יפן פחות כאן: ההשקעות בישראל ירדו ב-2022 כמעט ב-50%
יפן פחות כאן: ההשקעות בישראל ירדו ב-2022 כמעט ב-50%
המלחמה באוקראינה, התייקרות חומרי הגלם, הפיחות במטבע ומגפת הקורונה הביאו לכך שסך ההשקעות היפניות בישראל לאורך השנה החולפת עמד על 1.558 מיליארד דולר לעומת 2.945 מיליארד דולר בשנת 2021. בשנה הבאה, על פי התחזיות, צפויה התאוששות בהשקעות
הירידה בהשקעות שחוותה תעשיית ההייטק בישראל ב-2022 מורגשת לא רק בהשקעות מארה"ב ומאירופה, אלא גם מיפן. על פי מחקר שנערך על ידי חברת הייעוץ הראל-הרץ אינבסטמנט האוס. ההשקעות היפניות בישראל הסתכמו בשנת 2022 בסך 1.558 מיליארד דולר לעומת 2.945 מיליארד דולר בשנת 2021 - ירידה חדה המקבילה לירידה בכלל ההשקעות בהייטק הישראלי. ההשקעות מיפן מהוות 12.8% מכלל ההשקעות הזרות ו10% מסה"כ ההשקעות בהייטק הישראלי - זאת, לעומת 15.8% ו-12% בשנת 2021)
על פי המחקר, הירידה בהשקעות נבעת מהסיבות הבאות: המלחמה באוקראינה ועימה ההתייקרות החריפה במחירי חומרי הגלם, ההשפעה המתמשכת של מגפת הקורונה שגרמה לקשיים רבים בתהליכי הייצור והקריסה בשרשרת האספקה וההובלה הימית. גם הפיחות במעמד הין מול המטבעות המרכזיים בכלל ומול הדולר בפרט – פיחות של כ 40% במהלך שנת 2022 - הוריד את המוטיבציה להשקעה מעבר לים ועודד גידול בהשקעה המקומית ביפן.
מספר ההשקעות היפניות עמד ב-2022 על 67 השקעות לעומת 93 השקעות בשנה הקודמת – ירידה של 28%. ניתן להסביר את הירידה הזאת, המתונה יחסית לסכומי הכסף היפני המושקעים בארץ, במעבר להשקעות בשלבים המוקדמים (SEED ו-A): מתוך 67 ההשקעות, 42 היו השקעות ראשוניות בחברות חדשות ו-25 היו השקעות המשך.
מאפיין נוסף בהשקעות היפניות הוא המרכיב הבולט של השקעות אסטרטגיות: כמחצית מההשקעות בוצעו על ידי חברות תעשייתיות המבקשות לפתח טכנולוגיות משותפות ולהשיג יתרונות עתידיים על פני מתחריהן בסיוע היזמות הישראלית. התפלגות ההשקעות מתאפיינת גם במעבר לענפים חדשים,לרבות אגפי האגריטק, הקלינטק והפודטק, על חשבון תחום הסייבר ותעשיית המוליכים.
פעילותן של הקרנות היפניות-ישראליות מרשימה במיוחד. כמעט כל הקרנות גייסו כספים חדשים או הקימו קרנות המשך, (סומיטומו, מרובני, קורנדום), כשהבולטת שבהן היא ליקווידיטי קפיטל, שבעצמה כ-2 מיליארד דולר, אך מאחר שפעילותה של קרן זו אינה בהכרח בישראל (היא פעילה גם בארה"ב, במדינות המפרץ ובסינגפור) לא יכולנו לכלול אותה סטטיסטיקה המקומית.
חברת הראל-הרץ צופה התאוששות בהשקעות בשנה הקרובה, בעיקר נוכח ההתעניינות הראשונית והמשמעותית בטכנולוגיה הביטחונית הישראלית. שיתופי הפעולה בתחום זה יהוו עליית מדרגה ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות. ההשקעות תופננה לתעשיות בשלות, בסכומים בהיקף גדול יותר, ולשיתופי פעולה ארוכי טווח.
התפתחות נוספת שעשויה להוות מאיץ להשקעות ולשיתופי פעולה כלכליים היא הנכונות ההדדית של המדינות להיכנס לדיונים על הסכם סחר חופשי ולשדרוג את אמנת כפל המס.
פתיחתה של יפן, לאחר שלוש שנים של סגר קורונה, מהווה הזדמנות מחודשת בפיתוח רמות חדשות של שיתופי פעולה. בעוד כחודש תחל אל-על בטיסות סדירות וישירות בין תל-אביב וטוקיו - קו שיהווה זרז לפיתוח קשרי תיירות, לריבוי ביקורים עסקיים ולפתיחתם של משרדים יפנים בישראל לצד נציגויות ישראליות ביפן.
