איך קפצה וונדרפול מהכנסות של אפס ל־70 מיליון דולר בתוך שנה
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת הסטארט אפ הישראלית Wonderful AI גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר, תוך הצגת קצב צמיחת הכנסות חריג שהגיע ל-70 מיליון דולר תוך פחות משנתיים.
- החברה מציגה מודל עסקי של שירותי תוכנה המבוסס על הצבת מאות מומחי בינה מלאכותית אצל הלקוחות לצורך הטמעת פרויקטים, מה שמייצר עלויות תפעול גבוהות ורווחיות גולמית נמוכה מהמקובל בענף.
- מומחים מצביעים על כך שוונדרפול השכילה להפוך מחברה למוקדי שירות קוליים לספקית של מערכת הפעלה לבינה מלאכותית, תוך התרחבות מהירה בשווקים מחוץ לארצות הברית.
מאז המסע המופלא של WIZ לא ראה ההייטק הישראלי עוד מכונה של גיוסי הון ושל הכנסות בקנה המידה של כוכבת הסייבר, שנמכרה בסופו של דבר לגוגל ב־32 מיליארד דולר. עד שהגיעה Wonderful AI. השבוע היא עשתה קפיצת מדרגה לליגה אחרת, שיש בה מעט חברות ישראליות, בוודאי אם הן לא משתייכות למגזר הסייבר. וונדרפול, עוד לא בת שנתיים, גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר, יותר מכפול מהשווי של 2 מיליארד דולר בו גייסה רק לפני חצי שנה. בסך הכל, החברה שהוקמה בתחילת 2025 על ידי בר וינקלר ורועי ללזר, כבר גייסה יותר מ־800 מיליון דולר.
אך מה שמעניין וחשוב יותר, מעבר למספרים המפוצצים של הגיוסים שסיליקון ואלי יודעת לייצר אם היא רוצה, הוא שוונדרפול חריגה גם בקצב צמיחת ההכנסות. אלה עלו מאפס לפני שנה לקצב של 70 מיליון דולר היום, ועד סוף השנה היא אמורה להאיץ ל־100 מיליון דולר. WIZ הגיעה לשווי של 6 מיליארד דולר כשנתיים להקמתה ול־ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) של 100 מיליון דולר בגיל 18 חודשים.
איך מסבירים את הפלא של וונדרפול, והאם מדובר במצטיינת ה־AI הישראלית? אם במקרה של WIZ היה ברור מהתחלה שהצוות שהגיע מגובש ומאורגן ממיקרוסופט – שם בנה את פלטפורמת הסייבר – במקרה של וונדרפול קשה יותר להגיד מהו בדיוק המוצר והאם בכלל יש טכנולוגיה עמוקה בתוך החברה. היא החלה את דרכה כשזיהתה נכון שה־AI מתפתח מהר וחזק בעולם דובר האנגלית, אך פחות מכך במדינות לא דוברות אנגלית. בוונדרפול פיתחו פתרון איכותי למוקדי שירות מבוססי קול לשפות שאינן אנגלית והחלו להתרחב במהירות בכיוון ההפוך מהמקובל – הכל חוץ מארה"ב. גם אזרחי ישראל כבר שוחחו מבלי לדעת עם הבוט של וונדרפול כאשר התקשרו למוקד של קופת חולים מכבי, בנק לאומי, בזק או חברת חשמל.
אלא שבהודעה על גיוס ההון האחרון כבר הגדירה וונדרפול את עצמה כחברה שמספקת "מערכת הפעלה ל־AI" וכלל לא הזכירה את מוקדי השירות הקוליים בהם התגאתה רק לפני שנה. מי שמכיר את וונדרפול מתאר תהליך מהיר וכמעט כאוטי שקרה לה ונובע מהמהירות בה מתרחשת מהפכת ה־AI. ״וונדרפול נכנסה לארגונים הכי חזקים וגדולים עם טכנולוגיה מעניינת שהייתה מרשימה לשעתה״, אומר אורי אליאבייב, מומחה לבינה מלאכותית ויועץ
לחברות בנושא. "בהמשך הם השכילו לבנות ארגון שיווק ומכירות חזק, שמבוסס על בכירים בחברות הייטק מוכרות, וכך התרחבו במהירות. מה שהיה גאוני באמת הוא שאנשי וונדרפול הבינו מהר שברגע שהם מכניסים רגל בדלת של הארגון, הוא זקוק לעוד ועוד סיוע והכוונה באימוץ AI, וזה מה שהחברה מספקת היום".
