פרשנות
התביעה של אפל מטילה צל כבד על OpenAI - ועשויה לפגוע בהנפקה שלה
אפל טוענת כי OpenAI גייסה יותר מ־400 מעובדיה, עודדה אותם להוציא מידע פנימי ואף הדריכה אותם לעקוף מנגנוני אבטחה לצורך פיתוח מכשיר ה־AI שמוביל ג'וני אייב. גם ללא הרשעה, ההליך עלול לחשוף התנהלות מביכה, להרתיע משקיעים ולסנדל את מאמצי החומרה של החברה
אפל הגישה בסוף השבוע תביעה פדרלית נגד OpenAI וכמה מבכיריה, בטענה שניהלו מבצע שיטתי לגניבת סודות מסחריים מחטיבת החומרה שלה. לפי התביעה, החברה גייסה מאות מעובדי אפל, עודדה אותם להוציא מידע פנימי לפני עזיבתם ואף הדריכה אותם כיצד לעקוף את מנגנוני האבטחה - כדי לקצר את הדרך לפיתוח מכשיר ה-AI החדש שמוביל המעצב לשעבר של אפל, ג'וני אייב.
האדם האחרון שהיה במצב הזה נידון ל-18 חודשי מאסר ונפסקו נגדו תשלומי פיצויים בסך 179 מיליון דולר. ב-2016, אנתוני לבנדובסקי, ממייסדי חטיבת הרכב האוטונומי של גוגל, עזב את החברה להקמת סטארט-אפ משלו, שכמה חודשים לאחר מכן נרכש על ידי אובר. לפני שעזב את החברה, העתיק לבנדובסקי 9.7 גיגה-בייט של תרשימים, עיצובים, מסמכי בחינה וסודות מסחריים של גוגל.
כשגוגל גילתה על הגניבה, היא הגישה נגד לבנדובסקי תביעה אזרחית, אליה הצטרפה לאחר מכן תביעה פלילית פדרלית. בית המשפט פסק נגד לבנדובסקי בשני המקרים. אמנם את פיצוי העתק שילמה לבסוף אובר, וגם זאת בסכום מופחת בעקבות סיכום עם גוגל, ודונלד טראמפ חנן אותו בתום כהונתו הראשונה. אבל המזימה הביאה לחיסול מאמצי הרכב האוטונומי של אובר באותה עת.
בעשור שחלף מאז עזב לבנדובסקי את גוגל עם גיגות של סודות מסחריים, עולם הטכנולוגיה השתנה משמעותית, ההתלהבות מרכבים אוטונומיים שכחה ואת מקומה תופסת כעת הבינה המלאכותית (AI) כטכנולוגיה המבטיחה של העתיד. אבל המשחק המלוכלך, כך נראה, נותר אותו משחק. והתביעה המתוקשרת שהגישה אפל נגד OpenAI ובכיריה בגין גניבת סודות מסחריים מעוררת הדים מפרשת לבנדובסקי, אבל על סטירואידים: במקום עובד אחד שגנב מידע על דיסק, מאות עובדים שפעלו כרשת של מרגלים; במקום עסקאות מתחכמות של אובר, טענות למעורבות ישירה של OpenAI שהדריכה עובדים איך לעקוף נהלי אבטחה.
התביעה מטילה צל כבד על תדמיתה של OpenAI, ויכולה גם להשליך על הנפקת הענק שמתכננת החברה. היא מטילה צל כבד גם על המורשת של ג'וני אייב, לשעבר המעצב הראשי של אפל וכיום בכיר ב-OpenAI, ששותפו להקמת סטארט-אפ החומרה שרכשה חברת ה-AI הוא אחד משחקני המפתח בפרשת הריגול, לפי אפל.
OpenAI היא אחת השותפות הבולטות של אפל במאמצי ה-AI של החברה. לפני שנתיים, כשחשפה אפל את מערכת Apple Intelligence, היה ChatGPT הצ'טבוט היחיד שנגיש באופן מובנה במערכות ההפעלה של מכשיריה (ההבטחה שצ'בוטים של חברות אחרות יצטרפו מעולם לא התממשה). אבל מאחורי הקלעים, ניהלו החברות, כמו כל השחקניות האחרות בתחום, מלחמת חורמה על עובדים בולטים.
