האתגר של ההייטק הישראלי לא יהיה בגיוסים אלא ביציבות
כעת, כשהדי המלחמה שוקעים ולאחר שהותירה חותמה הן על המשק הישראלי כמו גם בענף הייטק החל השיח הציבורי שסובב סביב השאלה: איך מחזירים את המשקיעים הזרים?
אולם, אם נבחן את התמונה מנקודת מבט אסטרטגית, סיום המשבר אינו רק הזדמנות לשקם את המצב, אלא קפיצת מדרגה לבניית מודל הייטק חדש שיציג מודל של עמידות, יעילות ורווחיות.
בשנתיים האחרונות, עוד לפני המלחמה, עבר ההייטק העולמי טלטלה עמוקה. עידן הכסף הזול וההימורים על "צמיחה בכל מחיר" הסתיים. המשקיעים הפנו את גבם לחברות ששרפו מזומנים ללא אופק רווחי, והחלו לתגמל חברות המציגות יעילות תפעולית, רווחיות מוכחת וערך ברור ללקוח. המעבר הזה משנה את כללי המשחק: חברות אינן נמדדות עוד רק ב-Gross Merchandise Value (GMV) או בשיעור צמיחה, אלא ב-Unit Economics (כלכלת יחידה) בריאה ובדרך לרווחיות. במילים אחרות, הדרישה העולמית היא כבר לא לטכנולוגיה מדהימה בלבד, אלא לחברת טכנולוגיה יציבה ועמידה.
האקוסיסטם הישראלי, שנאלץ להתמודד עם אתגרי חוסן ייחודיים (אינפלציה גלובלית, מהפכה משפטית, וכעת המלחמה), פיתח "שריר" נדיר של יזמות עמידה ופרקטית. כשאלפי ישראלים יצאו למילואים, המערכת נאלצה למצוא דרכים יצירתיות לשמר את התפוקה והשירות ללקוח, תוך הפחתת עלויות תפעוליות לא חיוניות. היזם הישראלי, מגיע מבית ספר הטוב ביותר ללמוד כיצד משאבים מוגבלים הם כללי משחק. לכן, המנהלים הישראלים הם אלה שיידעו להשיג צמיחה תוך שמירה על מבנה הוצאות מרוסן, למקסם פריון תוך ניהול צוותים קטנים ויעילים יותר, לפתח רק את הטכנולוגיה שמייצרת הכנסה מיידית ומוכחת ועוד. החשיבה הזו מובילה לעלייתה של "טכנולוגיית חוסן" (Resilience-Tech) חברות שאינן מפתחות את הטכנולוגיה הנוצצת הבאה, אלא את התשתיות הקריטיות שמאפשרות לעסקים אחרים לשרוד ולצמוח בזמנים של אי-ודאות. מדובר בכלים לניהול שרשראות אספקה, פתרונות אבטחה לעבודה מרחוק, ופלטפורמות לתקשורת עסקית יציבה – בדיוק מה שהשוק העולמי מחפש כעת.
האילוץ של המלחמה, שהכריח חברות ישראליות להתייעל באופן קיצוני ולשמור על Cash Runway ארוך, תואם באופן מושלם את הדרישה החדשה של השוק העולמי.
לכן, ההזדמנות של ההייטק הישראלי אינה טמונה רק בטכנולוגיה חדשנית נוספת, אלא באימוץ מלא של מתודולוגיית בניית עסקים בריאים ובני-קיימא. כאשר חברות ישראליות יחזרו לשווקים הגלובליים לאחר המלחמה, הן יוכלו להציג ערך נתפס חזק יותר מאי פעם - לא רק טכנולוגיה מובילה אלה כבוגרים של "בית הספר" שלימד אותם לנהל, לשרוד ולספק שירות גם תחת אש. וזו, תופעה שייחודית למעט מאוד מדינות, אם בכלל.
לכן, הסיפור שאנחנו צריכים לספר למשקיעים הזרים אינו רק סיפור על חדשנות, אלא על עמידות. הם לא משקיעים רק בטכנולוגיה הבאה, אלא בחברות שעברו את 'מבחן הלחץ' האולטימטיבי ויודעות לנהל אי-ודאות. זוהי השקעה לא רק בפוטנציאל צמיחה, אלא ביכולת מוכחת לשרוד ולשגשג בכל תנאי.במקום לחשוש שהמלחמה מרחיקה את המשקיעים, עלינו לראות בה גורם מאיץ שהפך את הסטארט-אפ הישראלי ליציב ואטרקטיבי יותר עבור העידן העסקי החדש. עם סיום המלחמה, המבחן האמיתי של 'אומת הסטארטאפ' לא יהיה עוד כמה יוניקורנים נייצר ב'בום' הבא, אלא כמה חברות בנות-קיימא, רווחיות ועמידות נבנה לטווח הארוך.
ערן רונן הוא מייסד ומנכ"ל משותף JUMBOmail
