אפליקציית הבוחרים אלקטור הפסידה בתביעת דיבה נגד כאן וההאקר נעם רותם - ותשלם 60 אלף שקל
בית המשפט קבע כי הדיווח על חשד לפריצה למערכות החברה היה לגיטימי ומבוסס, ושעיתונאית התאגיד יערה שפירא פעלה באחריות מקצועית; השופט מתח ביקורת חריפה על עדות נציג אלקטור וקבע כי החברה הגישה "תצהירי ביעור כוזבים"
בית המשפט דחה תביעת דיבה שהגישה מפעילת אפליקציית ניהול הבוחרים אלקטור נגד תאגיד השידור כאן, עיתונאית התאגיד יערה שפירא וההאקר נעם רותם וחייב את החברה בהחזר הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל, אחרי שקבע שהנתבעים לא הוציאו דיבה כשדיווחו על פריצה ודליפת מידע ממערכות האפליקציה ב-2021.
"הוצגו ראיות ממשיות התומכות בכך שפריצה אכן התרחשה", כתב שופט בית משפט השלום איתן כהן בהכרעת הדין. "בחינת קיומם של התנאים המצטברים להוכחת הגנת העיתונאות האחראית מעלה שההגנה הוכחה. לא הוכח פרסום לשון הרע החורג מאמות מידע עיתונאיות סבירות או מתום לב נדרש".
רותם בירך על ההחלטה. "הקלות בה גוף שכשל בהגנה על המידע שהופקד ברשותו משתמש בבית המשפט ככלי תקיפה, תוך שהוא בוחר לשקר למדינה ולתקשורת, היא אבסורדית. טוב עשה בית המשפט שקרא לילד בשמו והעדיף לא להאמין להם. החלטת בית המשפט שולחת מסר לחברות שהתגלו אצלן ליקויי אבטחה חמורים: תביעות דיבה אינן כלי נשק במלחמה נגד חוקרי אבטחה", אמר ל"כלכליסט".
אלקטור, בראשות צור ימין, זכתה לפרסום ראשון ב-2020, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו המריץ פעילי ליכוד להוריד אותה ולהשתמש בה במהלך כנס בחירות. האפלקיציה משמשת קמפייני בחירות לניהול מאגר של תומכים אפשריים, ולהמרצתם לקלפי ביום הבחירות. ימים ספורים לאחר הקידום שקיבלה האפליקציה מראש הממשלה, בפברואר 2020, נחשף שפירצה למערכות שלה שהובילה לדליפת מידע רחבה על כלל הבוחרים בישראל. שבוע לאחר מכן נחשפה פירצה נוספת באלקטור, שהובילה לדליפת פנקס הבוחרים לצד מידע אישי רב ורגיש על תומכים אפשריים שעדכנו מצביעי הליכוד באפליקציה.
תביעת הדיבה לא עסקה בפרסומים אלו, אלא בדיווח של תאגיד כאן בפברואר 2021, על חשש לפירצה נוספת לאלקטור שהובילה שוב לדליפת מידע בוחרים רגיש. בידיעה דיווחה שפירא על הודעה שקיבל רותם מהאקר אחר, שעמד גם מאחורי חשיפת הפרצות הראשונות, בה טען שפרץ למערכת ואיים לשחרר את כל המידע שדלף אם זו לא תושבת.
בתביעה שהגישה, על סך 250 אלף שקל, דחתה אלקטור את הנאמר בדיווח וטענה שהפרסום חסר עוגן ראייתי ומהווה לשון הרע. כן נטען שרותם פיברק את המסמך שהציג לשפירא וניצל את בורותה בתחום, שהשניים לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות למידע טרם פרסומו. כן נטען שבעת שידור הכתבה בטלוויזיה הופיעה הכותרת "פרטי ספר הבוחרים נפרצו", בלי סיוג לכך שמדובר בחשש בלבד.
רותם טען בתגובה שאלקטור לא הציגה הוכחות לכך שבדה את המידע על הפרצה, שתעודת עובד ציבור (תע"צ, מסמך משפטי שמוגש לביהמ"ש כראיה) אישרה שמערכות אלקטור סבלו ממספר רב של אירועי אבטחה שהחברה שיקרה לגביהם, ושאמינות החברה עורערה כתוצאה מכך. כאן ושפירא טענו שהוכח ברף הנדרש בהליך אזרחי שמערכות התובעת נפרצו, שאלקטור הדגימה רשלנות מקיפה בתחום אבטחת המידע, שהפרסומים בנושא הבהירו שמדובר בחשש בלבד.
בהכרעת הדין החליט השופט כהן לדחות את טענות אלקטור. "בהסתמך על גישת 'אמת לשעתה', לא מצאתי שיש צורך לדון בשאלה אם אכן נפרצו מערכות התובעת אם לאו", הוא כתב. "בשל הפריצה הראשונה, ובשל הזהות, לכאורה, שבין הפצחן שפרץ לראשונה ובין הפצחן שדיווח על החשד לפריצה החדשה, התקיים יסוד סביר לחשד שאירעה פריצה נוספת. הכתבה, ברובה המכריע, כפי שפורסמה הן בטלוויזיה והן באינטרנט, מציינת שמדובר בחשד לפריצה.