לפני כשנה, רכשה OpenAI את סטארט-אפ החומרה של אייב, io, במטרה מוצהרת לפתח מכשיר שיהיה האייפון של עידן ה-AI. הייתה זו יריית אזהרה ברורה לכיוונה של אפל, מחברה שהחשיבה לשותפה קרובה, ומהמעצב המיתולוגי שעומד מאחורי המוצרים האייקונים והחשובים ביותר של אפל במאה הנוכחית, ובראשם האייפוד, האייפון והאייפד.
עתה טוענת אפל שעסקה זו גם קשורה במזימה רחבה לשאוב סודות מסחריים שלה ולעשות בהם שימוש במוצרי OpenAI, בהם מוצר החומרה שאייב (שלא מנוי בתביעה) מוביל את פיתוחו. לפי התביעה, שהוגשה ביום שישי לבית משפט פדרלי בקליפורניה, OpenAI ביקשה ממועמדים מאפל לשתף פרטים על פרויקטים שהם עובדים עליהם ולהביא לריאיונות עבודה רכיבים ואבי-טיפוס. כן טוענת אפל שעובדים של חברת ה-AI הורידו מסמכים פנימיים ממקבוק שעובד לשעבר לקח איתו. OpenAI השתמשה אז במידע זה על מנת לפנות לשותפי ייצור של אפל, ולפחות במקרה אחד ביקשה להדגים טכניקה שפיתחה החברה לגימור מתכת במכשיריה.
אחד מנתבעי המפתח הוא סמנכ"ל החומרה של OpenAI, טאנג טאן. לפני שעזב את אפל, הוא היה אחד הדמויות הבכירות בחברה ואחראי על עיצוב האייפון, האפל ווטש ומוצרים נוספים. בסוף 2023 הודיע טאן שבכוונתו לעזוב, אך בצעד נדיר אפל התירה לו להישאר בתפקידו עד פברואר 2024 כדי להשלים ארגון מחדש בחטיבת החומרה. ואולם, לטענת אפל, מאחורי הקלעים הוא כבר החל לעבוד עם אייב ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, על מכשיר ה-AI החדשני שלה.
אייב וטאן הקימו את io ביחד, בשיתוף עם יוצאי אפל נוספים, והצטרפו רשמית ל-OpenAI כשזו רכשה את הסטארט-אפ לפי שווי של 6.9 מיליארד דולר. לפי התביעה, טאן לקח חלק פעיל בגניבת הסודות המסחריים ואימן עובדים שגייס מאפל איך לעקוף את נהלי האבטחה שלה על מנת להוציא מידע.
לטענת אפל, טאן השתמש בריאיונות עבודה כדי לאסוף מידע על מוצרים עתידיים שלה. במקרה אחד, עובד אפל קיבל מידע על פרויקט שעות לפני ריאיון עבודה עם טאן. "בריאיון, מר טאן סחט עוד מידע על הפרוקיט של אפל", נטען בתביעה. "הדבר נעשה דפוס קבוע".
אחרי שעובדים חתמו על חוזה עבודה עם OpenAI, הם שודלו לשלוח מידע לאימייל הפרטי שלהם לפני שהתפטרו מאפל והחזירו את מכשיריהם, על מנת שהחברה תוכל להשתמש בו מאוחר יותר. "OpenAI הפיצה צ'קליסט (רשימת משימות, ע"כ) כדי לסייע לעובדים לחמוק מגילוי על ידי צוותי האבטחה של אפל", נטען.
יוצא אפל נוסף, המהנדס צ'אנג ליו שעבד בצוות פיתוח האייפון, הואשם בתביעה בכך שעזב עם החברה עם מקבוק שמעולם לא החזיר, ושניצל את קשריו הקרובים עם עמיתה לשעבר על מנת לקבל גישה למידע פנימי. חמור עוד יותר, ליו ידע על באג במערכת התוכנה של אפל שאפשר לו גישה מתמשכת לשרתי קבצים פנימיים. במקרה אחד הוא כתב לעמיתה באפל, אליסה פאנג: "LOL, גילית שאני יכול לגשת לרשת האחסון, כל כך מצחיק". לדברי אפל, ליו השתמש בגישה זו על מנת להוריד מצגות, עיצובי תוכנה, פרטי ייצור ונוהלי בדיקה. כל זאת, כשכבר עבד ב-OpenAI.
