2025 שנת הסינון, 2026 שנת ההוכחה: ההייטק הישראלי חוזר למשמעת פיננסית
שנת 2025 נפתחת כנקודת מבחן עבור ההייטק הישראלי. לאחר תקופה ממושכת של ירידה בהשקעות, ריבית גבוהה ואי־ודאות גיאופוליטית, השוק אמנם מתייצב – אך בתנאים חדשים לחלוטין. ההתלהבות מנרטיבים נוצצים מפנה מקום למשמעת פיננסית, ולדרישה ברורה ממנהלים להוכיח מודלים עסקיים שעומדים על הרגליים כבר בשלבים מוקדמים.
נתוני IVC–KPMG למחצית הראשונה של 2025 ממחישים את עומק השינוי. קרנות ההון־סיכון בישראל גייסו כ־260 מיליון דולר בלבד – ירידה של כ־40% לעומת 2024. זה אינו רק תיקון מחזורי, אלא איתות לשינוי מבני ביכולת של תעשיית ה־VC המקומית לגייס הון חדש.
במקביל, חברות ההייטק הישראליות עצמן גייסו למעלה מ־5 מיליארד דולר באותה תקופה – הנתון הגבוה ביותר מאז 2022. הפער הזה מספר סיפור ברור: הכסף עדיין זמין, אך הוא זורם בעיקר לחברות שמציגות ניהול פיננסי מוקפד, תחזיות אמינות ויכולת לייצר ערך כלכלי מוכח.
המגמה הזו אינה ייחודית לישראל. לפי Crunchbase, מימון הסטארטאפים הגלובלי ברבעון השני של 2025 עמד על כ־91 מיליארד דולר – עלייה שנתית, אך עדיין רחוק משיאי השנים הקודמות. תחום אחד בולט מעל כולם: AI. לפי Gartner, ההשקעות בתחום צפויות להגיע כבר השנה לכ־1.5 טריליון דולר, בעיקר סביב תשתיות ויישומי Generative AI.
אלא שגם בתוך גל ההשקעות ב־AI, כללי המשחק השתנו. משקיעים כבר אינם מסתפקים בסיפור טוב. חברות נדרשות להציג יחידות כלכליות ברורות: זמן החזר קצר על עלויות רכישת לקוח, שחיקה נמוכה, ויכולת לצמוח בלי להגדיל הוצאות בקצב ליניארי. המודל של “צמיחה בכל מחיר” איבד רלוונטיות.
מה שאנחנו רואים בשטח, בעבודה עם מנכ"לים וקרנות, הוא שינוי תרבותי עמוק. יותר חברות מגיעות לגיוס כשהן מציגות הכנסות אמיתיות, לקוחות משלמים ומרווח גולמי משמעותי. גם רשות החדשנות מדווחת על דגש גובר על איכות ההכנסות, ולא רק על קצב הצמיחה.
בהתאם, המודל הפיננסי הפך מכלי עזר לגיוס לכלי ניהולי מרכזי. ניתוחי תזרים חודשיים, תרחישים שמרניים ומדדי יעילות הפכו לשפה יומיומית בין הנהלות למשקיעים. סטארטאפ שרוצה לשרוד ב־2025 חייב להוכיח שהוא מסוגל לפעול גם ללא גיוס נוסף בטווח הקצר.
גם האקוסיסטם עצמו עובר אבולוציה. חברות מגייסות מוקדם יותר פונקציות של תכנון פיננסי, תמחור וניתוח שוק מבוסס נתונים. זו אינה שמרנות – זו בגרות. החדשנות לא נעלמת, אך היא מפסיקה לשמש תירוץ להתעלמות מהפיזיקה הכלכלית.
האם השינוי הזה טוב להייטק הישראלי? ככל הנראה שכן. השוק אולי לא יחזור לרמות הבלתי מציאותיות של 2021, אך הוא הופך בריא ועמיד יותר. צמיחה שמבוססת על מספרים ולא על הבטחות מייצרת חברות שמסוגלות לשרוד תנודתיות, לייצר תשואה אמיתית למשקיעים, ולבנות כלכלה טכנולוגית שאפשר לסמוך עליה.
בתוך המציאות הזו, גם תפקיד המנכ"ל משתנה. פחות “מספר סיפורים” ויותר מנהל שמחזיק שליטה עמוקה במספרים, מבין תזרים, יודע לתעדף השקעות ולנהל צמיחה זהירה. משקיעים מצפים היום להנהלה שמדברת בשפת נתונים, ולא רק בשפת חזון. מי שלא מסתגל לשינוי הזה, מגלה שהגישה להון הופכת מורכבת ומהוססת יותר.
2025 מסמנת את נקודת המעבר, אך 2026 תהיה שנת ההוכחה. זה יהיה השלב שבו ייבחנו החברות שבנו תשתית פיננסית אמיתית מול אלה שנשענו על תנאים חריגים של העשור הקודם. ההייטק הישראלי לא חוזר ל־2021, והוא גם לא צריך. אם 2025 היא שנת הסינון, 2026 תהיה שנת הבשלות: פחות רעש, פחות סיפורים – ויותר חברות שיודעות לצמוח, להתייעל ולהחזיק מודל עסקי שעומד בפני עצמו לאורך זמן.
ערן דור הוא מייסד ומנכ"ל Real Numbers, המספקת שירותי CFO במיקור חוץ לחברות טכנולוגיה ולקרנות הון סיכון
