בדיקה
מכשיר הדגל של שיאומי חוזר בגרסה מצוינת - שלא מחדשת הרבה
מעבד מהיר, נפח אחסון גדול, מצלמה מעולה - ובלי עומס מציק של אפליקציות מיותרות: שיאומי 17 מכוון לתחרות ישירה באייפון ובמכשירי דגל אחרים. האם הוא שווה את המחיר?
שיאומי זכתה לתהילה בעיקר בזכות המכשירים הזולים שלה, אבל אחת לשנה (לפחות) היא מזכירה שיש לה הרבה יותר מה להציע. לצד סמארטפונים במותגי POCO ו-Redmi (ואולי דווקא מעל להם) מציגה החברה מכשירי דגל שמתחרים ישירות באייפון ובדגמים בולטים מבוססי אנדרואיד כמו סמסונג גלקסי, ולסדרה הזו אין שם נוסף - השנה זה פשוט שיאומי 17.
בבחירת השם, אגב, החברה דאגה לחדד את התחרות מול אפל: בשנה שעברה היא הציעה את סדרת שיאומי 15, אבל כדי ליישר קו מול המתחרה האמריקאית בשיאומי החליטו לדלג על מספר כדי שלא יהיה ספק שהיא מתחרה ראש בראש - שיאומי 17 מול אייפון 17.
בדגמים הקודמים אחת הכוכבות הייתה המצלמה, בזכות שיתוף פעולה של היצרנית הסינית עם יצרנית העדשות והמצלמות הוותיקה לייקה, שיתוף פעולה שנמשך גם בסדרה החדשה. אז איך הדגם החדש? לקחנו אותו לבדיקה באדיבות המילטון, היבואנית הרשמית של שיאומי.
מבנה ועיצוב: שינויים קלים
חיצונית אין שינוי גדול מהשנה שעברה: יש הבדלים קלים, אבל בגדול הסמארטפון נשאר בערך באותו גודל עם הבדל של כמה גרמים במשקל. השיאומי 17 לא גדול במיוחד, עם מסך בגודל 6.3 אינץ', וגם לא כבד, במשקל של כ-190 גרם. המסך זהה בגודל לדגמי הבסיס של אייפון 17 וגלקסי S26 והמשקל של השיאומי כבד יותר ב-14-25 גרם, תלוי בדגם המתחרה אליו משווים.
המסך שטוח לחלוטין, בראשו יש מצלמת סלפי שתופסת מקום מינימלי, הפינות מעוגלות ובצד יש מקשי ווליום ומקש הפעלה. בגב המכשיר נשאר אותו סידור של עדשות שבולטות קצת מגוף הסמארטפון.
שיאומי לא משתמשת בזכוכית מגן של קורנינג ומותג גורילה גלאס להגנה על המסך, אלא בזכוכית משלה בשם Dragon Crystal Glass, וגם בגב המכשיר יש זכוכית. הסמארטפון עומד בתקן IP68 כך שהוא אמור לספק הגנה טובה מפני חדירת אבק ולעמוד בטבילה במים למשך 30 דקות לעומק של 1.5 מטר.
חומרה: מפרט אחיד - וחזק
גם כאן השינויים קלים ודי מתבקשים - המעבד שודרג לסנאפדרגון Elite 8 דור 5, לצידו 12 גיגה בייט זיכרון ו-512 גיגה לאחסון (בחו"ל, אגב, יש עוד אפשרויות). זה מפרט שמתאים למכשיר דגל, והשיאומי 17 מגיב במהירות לכל פעולה ומתמודד בקלות עם כל משימה שתרצו לבצע, כולל הפעלת משחקים עם גרפיקה מורכבת.
המסך מצוין עם רמת בהירות גבוהה שמאפשרת עבודה בשמש, אבל עדיין סובל קצת מהשתקפויות, אז צריך למצוא את הזווית המתאימה לעבוד איתו.
קיבולת הסוללה גדלה ל-6,330 מיליאמפר והיא מספיקה ליום וחצי עד יומיים של שימוש במכשיר. ערכת המכשיר אמורה לכלול מטען בהספק של 100 וואט לטעינה מהירה, אבל הדגם שהגיע לבדיקה לא כלל מטען כזה. השתמשתי במטען 65 וואט וגם איתו הטעינה די מהירה - בערך 15 דקות מ-15% ל-50%, כ-35 דקות כדי להגיע ל-80% ושעה שלמה לטעינה מלאה.
