השקעה בתעשיית הייצור הטכנולוגי: אינטרס לאומי
תעשיית הייצור, ובעיקר זו הטכנולוגית, אינה רק מנוע צמיחה – היא נכס אסטרטגי. יחד עם זאת, התעשייה בישראל חייבת שיהיה לה יתרון טכנולוגי כדי להתחרות ביצרנים הגלובליים. מדיניות חדשנות אפקטיבית אינה יכולה להתבסס רק על תמיכה בסטארטאפים - היא חייבת לכלול גם את המפעלים שמייצרים בפועל, מפתחים מוצרים, ומעסיקים אלפי עובדים
האירועים הביטחוניים שאנו חווים בשנה וחצי האחרונות והאיומים הכלכליים הנלווים להם, כמו חרמות אפשריים על מדינת ישראל, ממחישים שוב עד כמה קריטית היכולת של המדינה להישען על תעשייה מקומית חזקה. תעשיית הייצור, ובעיקר זו הטכנולוגית, אינה רק מנוע צמיחה – היא נכס אסטרטגי. השקעה בה היא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה.
ישראל אינה יכולה להתחרות בעלויות הייצור של מדינות כמו הודו או וייטנאם. היתרון היחסי שלנו טמון בטכנולוגיה – בחדשנות, באיכות, וביכולת לייצר מוצרים מתקדמים שמובילים שווקים. כדי לשמר יתרון זה, יש צורך בסביבה תומכת: מחקר אקדמי פורץ דרך, תמריצים למו"פ תעשייתי, ותפקידים בעלי ערך למהנדסים מקומיים. ללא אלו, תפקידי מפתח עוברים למדינות אחרות, והידע נודד איתם.
המפעלים הבינוניים והגדולים הפועלים בישראל הם הרבה מעבר לקווי ייצור – הם מוקדי ידע וחדשנות. רבים מהם מייצאים לשווקים גלובליים, ומחזיקים במוניטין בינלאומי. אך כדי שימשיכו להוביל, הם זקוקים למדיניות ממשלתית שמכירה בתרומתם ומספקת להם כלים לצמיחה.
רשות החדשנות הציגה לאחרונה מסלולים חדשים לתעשייה במסגרת תוכניות מו"פ ומופ"ת, עם שלבים חדשים - רעיונאות, היתכנות טכנו-כלכלית, פיתוח מוצר ומעבר מפיתוח לייצור. אך למרות הכוונות הטובות, מדובר במודלים שמחייבים את המפעלים בהתמודדות עם בירוקרטיה נרחבת, תהליכי אישור מורכבים, שת"פ עם נציגי רשות שנבחרו מראש ללא התייחסות לרקע הטכנולוגי הנדרש ותשלומי תמלוגים עתידיים. עבור יצרנים רבים, מדובר לעיתים בנטל שמרחיק אותם מהתהליך במקום לעודד השתתפות.
אם נבחן את סינגפור כמודל השוואתי, הרי ששם מיושמת גישה שונה לחלוטין בכל הנוגע לעידוד חדשנות תעשייתית. באמצעות EDBI (גוף ממשלתי להשקעות בחדשנות), המדינה משקיעה ישירות בחברות טכנולוגיה גלובליות וצומחות, תוך מיקוד בהרחבת הפעילות שלהן בתוך סינגפור. המודל מתמקד בהשקעות אסטרטגיות שמטרתן לעגן יכולות ליבה במדינה, להרחיב תשתיות תעשייתיות, וליצור מקומות עבודה איכותיים בתחומי ההנדסה, הפיתוח והייצור המתקדם. במקום להעמיס על החברות דרישות תמלוגים, החזרים ובירוקרטיה, EDBI פועלת כשותפה לצמיחה: היא משתתפת במימון שכר של עובדים טכנולוגיים, תומכת בהקמת מתקני ייצור חדשניים, ומעודדת רישום של חברות בבורסה המקומית באמצעות קרן ייעודית (Growth IPO Fund) בהיקף של 500 מיליון דולר סינגפורי. הקרן הזו נועדה להשקיע בחברות בשלות, תוך חיזוק הנוכחות שלהן במדינה והפיכת סינגפור ליעד מועדף לרישום חברות טכנולוגיה. התוצאה: יותר השקעות, יותר מקומות עבודה, ויותר חדשנות שמוטמעת בתעשייה המקומית.
לפי דו"ח רשות החדשנות לשנת 2024, ההייטק אחראי ל-40% מהצמיחה בתוצר של כלכלת ישראל מאז 2018. עם זאת, יותר מ-35% מהסטארטאפים שנתמכו לא הגיעו לשלב מסחרי, וחלקם נסגרו תוך פחות משלוש שנים. הנתונים הללו ממחישים את הצורך בהשקעה מאוזנת גם בתעשייה היצרנית- זו שמייצרת ערך מוסף מוחשי, תעסוקה יציבה, ויכולת עמידה בזמנים של משבר.
מדיניות חדשנות אפקטיבית אינה יכולה להתבסס רק על תמיכה בסטארטאפים - היא חייבת לכלול גם את המפעלים שמייצרים בפועל, מפתחים מוצרים, ומעסיקים אלפי עובדים. רק כך נוכל להבטיח יתרון טכנולוגי בר-קיימא, ולשמור את ישראל בחזית התעשייה העולמית.
בנוסף, יש מקום לבחון מחדש את מנגנוני התמלוגים הנהוגים כיום. מודל שבו המדינה משתתפת בסיכון אך גם דורשת החזר עתידי, יוצר לעיתים חיכוך מיותר ומרחיק יזמים ותעשיינים מהמערכת. מדיניות חדשנית באמת צריכה להיות פשוטה, שקופה, וממוקדת ביצירת צמיחה של התוצר.
השקעה בתעשיית הייצור הטכנולוגי אינה רק השקעה בכלכלה - היא השקעה בביטחון הלאומי, בעצמאות התעשייתית, וביכולת של ישראל לעמוד על רגליה בזמנים של חוסר ודאות. זה הזמן להכיר בכך, ולפעול בהתאם.
ד"ר יהודה סלהוב הוא מנכ"ל UCT Fluid Solutions
