מאחורי הקלעים של קריסת OpenWeb: הסכם החוב שנכתב, ומעולם לא נחתם
ימים לפני שפנתה לביהמ"ש גיבשה החברה יחד עם Mars Growth Capital טיוטת הסדר, שלפיה תשלם מיד 5 מיליון דולר, תקבל חלק מהכספים שהוקפאו ותעשה קיצוצים. אלא שההסכם לא נחתם, והחברה, שבעבר הוערכה ב־1.5 מיליארד דולר, הגיעה להקפאת הליכים
מה שהתחיל בשנת 2012 כסטארט־אפ בשם Spot.IM, שביקש לשנות את תרבות השיח והטוקבקים ברשת ולהחזיר את הגולשים מהרשתות החברתיות אל אתרי התוכן והמוציאים לאור, הגיע לקץ כואב בבית המשפט המחוזי בתל אביב. חברת הטכנולוגיה הישראלית אופן ווב (OpenWeb Technologies), שממשרדיה מנוהלות קהילות דיונים עבור ענקיות מדיה, פנתה בבקשה דחופה למינוי נאמן זמני, הקפאת הליכים ואיסור דיספוזיציה (העברת זכויות) בנכסיה בעקבות מחנק אשראי וחדלות פירעון תזרימית. ביום חמישי הודיע השופט על מינוי נאמן זמני לחברה. חובות אופן ווב מסתכמים ב־177.5 מיליון שקל, מתוכם 61.6 מיליון שקל חובות מובטחים, בעיקר לליקווידיטי.
החברה הוקמה על ידי נדב שובל, רועי גולדברג וישי גרין (השניים האחרונים פרשו בשלבים מוקדמים של החברה), עם חזון ליצור קהילות תגובות מוגנות ומנוהלות בתוך אתרי החדשות באמצעות כלי ניטור מבוססי בינה מלאכותית, סינון שפה פוגענית והפחתת תרבות הטוקבקים הרעילה, ובמקביל לאפשר למו"לים להגדיל את זמן השהייה של הגולשים ולייצר מכך הכנסות מפרסום.
ימים ספורים לפני הבקשה להקפאת הליכים, וזמן לא רב אחרי שכחצי מכספי החברה הוקפאו, התקיימה שורה של דיונים מרתוניים למציאת מתווה להסדר חוב. הדיונים התנהלו בין משרדי עורכי הדין של שני הצדדים: הרצוג פוקס נאמן מצד החברה; ועמית פולק מטלון מצד Mars Growth Capital. לכלכליסט נודע כי באותם דיונים נכתבה טיוטת הסכם, שלפיה הקרן תקבל באופן מיידי 5 מיליון דולר ותשחרר חלק משמעותי מהכספים המוקפאים. הכספים שהוקפאו בארצות הברית לא היו זמינים לחברה, מאחר ששימשו כביטחונות. בתמורה התחייבה החברה לתוכנית קיצוצים משמעותית, איסור על הקדמת תשלומים לספקים או עובדים והמצאת תוכנית מפורטת לפירעון מואץ של החוב עד 11 באוקטובר. סעיף מרכזי בהסכם אסר על החברה לקיים הליך של פירוק, סגירה או מינוי כונס — סעיף בעייתי עבור חברה הנמצאת במצוקה תזרימית קשה. ההסכם, שהיה מותיר את החברה עם מיליוני דולרים בודדים לפעילות שוטפת, לא נחתם.
בעקבות איבוד מיקרוסופט ביוני נקלעה החברה לסיכון תפעולי חמור. עם יתרת מזומנים של 14.7 מיליון דולר בלבד ותזרים שלילי עמוק, נותר לה אופק של חמישה חודשים
לאורך השנים גייסה OpenWeb סכום מצטבר של יותר מ־390 מיליון דולר. בסבב E בשלהי 2021 גייסה 150 מיליון דולר והפכה לחד־קרן, ובסבב F באוקטובר 2022 רשמה גיוס שיא של 170 מיליון דולר בהובלת הקרן הקנדית Georgian, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. עם המשקיעים הבולטים חברה נמנו הקרנות Insight Partners, Georgian, Entrée Capital, גוף ההשקעות Samsung Next, קבוצת הראל ועיתון New York Times. במקביל ביצעה מסע רכישות אגרסיבי, שהשיא שלו היה ברכישת Jeeng הישראלית תמורת כ־100 מיליון דולר.
בשנת 2024 חוותה החברה טלטלה ניהולית, כאשר הדירקטוריון הוביל לסיום תפקידו של המייסד נדב שובל בעקבות מחלוקות אסטרטגיות. שובל פנה להליכים משפטיים, אך בית המשפט קבע כי ההדחה היתה חוקית. לתפקיד המנכ"ל מונה ג'ים דיילי (Jim Daily) במטרה להטמיע תוכנית הבראה ולהתמקד בעסקי הליבה. כדי לממן את תוכנית ההבראה נדרשה החברה לגיוסי הון נוספים, ובסוף 2025 ביצעה גיוס הון לפי שווי מכווץ של כ־500 מיליון דולר בלבד.
