטנציאל. ובכל זאת, אחד היזמים הבולטים בתעשייה הטורקית נמצא בקשר הדוק עם ישראל ומחפש פה הזדמנויות להשקעה
בסוף מאי השנה פרסמו iGaming Today ו־IMARC Group דו"ח מקיף על שוק המשחקים בטורקיה, שממקם את המדינה ככוח עולה בתעשיית הגיימינג העולמית. לפי הנתונים, שוק המשחקים הטורקי צפוי להניב ב־2025 הכנסות של 3.33 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 8%-7%, שיימשך לפחות עד סוף העשור. התחזית ל־2029 עומדת כבר על 4.48 מיליארד דולר, כמעט פי שניים מהיקף השוק לפני חמש שנים.
מאחורי המספרים מסתתר סיפור כלכלי ותרבותי נדיר: מדינה שבה צעירים בני 30-20, מעצבי משחקים ואנשי פרפורמנס מרקטינג, הפכו את הגיימינג ממגרש נישתי לתעשיית יצוא מרכזית. איסטנבול הפכה למוקד עלייה לרגל למפיצים, מפתחים ומשקיעים מכל העולם.
"מה שסייבר הוא לישראל, גיימינג הוא לטורקיה", אומר אקין בבייג'ית, אחד המשקיעים והיזמים הבולטים ביותר בתעשייה. בבייג’ית, מהשמות המזוהים ביותר עם תור הזהב של הגיימינג הטורקי, שימש בעבר מנהל תחום המשחקים בפייסבוק ומנהל פיתוח עסקי וצמיחה בסקייפ (Skype) ובאקטיוויז'ן בליזארד קינג (Activision Blizzard King).
בבייג’ית, שנולד בטורקיה וחי בה עד גיל 16, מתגורר כיום בלונדון. הוא נחשב למי שסייע לעצב את תעשיית המשחקים הטורקית עוד מהימים שבהם עבד ב־Peak Games, שנמכרה ב־2020 לענקית משחקי הרשת האמריקאית זינגה (Zynga) תמורת 1.8 מיליארד דולר. לאחר מכן הקים בלונדון את Tripledot Studios, יחד עם הישראלים ליאור שיף ואייל חמיידס, אחת מחברות המובייל גיימינג הצומחות באירופה. מאז 2024 הוא עומד בראש הקרן Arcadia Gaming Partners, שמנהלת 100 מיליון דולר, ומשקיעה אך ורק בחברות מובייל גיימינג בשלב מוקדם.
1 צפייה בגלריה
מימין: אקין בבייג'ית, ראש קרן Arcadia Gaming Partners, וברק רבינוביץ', שותף מנהל בקרן F2. "ישראל וטורקיה יכולת להפוך למוקד אזורי לחדשנות דיגיטלית"
(צילומים: אייל רגב Arcadia Partners)
לדבריו, רק ארבע מדינות הצליחו לפצח את נוסחת ההצלחה בגיימינג: סין, טורקיה, וייטנאם וישראל. "בכולן יש חינוך טכנולוגי חזק, אוכלוסייה צעירה ודינמית, ותרבות עסקית שמבינה שניסוי וטעייה הם מנוע צמיחה", הוא אומר. "אבל לטורקיה יש יתרון אחד נוסף - היא מדינה של מספרי סיפורים. החיבור בין קריאייטיב אינטואיטיבי לבין הבנה עמוקה של שיווק ו־performance marketing (פרסום ושיווק מבוססי ביצועים ותוצאות - מכ"ר) זה בדיוק מה שמבדיל אותנו".
"הוליווד נפגשה עם קרן גידור"
בבייג’ית מתאר את המודל הכלכלי של תעשיית המשחקים הטורקית ככזה שמשלב בין אינסטינקט אמנותי לביצועיות עסקית מדויקת. "זה כמעט כאילו הוליווד נפגשה עם קרן גידור", הוא אומר. "יש כאן יוצרים ויזואליים ואנשי סיפור, אבל גם אנליסטים שמודדים כל פרמטר ומבינים דאטה. בעולם שבו רוב המדינות בוחרות צד אחד בלבד, טורקיה הצליחה לשלב בין שניהם".
המודל הזה, לדבריו, נבנה במודע. “הממשלה הטורקית הבינה שגיימינג הוא לא בידור, אלא יצוא. היא מייצרת מטבע זר, תעסוקה ומוניטין למדינה, ולכן תומכת ביזמים בדיוק כפי שהיא תומכת ביצרני רכב או אלקטרוניקה".
