החדשנות מתפתחת בקצב שיא והמשק חייב להמציא את עצמו מחדש
אנחנו נמצאים בתקופה שבה האקוסיסטם הטכנולוגי העולמי מתקדם במהירות חסרת תקדים. בתוך שנים ספורות בלבד טכנולוגיה מתקדמת הפכה לכלי לקיצור תהליכים של שנים, הפחתת עלויות וחיזוי ניסויים מורכבים. בעוד שהטכנולוגיות זינקו קדימה, המערכות הגדולות ובתוכן תעשיית הפארמה שהיסטורית נוטה לזהירות ולשמרנות נותרו כבולות לתהליכים ארוכים ורגולציה כבדה שמקשים לנוע בקצב הנדרש. כך נוצר פער מערכתי וטכני עמוק שמשפיע בסופו של דבר על המטופלים שמייחלים לפתרונות טובים ומהירים יותר. הפער שנפתח בין מה שמאפשרת כיום הקידמה לעשות לבין מה שנעשה בפועל מאט אימוץ של חדשנות חיונית ומשפיע על נגישות של מטופלים לפתרונות טובים ומהירים יותר.
האקוסיסטם הטכנולוגי העולמי מתפוצץ בחדשנות ומשנה את כללי המשחק. המציאות הזו מחייבת שינוי של תפיסת עולם: 'חדשנות פתוחה' אינה עוד תוספת לתכנית עבודה ארגונית, אלא מנגנון קיומי. היום ברור שאי אפשר לנהל תעשייה גלובלית מורכבת תוך הסתמכות בלעדית על יכולות הפיתוח הפנימיות של הארגון- טובות, יצירתיות ומתקדמות ככל שיהיו. הידע, הרעיונות וגם הטכנולוגיות המעניינות ביותר נוצרים לעיתים קרובות בסטארטאפים צעירים, באקדמיה ובחברות טכנולוגיה. אם ארגונים גדולים לא יפתחו את שעריהם לחיבורים האלה, הם יפספסו את מה שיכול להפוך למנוע הצמיחה המשמעותי ביותר שלהם לשנים ולעשורים הבאים.
חדשנות פתוחה בפארמה היא הזדמנות אסטרטגית לייצר אימפקט ממשי על בריאות המטופלים, ובמקביל לבסס את ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. עבור סטארטאפים, זהו שער לשיתופי פעולה גלובליים, גישה לתשתיות ולידע שאין להם תחליף והאצה של מחקר, פיתוח וצמיחה מסחרית. זוהי גישה הוליסטית לפיה טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, אנליטיקה, סייבר, רובוטיקה ואוטומציה יכולות לחולל שינוי בכל שלב בשרשרת הערך - מפיתוח ועד חוויית המטופל. בקיצור: חדשנות כבר לא שייכת רק למעבדה, אלא לכל עובד בכל מחלקה, לכל תהליך ולכל מטופל.
הממשק המתבקש בין סטארטאפים לתעשיות השונות במשק הוא תגובה ישירה לשתי תנועות משמעותיות שמתרחשות במקביל: האחת היא פריצות הדרך הטכנולוגיות הגלובליות והשנייה היא הרצון בצמיחה והתפתחות, שמטרתן לבנות יכולות אמיתיות כדי להפוך לחברות חדשניות ויעילות יותר בזמן קצר ככל הניתן. כדי להשיג מטרות כאלה, אין די בשיפור פנימי. נדרשות פתיחות, גמישות ונכונות רחבה לשיתופי פעולה עם חברות צעירות, זריזות וממוקדות פתרון- כאלה שיכולות להכניס לחברה טכנולוגיות פורצות דרך מיד עם הבשלתן, ואולי אף קודם לכן, ובטח לא שנים אחר כך.
ישראל היא מעצמת חדשנות טבעית ויש בה פוטנציאל אדיר- כאן מתקיים מפגש נדיר בין אקדמיה, תעשייה ויזמות, שמאפשר לסטארטאפים מקומיים לפתח רעיונות שנוגעים ישירות לאתגרים גדולים. במיוחד בתקופה הזו, המורכבת מכל בחינה, יש חשיבות גדולה להמשך מתן האמון, התמיכה וההשקעות של ארגונים וחברות גלובליות כאן - מתוך הבנה שהיכולות שנוצרות בישראל, שהן ייחודיות בעולם, יכולות להשפיע הרבה מעבר לגבולות המדינה. אבל כדי שזה יקרה, צריך מנגנון חכם שמחבר בין הרעיונות שמתהווים באקוסיסטם המקומי לבין הצרכים המעשיים של התעשיות השונות.
'חדשנות פתוחה' היא תשתית שמאפשרת את החיבור הזה. היא מפנה מקום לשיתופי פעולה, לומדת להתגמש ומעודדת את הארגון להבין שהרעיונות הטובים ביותר לא תמיד מגיעים ממחלקת המו"פ שלו. כך ניתן להגדיר קווים ברורים לצרכים, להקים תשתיות לשיתופי פעולה ולפתח יכולת ארגונית אמיתית לעבודה עם חדשנות חיצונית, לא כאירוע חד-פעמי, אלא כמודל קבוע, שהואWIN-WIN לחברה העסקית, לאקוסיסטם החדשנות הלוקלי והגלובלי ואף לתעשיות השונות.
האתגר הגדול של השנים הקרובות אינו לייצר עוד אלגוריתם, אלא לבנות גשרים יציבים בין האקוסיסטם הטכנולוגי לבין תעשיות גדולות וחיוניות. אם נצליח ליצור את החיבורים האלה בישראל ובעולם נוכל להבטיח שחדשנות לא תישאר על הנייר, אלא תגיע בדיוק למקומות שבהם היא נחוצה ביותר: אל המטופלים, אל הרופאים, אל קווי הייצור ואל מערכות הבריאות כולן. העתיד של התעשייה ייקבע לא על ידי מי שיש לו בנקודת זמן ספציפית יתרון טכנולוגי, אלא על ידי אלו שיהיו אמיצים דיו לאמץ טכנולוגיות חיצוניות ופורצות דרך, מכל העולם, בזמן אמת.
ד"ר מאיה שושן אורגד היא מנהלת פלטפורמת Teva Rise - 'החדשנות הפתוחה' הגלובלית של טבע