"למעלה מן הצורך יצוין שהוצגו ראיות ממשיות התומכות בכך שפריצה אכן התרחשה. שני מומחי סייבר (רן בר-זיק ורותם) העידו ברמת וודאות גבוהה שמקורו של הקובץ שדלף הוא באלקטור, זאת בהתבסס על כותרות עמודות ייחודיות ומבנה הקובץ; תע"צ משרד הפנים אישרה שהקובץ הוא ספר הבוחרים של מפלגת הליכוד, והליכוד היא לקוחה של התובעת ומחזיקה במאגר זה; הפצחן ('סתיו') שפרץ בהצלחה למערכות אלקטור בשנת 2020, עובדה שאינה שנויה במחלוקת, הוא שהודיע על הפריצה בשנת 2021; והתובעת עצמה הודתה בדיון קדם-משפט כי 'ניסו לפרוץ לנו וראינו את זה'. ראיות אלה מחזקות את המסקנה שהפרסום מיוסד על אדנים סבירים".
עוד קבע השופט שהפרסום זכאי להגנת עיתונות אחראית, שכן עסק בעניין ציבורי משמעותי, עמד בסטנדרטים מחמירים ונעשה בתום לב. "התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה, ולא הצליחה להראות שהנתבעים פעלו ממניע זר כלשהו, או באופן שחרג מהסטנדרטים העיתונאיים המקובלים, ואף המחמירים. טענותיה של התובעת נסמכו על סברות מחוסרות ביסוס עובדתי שלא הוכחו, כגון שנתבעת 2 שימשה כלי שרת פוליטי, ושנתבע 3 'פיברק' את המסמך שדלף", כתב.
כהן גם מתח ביקורת על הגרסה שמסר נציג אלקטור בבית המשפט: "הנציג טען שמקריינות הכתבה הושמטה עמודה שלמה כדי שניתן יהיה להסיק שההדלפה רלוונטית ביחס לפרטיהם של כלל אזרחי ישראל, ולא ביחס לכמות קטנה של פעילי מפלגה, ובכך להעצים את הדרמטיות של הפרסום. מנגד טען שאצל התובעת מצויים פרטיהם של כלל הבוחרים ולא רק של בוחרי הליכוד.
"הנציג טען שהעד בר-זיק אינו אמין, ומנגד טען שמעדותו ומפרסומיו הפומביים של העד עולה שאבטחת המידע של התובעת טובה. הנציג לא סיפק הסברים מניחים את הדעת בקשר לאי-העדת הבעלים המשותף של התובעת ולאי הצגת הדוח שערכה התובעת על התנהלותה. הנציג גילה חוסר עקביות לגבי פרטים שונים, למשל לגבי מועד פניית הנתבעת 2 אליו. סתירות אלה, יחד עם ראיות נוספות שהוצגו, פוגמות באופן מהותי בגרסת נציג התובעת. בהקשר זה הוצגו שישה תצהירי ביעור כוזבים מטעם התובעת; הנציג הודה שלא אמר אמת לתקשורת בעניין הפריצה משנת 2020; הנציג טען בתצהירו שפנה לרשות להגנת הפרטיות ביום הפרסום, אך התע"צ מוכיחה שהפנייה הראשונה הייתה רק שבוע לאחר מכן; והרשות דרשה מהתובעת לחדול מפרסום 'פרסומים מטעים' בשמה. לאור כל אלה, יש להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת בכל מקום שבו ישנה מחלוקת עובדתית".
על רקע זה החליט בית המשפט לדחות את התביעה, ולחייב את אלקטור בתשלום הוצאות בסך 20 אלף שקל לכל אחד משלושת הנתבעים.
"מדובר בהחלטה שעוזרת להגן על מקורות עיתונאיים שמדווחים על חשד לאירועי אבטחה וגם עוזרת להגן על עיתונאים שמדווחים על אירועי אבטחה וחשד אליהם", אמר לכלכליסט פרקליטו של רותם, עו"ד יהונתן קלינגר. "בית המשפט קבע רף נכון למתי אפשר לקבוע שאפשר לוודח. הקביעה שאם יש מקור אמין, ראיות הגיוניות ומצד שני מקור שגורם אובייקטיבי נוטה שלא לסמוך עליו שטוען אחרת, העיתונאי יעשה את עבודתו אחראית אם הוא יפרסם את האירוע". את כאן ושפירא ייצגו בתביעה עורכות הדין טלי ליבליך ורעות פרידנרייך ממשרד ליבליך-מוזר-גליק.
שפירא אמרה בתגובה: "תביעות השתקה מסוג זה נועדו להרתיע אותנו מפרסומים חשובים, תוך ניצול העובדה שהתמודדות עמן אורכת שנים ומצריכה משאבים רבים. כוונת התובעים הייתה לאלץ פשרה משפטית שתחטא לאמת, ואני גאה במחוייבות של התאגיד שתמך בניהול ההליך עד לסיומו".
מפרקליט אלקטור נמסר: "בשורה התחתונה, בית המשפט, כמו הרשות להגנת הפרטיות, לא קבעו שהייתה פריצה למערכות אלקטור בשנת 2021. פסק הדין המצער הוא תמרור אזהרה לכל בעל עסק בישראל: הטריק פשוט – תוסיפו את המילה 'חשד' בכותרת, ותוכלו להדביק כל שמועה לא מבוססת שתרצו, ולהתחמק מאחריות באמצעות לוליינות משפטית. אלקטור תמשיך להוביל אבטחתית וטכנולוגית ולהיות גיים צ'נג'ר בתחום הבחירות. נלמד את פסק הדין לעומק ונבחן ערעור”.