שיטת העבודה של וונדרפול והמודל העסקי הם אלה שגם מכתיבים את קצב גיוסי ההון המהיר: המוצר המרכזי הוא כוח האדם שהיא מספקת לארגונים – ואלה עובדים יקרים משום שהם צריכים להיות מומחים ל־AI. לצד המספרים יוצאי הדופן, יש לוונדרפול שני מספרים אחרים שהיא פחות נלהבת להציג. הראשון הוא מספר העובדים הגבוה יחסית להכנסות ולגילה: היא כבר מעסיקה 650 עובדים, כמחציתם בישראל, והיא מתכננת לשלש את המספר בתוך שנה. מעבר לכך, הכריזה לפני כחודש על הקמת מרכז במומבאי, לשם היא מתכננת לגייס עוד כאלף עובדים בשנה הקרובה. המספר השני נגזר מכך: לפי "וול סטריט ג'ורנל", שיעור הרווח הגולמי של וונדרפול עומד על 52% מתוך ההכנסות. זו רווחיות נמוכה מאוד ביחס לחברות תוכנה, שעובדות על שיעורי רווח גולמי של 70%־90%.
וונדרפול היא לא חברת SaaS (תוכנה כשירות) קלאסית כפי שהכרנו בשנים האחרונות, אלא מתאימה יותר לקטגוריה שהולכת ומתרחבת בתקופה האחרונה של Service-led Software – שירותי תוכנה. 400 מתוך 650 עובדי וונדרפול לא יושבים במשרדי החברה, אלא אצל לקוחותיה, שם הם עושים פרויקטים של הטמעת סוכני AI. למעשה הם משמשים כמעין מתאמים בין ה־AI לארגון עצמו, ועל הדרך גם כמעין אנשי מכירות של וונדרפול. הם כבר מכירים את הארגון, איפה אפשר להכניס סוכני AI מהר וחלק, ומציעים את שירותי הביצוע.
המודל הזה פותח במידה רבה על ידי ענקית ה־AI פלנתיר, שעובדת בעיקר על פרויקטים ביטחוניים ונסחרת לפי שווי של 400 מיליארד דולר. פלנתיר הייתה החלוצה בתחום, אבל עם מהפכת ה־AI האימוץ שלו הולך ומתרחב, ואפילו בישראל חברת הסטארט אפ UNFRAME עובדת במתכונת דומה. בוונדרפול לא יתלהבו מההשוואה, אבל בפועל היא מזכירה היום את מה שאמדוקס הייתה בתחילת דרכה – חברת "גולגלות", כלומר עובדים מקצועיים, לרוב מהנדסים, שנשלחו ללקוחות שהתקשו לאמץ את האינטרנט ואת השירותים שהוא איפשר לחברות להציע.
אז מצד אחד החדשות הטובות הן שוונדרפול כבר מתחילה להיות מתומחרת כחברת תשתיות AI ולא עוד סטארט־אפ SaaS. החדשות הפחות טובות הן שהמודל שלה מייצר עלויות גבוהות ולכן היא תזדקק לגיוסים רבים. יש גם מי שאומר שכרגע, הצמיחה המהירה שלה מתאפשרת כי היא מציעה תמחור נמוך יחסית לחברות הוותיקות הגדולות כמו סיילספורס או Accenture, בדיוק כמו שאובר היתה זולה למשתמשים – כל עוד מומנה בכספי קרנות הון סיכון, ועד שהפכה לציבורית.
