אוקיי, אוקיי, אוקיי: מתיו מקונוהי רשם "סימן מסחר" על הקול שלו – וזה אמור לעניין גם אתכם
הבינה המלאכותית כבר מזמן לא רק מציירת תמונות; היא משכפלת פנים וקולות כדי למכור מוצרים שלא קשורים אליכם, לבנות דמות דיגיטלית מזויפת ולכרסם בשליטה בזהותכם העסקית. בשעה שמתיו מקונוהי (השחקן) נועל את זהותו בכספת משפטית, יוצרים ועסקים מגלים שהקול והפנים שלהם הפכו למשאב חופשי למודלי AI – כמעט בלי ששמו לב.
מה מתיו מקונוהי כבר הבין – ולמה זה צריך לעניין אתכם
בשנים 2025–2026 החל מקונוהי לרשום בארה"ב סדרה של סימני מסחר על קולו, דמותו והביטוי המפורסם "Alright, alright, alright". המטרה מוצהרת: בלימת שימוש בלתי מורשה בזהותו באמצעות כלי AI. מקונוהי רשם סימני מסחר שונים הכוללים קטעי אודיו של קולו, מתוך הבנה שבעידן ה-Deepfake, עליו להפוך את זהותו מ"אדם" ל"מוצר מוגן".
מרגע שהקול והביטוי רשומים כסימן מסחר, השימוש בהם ללא רישיון אינו רק פגיעה בפרטיות – הוא הופך להפרת קניין רוחני שניתן לאכוף במהירות באמצעות מנגנוני Takedown ותביעות מסחריות פדרליות.
המודל האמריקאי: מחוק ELVIS ועד הוליווד
במקביל, ארה"ב מעדכנת את חקיקתה. מדינת טנסי אימצה ב-2024 את חוק ELVIS (Ensuring Likeness Voice and Image Security Act), המרחיב את ההגנה המסורתית גם לקול ולביצועים דיגיטליים.
החוק קובע כי שימוש בקול דמוי-אדם באמצעות AI ללא רשות מהווה הפרה של זכות קניינית, ומאפשר תביעה לא רק נגד יוצרי התוכן, אלא גם נגד פלטפורמות המאפשרות שימוש בטכנולוגיות שיבוט ללא הסכמה.
עבור יוצרי תוכן ומשפיענים, המשמעות ברורה: הזהות הוויזואלית והקולית היא נכס משפטי לכל דבר.
שימוש ב-AI בעולם הפוליטי
החשש מדיפ-פייק אינו תיאורטי. כלי תקשורת מתעדים שימוש גובר בווידאו מזויף לצורך פרסומות פוליטיות מטעות, תוך שימוש במצמוצים לא טבעיים או חוסר סנכרון בין הקול לשפתיים. לקראת מערכות בחירות בעולם, סרטונים שבהם פוליטיקאים "אומרים" דברים קיצוניים הפכו לכלי נשק תודעתי זמין וזול, המערער את אמון הציבור במידע הרשמי.
איך ארגז הכלים המשפטי יכול להגן עליכם (גם בישראל)
למרות שבישראל אין עדיין "חוק אלביס", קיימות שכבות הגנה רלוונטיות:
• הגנת הפרטיות ומידע ביומטרי: תיקון 13 מגן על טביעת הקול שלכם כמידע רגיש במיוחד. בחוק לא כתוב "קול" במפורש, אבל הוא כולל כל מאפיין ייחודי שלכם שניתן למדוד במחשב – כמו דפוס הדיבור הייחודי שלכם ש-AI יכול לשכפל. לכן עיבוד מידע שכזה הוא אסור ללא הסכמה מפורשת בכתב.
• עושר ולא במשפט: בתי המשפט בישראל מכירים במוניטין כנכס. הפקת רווח משימוש בלתי מורשה בדמותו של אחר מאפשרת תביעה להשבת רווחים.
• סימני מסחר: משפיענים, סלבריטאים ומרצים יכולים לשקול רישום סימן מסחר על שמם או על ביטויי קול ייחודיים, כפי שעשה מקונוהי, ובכך להקל למנוע באופן אפקטיבי שימוש מטעה שכזה.
• הסכמים חוזיים: ניתן להוסיף לחוזים סעיף "איסור אימון AI " המבהיר כי החומרים המוקלטים לא ישמשו להזנת מודלים או ליצירת שיבוט דיגיטלי.
כך תשמרו על הנכס הדיגיטלי שלכם
לצד הכלים המשפטיים, נדרש "חוש ביקורתי דיגיטלי". חפשו סימנים מחשידים בסרטונים: תאורה לא עקבית, קצוות פנים "מרוחים" או חוסר סנכרון קל.
לבעלי עסקים ויוצרים, המסר של מקונוהי פשוט: בעולם שבו AI מסוגל לחקות אתכם בשלמות, מי שלא מגן משפטית על פניו וקולו – מפקיר את נכסיו היקרים ביותר.
בעידן שבו הזהות שלכם היא המטבע החדש, אל תתנו לאף אלגוריתם להשתמש בה בחינם.
יוסי סיוון הוא עורך דין המתמחה בקניין רוחני, סייבר וטכנולוגית AI. המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי
