מאחורי הפרגוד
במפלגות החרדיות תוהים כמה מנדטים שלהן בסכנה
כלכליסט מנתח את המספרים שמאחורי הקולות, והפעם המגזר החרדי המאוכזב; הבוחרים של ש"ס כועסים שלא הביאה חוק השתמטות, והלא חרדים כועסים שהיא בכלל ניסתה; שתי תנועות מחאה עשויות למנוע מיהדות התורה לעלות לשמונה מנדטים, והסכסוכים הפנימיים במפלגה מאיימים גם על השביעי | כתבה שנייה בסדרה
אף אחד במפלגות החרדיות לא חולם על הישגים, השאלה הגדולה היא כמה קולות הן יפסידו. לש"ס יש 11 מנדטים והסקרים מנבאים לה 7, אם היא תגיע ל־9 זו תהיה תוצאה טובה מבחינתה. הריבוי הדמוגרפי היה אמור לסדר ליהדות התורה עלייה מ־7 מנדטים ל־8, אבל לא רק שזה כנראה לא יקרה, אלא ששתי מפלגות מחאה עלולות לגרום שתרד ל־6.
בעבר הכלל היה שהתוצאות של גוש נתניהו הרבה יותר חשובות מהתוצאות של המפלגות, משום שהמפלגות החרדיות ראו עצמן כחלק בלתי נפרד מהגוש שכל כך היטיב להזרים להן משאבים. הפעם אין אפשרות לניצחון כזה. לא צריך להתרשם מהצהרות החרדים שאחרי הבחירות הכל פתוח ולו מהסיבה הפשוטה שגוש השינוי לא יכול להעניק להן חוק השתמטות. ממילא בבחירות האלה אין לחרדים מטרת־על אסטרטגית – רק מטרה טקטית לשפר עמדות.
מאוכזבים משני הצדדים
לש"ס יש בעיה כפולה. אפשר לחלק את בוחריה ל־5-4 מנדטים חרדיים ו־7-6 מנדטים דתיים ומסורתיים. הבוחרים החרדים זועמים על המפלגה שנשארה בממשלה בשיא המעצרים והסנקציות על המשתמטים כדי לשמור על ג'ובים ותקציבים ולא העבירה חוק השתמטות. הבוחרים הדתיים והמסורתיים לפחות בחלקם זועמים על שש"ס תומכת בהשתמטות.
בש"ס כל הזמן משננים לבוחרים שהסקרים תמיד מפחיתים מכוחה. זה בדרך כלל נכון אבל השאלה היא בכמה מפחיתים. צריך לזכור שש"ס מתחרה על קולות המסורתיים והפריפריה עם הליכוד ועוצמה יהודית. בריחת קולות לעוצמה יהודית אפשרית אבל גם ישיבה של הבוחרים המאוכזבים בבית. את התמונה מסבכת עוד יותר העובדה שבבחירות האלה לראשונה נאסר להעביר דיווחים מהקלפיות על מי הצביע, מה שיקשה על מערך המרצת המצביעים המאוד יעיל של המפלגות החרדיות.
גם ביהדות התורה חוששים מאחוז הצבעה נמוך. גם היא סובלת מבוחרים זועמים משני הצדדים – מצד אחד הבייס החרדי זועם על הכישלון בעניין מיסוד ההשתמטות. אף אחד גם לא יודע איך ינהג הפלג הירושלמי, שמוביל את המאבק בגיוס, והאם הרבנים שלו יחליטו, למשל, להצביע למפלגת המאבק בגיוס צבע שחור. אז יכולה יהדות התורה להפסיד עד חצי מנדט.
בצד שני ממוקמת מפלגת החרדים המודרניים, הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר. רבים מהם עובדים ומשרתים בצבא ונמאס להם להצביע למפלגות שנלחמות בהם. מבחינת החרדים החדשים, הם לא מבזבזים קולות. אם לייטנר יוכיח בבחירות האלו שהוא שווה קרוב למנדט, סביר שיהיה ביקוש לשלב אותו במפלגה אחרת בבחירות הבאות. שתי המפלגות האלו יכולות לכרסם גם בהצבעה החרדית לש"ס. שתיהן מעידות עד כמה התרופף הציות לגדולי התורה החרדים.
