פחות דירקטורים והון עצמי - ו"תוכנית יציאה": כך תיראה רפורמת הבנקים הקטנים
בנק ישראל פרסם את טיוטת ההקלות והדרישות המקצועיות שיחולו על בנקים קטנים וחדשים; חלקה השני של הרפורמה תלוי באישור חוק ההסדרים במסגרת התקציב הקרוב
בנק ישראל פרסם היום (א') את המסמך שחברות כרטיסי האשראי וגופים פיננסיים נוספים המתינו לו זמן רב: טיוטת ההקלות והדרישות המקצועיות שיחולו על בנקים קטנים וחדשים. מדובר ברפורמה שנועדה לייצר מתווה רישוי מדורג, המאפשר לגופים פיננסיים להפוך לבנקים מבלי לשאת בנטל הרגולטורי הכבד שבו נושאים הבנקים הגדולים כיום. המהלך מתקדם בשני צירים מקבילים: הוראות הפיקוח של בנק ישראל המתפרסמות כעת להערות הציבור, לצד חקיקה ממשלתית במסגרת חוק ההסדרים. אלו נועדו להוריד את חסמי הכניסה מחד גיסא, ולהבטיח הגנה על הציבור מאידך גיסא. מטרת העל היא הקמת בנקים קטנים שיגבירו את התחרות במערכת הבנקאות הריכוזית, במיוחד עבור משקי בית ועסקים קטנים.
הסעיף המרכזי בהוראה נוגע לחלוקת הבנקים לשלוש מדרגות קבע לפי היקף הנכסים שלהם. המדרגה הראשונה מיועדת לבנקים קטנים מאוד עם נכסים של עד 15 מיליארד שקל; המדרגה השנייה לבנקים בינוניים עם נכסים של עד 50 מיליארד שקל; והמדרגה השלישית כוללת את הבנקים הגדולים שעליהם חלה הרגולציה המלאה. לשם ההשוואה, בסוף 2024 עמד היקף הנכסים במערכת הבנקאית על 2.7 טריליון שקל.
בנוסף לכך, נקבע "שלב היערכות" מיוחד לבנקים חדשים שנמשך שלוש שנים, עם אפשרות להארכה לשנתיים נוספות במידת הצורך. שלב זה נועד לאפשר לבנקים חדשים להתפתח בהדרגה לפני שהם נדרשים לעמוד בכל כללי מדרגת הקבע שאליה הם שייכים.
הוראה משמעותית נוספת נוגעת לדרישות היציבות הפיננסית, הכוללות את הלימות ההון – כרית הביטחון לספיגת הפסדים – ואת יחס המינוף, המגביל את היקף ההלוואות שהבנק יכול לתת ביחס להון שלו. בנקים קטנים יקבלו הקלה בדרישות אלו אם הונם מורכב מ"הון עצמי רובד 1" בשיעור של 9% ומעלה, ובנקים חדשים יוכלו להסתפק ביחס מינוף של 3.5% בלבד. בנקים זעירים במיוחד, המנהלים נכסי סיכון של עד 700 מיליון שקל, יקבלו פטור מלא מיחס המינוף ובלבד שיחזיקו הון עצמי של 50 מיליון שקל לפחות. בתחום הנזילות, בנק ישראל מאפשר לבנקים חדשים ליישם את הכללים באופן מדורג ולהחזיק נכסים נזילים בשיעור של 15% בלבד מהפיקדונות הצפויים להימשך בטווח הקצר.
ניהול הבנק הופך גם הוא לפשוט וזול יותר: מספר הדירקטורים המינימלי יורד משבעה לחמישה בלבד ותדירות התכנסותם פוחתת לפעם ברבעון. בנק קטן יוכל גם לאחד תפקידי בקרה, כמו מנהל סיכונים וקצין ציות, תחת אדם אחד ובכך לחסוך בעלויות כוח אדם.
כדי לעודד את הבנקים הקטנים לתת יותר הלוואות לציבור, בנק ישראל מקל על המגבלות הנוגעות לריכוזיות האשראי. בנק קטן יוכל לתת הלוואות לקבוצת לווים אחת בהיקף של עד 25% מההון שלו, לעומת 15% בלבד בבנקים רגילים. כמו כן, בנק קטן שסך האשראי שהוא נותן נמוך מ-2 מיליארד שקל לא יהיה מוגבל במתן הלוואות לענף כלכלי ספציפי (כגון נדל"ן או טכנולוגיה).
בתחומי הטכנולוגיה ושירות הלקוחות, בנקים קטנים יוכלו לאחד את תפקידי מנהל המחשוב והסייבר ואף להוציא שירותי סייבר למיקור חוץ. מבחינת הלקוח, בנק קטן יוכל להציע רק אמצעי תשלום אחד (כגון אפליקציה ללא צ'קים) ואף לקבל פטור ממוקד טלפוני אם יספק מענה אנושי הולם בערוץ אחר. בנוסף, בנק ישראל מפחית את נטל הדיווח הכספי: בנקים קטנים יהיו פטורים מפרסום דוחות טכניים מורכבים ("נדבך 3") ומדוחות בנושאי סביבה וממשל (ESG), ובנקים חדשים לא יידרשו לפרסום דוחות לציבור בכל רבעון בשלוש השנים הראשונות. לאחר מכן הם יידרשו לפרסם דו"ח כספי אחת לחצי שנה במשך שנתיים.
לצד ההקלות, בנק ישראל מחייב כל בנק חדש להחזיק ב"תוכנית יציאה" בעשר השנים הראשונות לפעילותו. זוהי תוכנית מגירה שנועדה להבטיח שבמקרה שהבנק יחליט להפסיק את פעילותו, הוא יוכל להיסגר או להימכר בצורה מסודרת שלא תפגע בלקוחות או ביציבות המערכת הבנקאית.
כאמור, זהו רק ציר אחד של הרפורמה. הציר השני הוא החקיקה בחוק ההסדרים. החקיקה תאפשר לגופים מוסדיים להחזיק בבנק קטן, בהינתן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך הנכסים במערכת הבנקאית, וכן תרחיב את התחומים שבהם בנק קטן יכול לעסוק (כגון שיווק ביטוח אלמנטרי). לצד זאת היא תאפשר לבנק גם מה שמכונה בעגה המקצועית "פריקות של היצע המוצרים" - כלומר אפשרות לגייס פיקדונות ולהציע אשראי בלבד, למשל, בלי להיות מחויב להציע סל רחב של שירותים בנקאיים.
