שאלות ותשובות
מהפכה בשוק ההייטק בארה"ב: כל מה שצריך לדעת על אגרת הויזה החדשה
צו חדש של טראמפ משנה את כללי המשחק בשוק העבודה: אגרה של 100 אלף דולר על כל בקשה חדשה לוויזת עבודה H-1B; תעשיית הטכנולוגיה מתריעה מפני פגיעה בחדשנות ובכישרונות זרים. כל מה שצריך לדעת וכיצד זה ישפיע על ישראל
החלטה דרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משנה את כללי המשחק בשוק העבודה הגלובלי: אגרה של 100 אלף דולר תיגבה מעתה על כל בקשה חדשה לויזת העבודה H-1B, אחת מהוויזות המרכזיות לעובדים בארה"ב. הצעד עורר סערה בקרב תעשיית ההייטק ויצר חשש בקרב עשרות אלפי עובדים זרים.
מה קובע הצו החדש של טראמפ?
הצו קובע כי כל בקשה חדשה לויזת H-1B - אחת הוויזות המרכזיות לעובדים בארה"ב - תחויב באגרה של 100 אלף דולר. ההחלטה בתוקף לשנה אחת, אך נמסר כי היא עשויה להתארך, בהתאם להחלטת הממשל. העלות הקודמת של הוויזה נעה בין כ-1,700 דולר ועד כ-4,500 דולר, בהתאם לסוג התשלום והקטגוריה (כולל אגרות רישום, עיבוד ותשלום למשרד ההגירה).
האם האגרה תחול גם על ויזות קיימות?
לא. האגרה חלה אך ורק על בקשות חדשות. מחזיקי ויזות H-1B קיימות לא ייפגעו, וגם מי שמחדשים את הוויזה או בני משפחתם (כגון מחזיקי H-4) פטורים מהתשלום החדש.
מהי ההצדקה הרשמית למהלך?
הממשל טוען שמדובר בצעד שנועד לעודד חברות להשקיע תחילה בעובדים אמריקאים, ולשמור את הוויזות ל"אליטה" של עובדים בעלי כישורים נדירים במיוחד. הרציונל הוא שהחברות יבדקו אם העובד אכן ייחודי עד כדי כך ששווה לשלם עבורו סכום כזה.
אילו מדינות נפגעות יותר מכולן?
הודו היא הנפגעת המרכזית: יותר מ־70% מהעובדים הזרים ב־H-1B הם הודים, בעיקר בענפי טכנולוגיה, הנדסה ושירותי IT. חברות ענק כמו TCS כבר מתריעות מפני פגיעה בפרויקטים ושיבוש בהעסקה של אלפי עובדים. סין, שממנה מגיעים כ־12% ממחזיקי הוויזות, תיפגע גם היא, במיוחד בתחום המחקר והמדע.
כיצד זה עשוי להשפיע על ישראל?
ההשפעה הישירה על ישראלים מוגבלת יחסית. רוב הישראלים העובדים בארה"ב אינם עושים שימוש בויזת H-1B אלא בויזות אחרות, ובראשן ויזת L1, המאפשרת לעובדים שכבר מועסקים בחברות ישראליות לעבור לרילוקיישן בתוך אותו ארגון. עם זאת, קיימות קבוצות ישראליות שעלולות להיפגע. אנשי מקצוע בתחומי הרפואה, האקדמיה והמחקר, וכן בוגרי אוניברסיטאות אמריקאיות שנשארים לעבוד בארה"ב באמצעות H-1B..
איך הגיבה התעשייה?
חברות הטכנולוגיה הגדולות ובראשן אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטא הביעו התנגדות חריפה. הן מזהירות שהמהלך יצמצם את כוח האדם הזמין בתחומי טכנולוגיה, מדע והנדסה, תחומים שבהם ארה"ב סובלת כבר שנים ממחסור בכישרונות מקומיים. מעבר לפגיעה בטאלנטים ברמה האישית, החברות טוענות שהמהלך יסכן פרויקטים מתמשכים, יעכב חדשנות ויקטין את כושר התחרות של ארה"ב מול מרכזים אחרים בעולם.
מי צפוי להיפגע במיוחד?
סטארט־אפים וחברות קטנות ובינוניות כמעט לא יוכלו להרשות לעצמן לשלם סכום של 100 אלף דולר לכל בקשה. המשמעות היא שרק חברות ענק או מעסיקים שמזהים ערך כלכלי אדיר בעובד זר מסוים ישקלו את הצעד. התוצאה הצפויה היא ירידה חדה בכמות הבקשות ונטייה למקד אותן בתפקידים בכירים בלבד, מה שיפגע בחדשנות של חברות קטנות יותר שתלויות בכישרון בינלאומי.
מהן ההשלכות הבינלאומיות?
מדינות כמו קנדה, בריטניה, מדינות האיחוד האירופי ואוסטרליה צפויות להרוויח. הן מציעות מסלולי הגירה נוחים יותר למהנדסים ומדענים, וכעת יהפכו לאטרקטיביות אף יותר. ארה"ב, שבעבר הייתה היעד המוביל לכישרונות גלובליים, מסתכנת באובדן המעמד הזה.