עורך שנתון החברה החרדית ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור ששורת הבעיות הזאת צפויה למנוע מיהדות התורה את המנדט השמיני, אבל המנדט השביעי מובטח. לדבריו, המנדט השמיני יגיע רק אם יהיה אחוז הצבעה כללי נמוך שיפעל לטובת המפלגה או אם העודפים של יהדות התורה יהיו גדולים משמעותית מאלה של ש"ס.
הפרשנית החרדית שרי רוט מצביעה על בעיה חדשה. ביטאון חסידות גור "המודיע" אינו משתתף בקמפיין הבחירות. הסיבה היא הזעם בגור על כך שחסידות בעלז וסיעת שלומי אמונים פרשו מאגודת ישראל ברגע האחרון והקימו מפלגה חדשה – חומת תורת ישראל. כתוצאה מכך יהדות התורה מורכבת היום משלוש מפלגות. היתרון של גור הוא שבחירת הנציג שלהם יצחק גולדקנופף מובטחת והמקום השביעי הוא בכלל של דגל התורה. לכן אם יועבר בחסידות גור מסר שהאדמו"ר בעד הימנעות, המנדט השביעי יתנדנד.
המסר המרכזי של המפלגות החרדיות הוא שלא ייכנסו לשום ממשלה שלא תעביר עוד לפני הקמתה חוק השתמטות. הבעיה היא שעל פי כל הסקרים, אין כל אפשרות לממשלה שכן תעביר. כלומר אפילו תרחיש החלום של נתניהו על ממשלת מעבר אינסופית הוא מבחינת החרדים תרחיש בלהות של המשך המעצרים והסנקציות. הן רק יכולות לקוות שאם יהיה סיבוב שני, הרצון של הבוחר החרדי להעניש אותן יפחת.
עולים בדיוק לפי הריבוי הטבעי
בבחירות שבהן אין הימנעות מחאה, החרדים שוברים את הכלל שאוכלוסיות עניות מצביעות פחות. המשמעת הקהילתית הגבוהה והלכידות החברתית שבאות לידי ביטוי באחוז ההצבעה הגבוה למפלגה חרדית הן מסמלי ההשתייכות לחברה החרדית. הן עניין סוציולוגי לא פחות מאשר פוליטי. כמובן גם הצורך במי שיביא תקציבים לממן את מוסדות החינוך הפרטיים של החברה החרדית הוא גורם לאחוז ההצבעה הגבוה.
על פי פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור ההצבעה בערים החרדיות המובהקות עמד בחמשת סיבובי הבחירות בממוצע על 82.6% בממוצע לעומת ממוצע ארצי של 69.6%, כלומר פער של 12.6 נקודות אחוז בין ההצבעה החרדית והארצית (שכוללת גם אותם). שיעור ההצבעה הנמוך בחברה הערבית מוריד מאוד את הממוצע. הנאמנות הזאת נשמרת למרות תופעת החרדים החדשים.
האם מפלגת יהדות התורה גדלה פחות מגידול החברה החרדית? התשובה היא לא. מחקר של גלעד מלאך מגלה שמספר הבוחרים החרדי גדל כמעט בדיוק בקצב הגידול הטבעי, כ־4%, עם תנודות קלות. הסיבה לכך שמספר המנדטים של המפלגות החרדיות אינו גדל בקצב הגידול הטבעי היא שגם הריבוי הטבעי של הלא חרדים גבוה יחסית לעולם וגם העלייה מרוסיה האטה את קצב הגידול בכוחם של החרדים. כלומר מהגידול הטבעי של החרדים יש לקזז את הגידול הטבעי של הלא חרדים והעלייה. מלאך צופה שייקח ליהדות התורה 40 שנה להכפיל את 7 המנדטים שיש לה בקביעות בארבע מערכות הבחירות האחרונות ל־14.