בבייג’ית מפרט את שורת התמריצים הכלכליים שהפכו את טורקיה לאחת המדינות הידידותיות בעולם למפתחי משחקים. לדבריו, חברות שפועלות באזורים טכנולוגיים המוכרים על ידי המדינה נהנות מהקלות מס משמעותיות, לרבות פטור או הפחתה במס על רווחים שמושקעים מחדש בפיתוח ומחקר. בנוסף, הממשלה מחזירה חלק מעלויות הביטוח הלאומי של העובדים ומסבסדת בין 60% ל־70% מהוצאות השיווק הבינלאומי של משחקים דיגיטליים, כולל קמפיינים ברשתות חברתיות.
חברות שמייצאות משחקים לחו״ל זכאיות גם להחזר חלקי על העמלות שגובות הפלטפורמות כמו אפסטור וגוגל פליי. לצד זאת ניתנות הנחות על שכירות ורישום חברות באזורים ייעודיים, ותמיכות בשכר עובדים בתחילת הדרך.
"זו מערכת תמריצים כמעט חסרת תקדים בעולם", הוא אומר. "היא מאפשרת ליזמים צעירים להקים חברה בתוך שבוע ולהתחיל לפעול גלובלית. כל חצי שנה קם כאן דור חדש של סטודיואים".
תחביב או מנוע צמיחה לאומי?
ברק רבינוביץ', שותף מנהל בקרן F2 Venture Capital, מסכים. "גיימינג הוא ההזדמנות הבאה שההייטק הישראלי עלול לפספס", הוא אומר. “בטורקיה הממשלה משקיעה מיליונים, בישראל אפילו לא נפתח מסלול ייעודי ברשות החדשנות. במקום שבו היינו יכולים להיות מעצמה, אנחנו נשארים שחקני נישה". לדברי רבינוביץ', הפער בין המדינות איננו טכנולוגי אלא תפיסתי. "בטורקיה החליטו שגיימינג הוא מנוע צמיחה לאומי; אנחנו עדיין רואים בו תחביב".
רבינוביץ’, לשעבר מנכ"ל Mytopia, שנמכרה לחברת ההימורים באינטרנט 888 תמורת 18 מיליון דולר, ומייסד חברת Amuso בתחום הסושיאל גיימינג, הקים עם ג׳וני סאקס את F2, קרן של כחצי מיליארד דולר המתמחה בהשקעות בשלבים מוקדמים בחברות בתחומי הגיימינג, אינשורטק וליגלטק. "אנחנו מאמינים ביזמים עם חזון, גם כשהשוק עדיין לא מזהה את הפוטנציאל", הוא אומר. "ובגיימינג, הפוטנציאל הזה ברור. זו תעשייה שמניעה את כל הכלכלה הדיגיטלית — מפרסום ועד AI".
הקשר בין השניים החל כבר ב־2007, כאשר בבייג'ית היה בפייסבוק ורבינוביץ’ היה יזם צעיר שפיתח משחקים לפלטפורמה. כשבבייג’ית הקים את Arcadia, השניים החליטו לשתף פעולה. Arcadia משקיעה בחברות גיימינג בשלב מוקדם, וישראל הפכה במהירות ליעד מרכזי עבורה. שתי ההשקעות הראשונות של הקרן בישראל נעשו בשותפות עם F2 בחברת Sett, שפועלת בתחום הבינה המלאכותית לגיימינג, ובחברה נוספת שטרם נחשפה.
"יש הרבה יותר שיתופי פעולה בין שתי המדינות ממה שחושבים", אומר בבייג'ית. "עבדתי מול עשרות צוותים ישראליים, ואף פעם לא נכנסה פוליטיקה לחדר. יש הערכה הדדית ויכולת דומה לנוע מהר". רבינוביץ’ מוסיף: "תעשיית המשחקים היא תחום שבו יצירתיות מנצחת פוליטיקה. אם ישראל וטורקיה ימשיכו לשתף פעולה, הן יכולות להפוך למוקד אזורי של חדשנות דיגיטלית, לא רק בגיימינג, אלא גם בתחומי AI, פרסום וחוויית משתמש".
בבייג’ית כבר מסתכל קדימה. "אני מתכנן לבצע לפחות עשר השקעות נוספות בישראל בשנה הקרובה", הוא אומר. "אני לא מסתכל על שוויי חברות, אני מסתכל על אנשים. יש כאן דור חדש של מפתחים, מנהלי מוצר ומעצבים שגדלו בפלייטיקה, מון אקטיב וסופרפליי. הם יודעים איך נראה משחק מצליח, ואני רוצה להיות שם כשהם יקימו את הדבר הבא".