פאנג עצמה, נטען, סייעה לליו להגיע למידע נוסף באמצעות המחשב הנייד שלה. כמה חודשים מאוחר יותר היא הצטרפה אליו בחטיבת החומרה של OpenAI, לצד יותר מ-400 עובדי אפל נוספים שפותו על ידי משכורות עתק, אופציות נדיבות וההזדמנות לעבוד על מוצר שיכול להיות האייפון של העשורים הקרובים. "OpenAI הפעילה מאמץ מערכתי לרכוש, לשמור ולהשתמש במידע חסום כדי להעתיק עשורים של עבודה", טענה אפל.
מ-OpenAI נמסר בתגובה: "אין לנו עניין בסודות מסחריים של חברות אחרות. אנחנו ממוקדים בבניית טכנולוגיה חדשנית שמעצימה אנשים בכל מקום".
תדמית בעייתית
התביעה היא חדשות רעות ל-OpenAI, בלי קשר לתוצאותיה. תדמיתה של החברה גם כך חבוטה בשבועות האחרונים, על רקע הפיבוט האסטרטגי שהיא מבצעת למיקוד בשוק העסקי. זאת, כחיקוי של המודל העסקי של אנתרופיק היריבה, שבשבועות האחרונים עקפה אותה בשווי השוק שלה. אמון המשקיעים בחברה גם הוא מעורער על רקע ההוצאות הגבוהות (וההולכות וגדלות) שלה, בפרט על תשתיות AI. על רקע זה, כבר דווח שהחברה שוקלת לדחות ל-2027 את ההנפקה שייעדה לסתיו הקרוב.
לכך יש לצרף תדמית בעייתית של אלטמן, שנתפס כמנכ"ל שחותר לניצחון בכל מחיר, גם על חשבון בטיחות והגנה על משתמשים. בפברואר, החליט אלטמן על פירוק צוות הבטיחות של החברה, מהלך שעורר ביקורת רבה על אלטמן בטענה שהוא מתעדף התקדמות מהירה ותחרות על פני שיקולים אחרים.
למצבה של OpenAI מצטרפים חששות רחבים יותר מפני קיומה של בועת AI, בעיקר בכל הנוגע להשקעה בתשתיות, וכן תגובת נגד הולכת ומחריפה ל-AI, על רקע חששות של עובדים למשרתם, חששות של אזרחים ומקבלי החלטות מהשפעה שלילית שיש למוצריהם ופגיעות סביבתיות שמייצרים דאטה סנטרים ל-AI. בהקשר זה, OpenAI כבר מתמודדת עם תביעות שלפיהן לא פעלה כאשר משתמשים ב-ChatGPT נעזרו בצ'טבוט לתכנון פיגועי ירי ומעשי רצח אחרים.
במצב כזה, תביעה שטוענת לריגול תעשייתי, מצד כמה בכירים ובצורה שיטתית ומתמשכת, היא נזק תדמיתי חמור בעל השלכות מעשיות משמעותיות. משקיעים שזוכרים את הנזק שגרם הריגול התעשייתי של לבנדובסקי לגוגל יירתעו, ובצדק, מהשקעה ב-OpenAI כשזו תגיע להנפקה.
גם אם התביעה לא תיגמר בפסיקה חד-משמעית לטובת אפל, לאורך המשפט שייערך צפויים גילויים מביכים על התנהלות החברה, שעלולים לסבך אפילו את אלטמן עצמו. אלו יערערו עוד יותר את האמון של השוק בחברה, ויכולים לייצר השפעות היקפיות כמו קושי בגיוס עובדים. התחום תחרותי מאוד, ועובדים רבים יעדיפו חברה ישרה ויציבה על פני כזו ששקועה במשפט מלוכלך שחושף אי-סדרים במקום העבודה.
אם אפל תנצח בתביעה, ההשלכות ל-OpenAI יכולות להיות חמורות במיוחד. מעבר לתשלום פיצויים משמעותי שהיא יכולה להיות מחויבת בו, פסיקה נגדה יכולה להוביל לסנדול של מאמצי פיתוח החומרה שלה. סנדול כזה עלול לנעול את החברה מחוץ למה שיכול להיות מוצר החומרה הגדול הבא, על כל הרווחים העצומים שנלווים אליו.
