כדי להוביל בבינה מלאכותית, עלינו להפסיק לרמות את עצמנו
שני סיפורים מסכמים את המצב המוזר שאליו נקלע שוק העבודה ב-2025, כשבצידו האחד נדרשים בני אדם להעמיד פני רובוטים, ובצדו השני, רובוטים נדרשים להעמיד פני אדם.
הסיפור הראשון הוא של חברת Build.AI, שבנתה כלי AI המייצר אפליקציות במהירות. כגודל התשואות שקצרה בתחילה, כך גודל האכזבה, כשהתגלה הסוד העסקי: מאחורי תהליך "הבינה המלאכותית" עמדו מאות מתכנתים אנושיים מהודו. כשהמערכת קיבלה בקשה, המתכנתים תכנתו במרץ, והתוצאה הוגשה למשתמשים כעבודת AI. לפני גילוי הסוד, המשתמשים והמשקיעים היו מרוצים. כשהתגלה שהבינה אינה מלאכותית אלא אנושית, החברה קרסה.
הסיפור השני הוא סקר של מקינזי, המעיד שבזמן שבתעשיית הקוד נדרשים מתכנתים להעמיד פני רובוטים, בתעשיות אחרות עבודת הרובוטים מוצגת כעבודת אדם. בסקר התגלה שהעובדים משתמשים ב־AI הרבה יותר ממה שידוע למעסיקים. הבוס אולי חושבת שהמצגת הוכנה ע"י עובדיה, אך למעשה, העבודות מתבצעות בחשאי ע"י רובוטים, שאנשים דורשים מהם לטשטש את עקבותיהם הרובוטיות. אמירה רווחת בהקשר זה היא שבינה מלאכותית היא כמו בוטוקס- אם השתמשת בה, ורואים את זה, סימן שאתה לא עושה את זה כמו שצריך.
לו הייתי רובוט המנסה לסכם חוויות ראשונות משוק העבודה, הייתי מבולבל. כיצד ייתכן שאנשים נותנים לי לעבוד במקומם בלי שאקבל קרדיט, ובאותה עת נותנים לי קרדיט על עבודות שאיני מבצע? ייתכן שהפתרון טמון בסוג העבודות שאנשים אוהבים לזקוף לעצמם. היינו שמחים שהרובוטים יתעלו עלינו בכתיבת קוד או בחשבונאות, ולא באמנות, בניהול, או בשכנוע. כשהמציאות טופחת על פנינו, מסתבר שהרובוטים טובים בדברים שחשבנו שמייחדים אותנו כבני אנוש, וגרועים למדי במשימות השגרתיות שזממנו להקצות להם. אחד הפתרונות לדיסוננס הוא רמאות: את המשימות הרוטיניות אנו מציגים כעבודת הרובוט, ואת תוצריו היצירתיים, אנו מציגים כיצירתנו האותנטית.
ואולם, אפשר לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, ואת כל האנשים חלק מהזמן, אך לא את כל האנשים כל הזמן. כשם שב־Build.AI התגלה הסוד והחברה קרסה, גם סוד העובדים המשתמשים ב־AI בחשאי עתיד להתגלות ולשנות את עולם העבודה. כדי להיערך לכך, עלינו להפנים שהבינה המלאכותית כבר כאן, ורבים מתוצריה מתעלים על תוצרים אנושיים.
עלינו לנטוש את הדימוי הישן שבו הרובוטים מבצעים רק את העבודות המלוכלכות, המסוכנות והמשעממות, ואילו משימות מהותיות כמו בריאות, חינוך ורווחה מבוצעות רק ע"י בני אדם. במקום זאת, עלינו לאפשר לבינה מלאכותית, באופן אחראי, שקוף ומבוקר, להיכנס גם לתחומים שעד לאחרונה לא דרכה בהם כף רגלו של רובוט- כמו אבחון PTSD, חלוקת מענקים וגמילה מהתמכרויות.
עלינו להוביל פיילוטים בשירותים החברתיים במהירות ובהיקפים רחבים, תוך הקפדה על אתיקה, מניעת אפליה ושמירה על הפרטיות. הפיילוטים הללו לא צריכים להתמקד רק בהפחתת הבירוקרטיה, אלא גם בשיפור המוצרים הציבוריים עצמם. האתגרים החברתיים שלנו גדולים מכדי שנמשיך במוד "עסקים כרגיל". עלינו לדאוג שהטכנולוגיה החזקה ביותר תהיה שם לצידנו, כדי לפתור את הבעיות המשמעותיות ביותר.
חלק מצמיחת ישראל בעשורים האחרונים טמון בהיותה אומת סטארטאפ, מוקד של יצירתיות וחדשנות. הצמיחה התרחשה בתקופה בה יצירתיות ובינה היו נחלתם הבלעדית של בני האדם. כיום אנו נכנסים לתקופה חדשה, שבה היצירתיות והבינה נמצאות גם אצל המכונות שיצרנו. אם נכניס את הבינה המלאכותית בדלת הראשית לשירות הציבורי, נוכל לרתום את היצירתיות החדשה הזו לפתרון האתגרים שלנו כחברה. כך נוכל לכתוב פרק חדש ומרגש בסיפור הישראלי.
ניר ינובסקי-דגן הוא ראש מחלקת חדשנות בחטיבת הדאטה וה-AI במערך הדיגיטל הלאומי
