סוכני הבינה המלאכותית לא באמת עובדים - ואולי זו אשמתנו
בעידן שבו בינה מלאכותית פורצת גבולות טכנולוגיים מדי חודש, נדמה ששוק העבודה עדיין לא מצליח להדביק את הקצב. בישראל, רק מיעוט מהחברות הצליחו לאמץ כלי AI כך שיביאו לשיפור ממשי בתהליכי העבודה.
מחקר של מרכז טאוב מצא כי ההשפעה של הבינה המלאכותית אינה אחידה: בענפים מסוימים היא משמשת גורם משלים שמעלה פריון, ובאחרים היא תחליפית ועלולה לסכן מקומות עבודה. ובכל זאת, רק כשליש מהעסקים בארץ מעניקים לעובדיהם הכשרה בתחום. כלומר, אף שהמהפכה הדיגיטלית כבר כאן - ברוב הארגונים היא עדיין לא הפכה לחלק פעיל מהיום-יום. ואולי הבעיה איננה בטכנולוגיה, אלא באופן שבו אנחנו בוחרים ליישם אותה.
סוכן? משרת. למה אנחנו לא נותנים ל-AI באמת לעבוד
היום, רוב סוכני הבינה המלאכותית בתוך ארגונים מתפקדים כמו עוזרים צייתנים: הם מחכים לפקודות, מבצעים הוראות ספציפיות, ולא עושים דבר עד שמישהו מבקש מהם. אם לא נאמר להם במפורש מה לבדוק, ממי לבקש מידע או איזה דו״ח להריץ - הם פשוט שותקים ברקע.
אנחנו הרי יודעים שסוכן אנושי לא יכול לבצע את עבודתו בלי גישה לידע, זהות בארגון, חיבור טכנולוגי למערכות וכדומה, ובכל זאת, כשמדובר בסוכני AI, אנחנו מחזיקים אותם ״קצרים״ וממוקדים: לא מספקים להם כתובת מייל, לא פותחים להם חשבון בסלאק, לא מאשרים להם גישה למסמכים, ובעיקר - לא מאפשרים להם לפנות לאנשים אחרים כדי להשיג את מה שהם צריכים.
הסיבות לכך נעות בין חוסר אמון, שמירה על פרטיות ואבטחה, ובין פחד ממשי שמקומות עבודה ייעלמו עם כניסת הבינה המלאכותית. כך או כך, ברור למה ארגונים יזוזו באי נוחות בכיסא מהמחשבה לאפשר לבינה מלאכותית של חברה מסחרית אחרת גישה חופשית לכל הידע הארגוני. התוצאה? סוכנים חכמים מאוד, שמסוגלים לכתוב קוד, לנסח מיילים ולבצע אנליזות מתקדמות - פשוט מחכים. ואם לא אמרנו להם מה לעשות, הם לא ייזמו דבר.
הכניסו את ה ״Agency״ ל-Agent שלכם
בעוד שרוב הארגונים עדיין מתייחסים לסוכני AI כאל כלים פאסיביים, יש כבר חברות שהבינו שהמפתח להצלחה טמון במתן ״agency״ אמיתי לסוכנים. בחברות האלו, סוכני בינה מלאכותית כבר מתפקדים כעמיתים לעבודה - עם זהות בארגון, יכולת לפנות לעובדים, ואפילו סמכות ליזום שיח בנושאים קריטיים.
לדוגמה, סוכן AI שנותן פידבק באופן פרואקטיבי על לוח הזמנים והפגישות בארגון. קבעו לכם 3 פגישות ברצף? הסוכן מבין לליבכם ויפנה למארגני הפגישות עם בקשה להזיז את פגישות כדי לאפשר לכם זמן קצת זמן נשימה ועבודה מרוכזת. קבעו לכם 30 דקות ישיבה עם מנהל המוצר שנוהג להרחיב בדבריו? לסוכן יש גישה להיסטוריה של הפגישות, ולפי התוכן של הפגישה והמשתתפים, יידע להמליץ להאריך את הישיבה בעוד 15 דקות.
אז כיצד לתת לבינה המלאכותית Agency?
ראשית, התייחסו אל הסוכן כמו אל עובד לכל דבר. אבל ברמה הפרקטית, להעניק Agency לבינה המלאכותית זה אומר לאפשר לה גישה בטוחה למידע ארגוני כדי למנף את יכולותיה. תקצו לסוכן תפקיד ברור עם תחום אחריות מוגדר. במקום לבקש ממנו לנסח מייל ספציפי, הפכו אותו, למשל, לאחראי על קשרי לקוחות. כך הוא יכול ליזום פעולות כמו שאילת שאלות המשך בנוגע לפגישות קודמות, או אפילו לזכור לברך לקוח פוטנציאלי לרגל ראש השנה הסיני.
שנית, צרו דיאלוג מתמשך ותתנו לסוכן פידבק בדיוק כמו שהייתם עושים עם עובד רגיל. הרי בלי פידבק, איך הוא ילמד וישתפר? מתן הפידבק צריך להיות מוטמע במערכת הארגונית בצורה קלה, בכל פעם שה-AI משלים פעולה. כך מגדילים את הסבירות שהסוכן ינוע מציות טכני לשותפות מהותית, בהתאם למבנה החשיפה הספציפי של כל מחלקה.
ולבסוף, תנו לו ״פשוט״ לפעול. אם הסוכן מנתח מידע ועל בסיסו מספק המלצות, כדאי לאפשר לו להתקדם איתן. לדוגמה: סוכן IT שמחובר למערכת הקליטה של עובדים חדשים יכול לא רק לזהות צרכים, אלא גם להעמיד פתרונות - להקצות מחשב, ליצור חשבונות משתמש וכמובן להזמין להם מראש בקבוק ותיק ממותג.
אז מה הלאה?
הדור הבא של סוכני בינה מלאכותית לא יהיה תוסף צדדי. הוא לא יהיה משרת, הוא יהיה קולגה. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על סוכנים. ברגע שנפסיק להתייחס לסוכן כמו עובד שמבצע הוראות, ונתחיל לראות בו מנטור עם Agency שעוזר להתוות את הדרך - נוכל להפיק ממנו יותר תועלת. והשאלה האמיתית היא: האם אנחנו מוכנים למחול מכבודנו, לוותר על ״שליטה מלאה״ ולאפשר גם להם לפתח Agency?
יניב ניצן הוא מנכ"ל SynqUp