תוכנה וממשק: לא עמוסה ולא מחדשת
מערכת ההפעלה של שיאומי 17 היא אנדרואיד 16 (כאן לא דילגו על מספר...) עם ממשק HyperOS 3 של שיאומי. וכן, גם פה אין חידושים גדולים: ברירת המחדל היא ניווט באמצעות מחוות אצבע, ללא כפתור בית וכפתור חזרה לאחור, האפליקציות מופיעות במסך הבית, ללא "מגירת אפליקציות" שנפתחת מתחתית המסך, ואת ההגדרות האלו אפשר גם לשנות אם אתם מעדיפים סידור אחר.
זו גרסה קצת שונה של אנדרואיד, אבל מי שמכיר את המערכת יוכל להסתגל ולהתרגל אליה. בשונה מדגמים זולים יותר של המותגים השונים של שיאומי, כאן אין עומס של אפליקציות שמותקנות מראש. זה לא אומר שהמכשיר מגיע נקי - אחרי ההפעלה מופיעות אפליקציות כמו טיקטוק, לינקדאין, חבילת WPS Office ועוד, אבל זה רחוק מאוד ממה שמקבלים בדגמי הביניים והמכשירים הזולים יותר.
יש כאן גם כלי AI, כמובן, כמו צ'אטבוט שמלווה אתכם בדפדפן של שיאומי, אם תבחרו להשתמש בו, וזמין לשאלות ובקשות שונות. יש גם את Gemini של גוגל, כלי כתיבה ותמלול, וכרגיל התמיכה בעברית עדיין חלקית בלבד.
מצלמה: בולטת לטובה
רוב החברות מציעות את אותו מעבד, כמות זיכרון, נפח אחסון, אותה מערכת של אנדרואיד ואותו עיצוב - אז תחום הצילום הוא אחד המקומות בהם אפשר להרגיש בהבדל.
כפי שציינתי, גם בדגמים הקודמים מכשירי הדגל של שיאומי המצלמות בלטו לטובה, בין היתר בזכות שיתוף הפעולה עם לייקה. בדגם הזה נמצאות שלוש מצלמות, כל אחת עם חיישן של 50 מגה פיקסל - מצלמה ראשית, מצלמת טלפוטו עם זום אופטי X2.6 ומצלמה לצילום בזווית רחבה. בנוסף להן יש גם מצלמת סלפי עם חיישן של 50 מגה.
כמו קודמיו, הדגם החדש מרשים מבחינת צילום: אפשר לבחור בין שני מצבי צילום ראשיים של לייקה - אותנטי או Vibrant, כשהכוונה היא למצב שמוסיף צבע וחיים לתמונות. אחרי הבחירה הזו יש עוד פילטרים ועוד מצבי צילום, אבל אפשר גם לבחור שלא להשתמש בהם.
במצב Vibrant הצילומים באמת יוצאים צבעוניים וחיים יותר, והאיכות והחדות נשמרות גם במעבר לזום דיגיטלי. בצילום לילה החיישן קולט ומוסיף הרבה אור מהסביבה, ובזכותו המצלמה מפיקה תמונות מרשימות ומוארות מאוד גם בלי שימוש בפלאש.
סיכום
השיאומי 17 לא מחדש הרבה לעומת הדגם הקודם, וגם לא מול המתחרים. אין כאן פספוס של החברה: המעבד הוחלף לדגם החדש ביותר, המפרט חזק, המכשיר מהיר, המסך מצוין - אבל כל זה דומה למה שמציעות המתחרות, לפעמים עם רכיבים דומים מאוד או זהים.
המצלמה המעולה היא באמת נקודת חוזק משמעותית. גם כאן התחרות קצת צמודה, כי גם למכשירי דגל אחרים יש מצלמות איכותיות, אבל שיתוף הפעולה עם לייקה מרגיש מוצלח יותר מלא מעט דגמים מתחרים. יש גם דגם בכיר יותר, שיאומי 17 אולטרה, עם מצלמה אחרת, שאליה משודך חיישן 200 מגה פיקסל, והיא מגיעה גם עם קיט צילום חיצוני - ומחיר גבוה יותר.
המחיר של דגם הבסיס של שיאומי 17 הוא כ-3,800 שקל - קרוב מאוד לדגם הבסיס של גלקסי S26 עם אותו נפח אחסון וזול בכ-600 שקל מאייפון 17 בסיסי עם 512 גיגה בייט לאחסון. להמילטון יש עוד קלף מול המתחרות: היא מציעה לרוכשים של שיאומי 17 טאבלט (של שיאומי, כמובן) ללא תוספת תשלום.
מבחינת האיכות שיאומי מוכיחה שוב, בפעם המי יודע כמה, שהיא יודעת לייצר מכשיר פרימיום מוצלח מאוד, וקשה להמליץ על דגם אחד ספציפי ברמת המחיר הזו - זה תלוי לא מעט בהעדפות האישיות ובהרגלים של הרוכשים.