מאז 2025 נאלצה OpenWeb להתמודד עם אתגרים חיצוניים ושינויים טכנולוגיים: ירידה בביקושים לאתרים שמבוססים בעיקר על פרסומות (MFA), צמצום שרשרת התיווך בפרסום הדיגיטלי (מגמת ה־SPO) ומהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, שהפחיתה את תנועת הגולשים באתרי המו"לים. את המכה הקשה ספגה החברה ביוני 2026, כאשר ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הודיעה חד־צדדית על הפסקת ההתקשרות עימה, עיכבה כספים ודרשה השבה בטענות לתנועת משתמשים לא תקינה - טענות שאותן דחתה OpenWeb בתוקף. הפסקת ההתקשרות מול מיקרוסופט, שהיתה אחד הלקוחות המהותיים של החברה, יצרה בור תזרימי קשה.
בעקבות המשבר מול מיקרוסופט החל מצבה של החברה להידרדר, והיא נמצאת במשבר נזילות וסיכון תפעולי חמור החל מיולי 2026. החברה ירדה מתחת לרף ההתחייבויות הפיננסיות שלה מול המלווים (Covenant Breach), ודירוג האשראי שלה צנח ל־445 נקודות - הרמה הנמוכה ביותר שלה מתחת לרמת השקעה בטוחה. עם יתרת מזומנים מדולדלת של 14.7 מיליון דולר בלבד ותזרים מזומנים שלילי עמוק, לרשות החברה נותר אופק קיומי (Runway) של חמישה חודשים בלבד עד לאזילת המזומנים.
הגורם המרכזי למצב הוא פער עמוק בין התכנון לביצועים בפועל. הכנסות החברה ברבעון האחרון של 2025 עמדו על 117.6 מיליון דולר בלבד (כ־48% מתחת לתכנון), והרווח הגולמי צנח ב־56% לכדי 36.2 מיליון דולר. במקום רווח תפעולי מתוכנן, רשמה החברה הפסד תפעולי (EBITDA שלילי) של 29.3 מיליון דולר, כאשר שריפת המזומנים התפעולית היתה גבוהה פי 10 מהמצופה. לצד הירידה ברווחיות, החברה סבלה מאי־התייעלות מבנית: זמן החזר עלויות גיוס הלקוחות (CAC Payback) התארך מ־6.8 חודשים בסגירת העסקה ל־50.9 חודשים כיום (מעל ארבע שנים), בעוד הוצאות התפעול נותרו גבוהות על אף הבטחות ההנהלה לקצץ בהן.
הקריסה בנתונים והמשבר מול מיקרוסופט הובילו למשבר אמון חריף מול גורמי המימון. בשנת 2025 נטלה החברה הלוואה של 20 מיליון דולר מקרן Mars Growth Capital מקבוצת Liquidity. בעקבות ההידרדרות במצב החברה הפעילה הקרן סעיף המאפשר לה להקפיא חלק מכספי החברה. הפעלת הסעיף הגיעה לאחר שכבר ב־2025 הודיעה הקרן לחברה שהיא אינה עומדת בתנאי ההלוואה שמאפשרים לה להקפיא כספים ולבצע פעולות נוספות. כתוצאה מהודעה זו, כך עולה מהבקשה של הקרן לבית המשפט, התנהלו דיונים מול קרן אינסייט, מחזיקת המניות הגדולה בחברה, שהסבירה שבכוונתה לפעול למכירת החברה, אבל הדגישה שאין בכוונתה להזרים כספים נוספים לחברה בעתיד מעבר לכספים שהשקיעה עד כה.
משיחות שקיים כלכליסט עם גורמים רבים בשוק עולה כי בליבת הסכסוך עמד חוסר אמון עמוק שנוצר בין הצדדים בעקבות הקריסה בביצועים, אשר הוביל לצעדים חד־צדדיים של הקפאת כספים. כתוצאה מכך פנתה החברה לבית המשפט בבקשה למינוי נאמן זמני, ובתגובה ביקשה הקרן למנות לחברה כונס נכסים לצורך מימוש מהיר של נכסיה.
"הפתרונות לא הבשילו"
מחברת ליקווידיטי נמסר לכלכליסט: "ליקווידיטי פעלה לאורך חודשים באחריות ובאורך רוח, תוך מתן הזדמנות לחברה ולבעלי מניותיה לקדם פתרון מימון או מכירה. כאשר הפתרונות שהוצגו לא הבשילו ומצב החברה הידרדר, פעלנו להגנת כספי המשקיעים שאנו מנהלים. עד כה גבינו 7.5 מיליון דולר מהחוב, ולהערכתנו הבטוחות שבידינו מספיקות לכיסוי מלוא יתרת החוב והריבית. נתונים אלה ממחישים את חשיבות מבנה האשראי וההגנות שנקבעו מראש. אשראי והון ממלאים תפקידים שונים: האחריות שלנו היא להעמיד אשראי ולנהל אותו באחריות כלפי משקיעhנו. הזרמת ההון הדרוש לשיקום החברה היא החלטה של בעלי מניותיה ומשקיעי הון נוספים. נמשיך לפעול באופן מקצועי לשמירת ערך הנכסים ולהשבת החוב".
