לא באמת פיטרו אתכם בגלל הבינה המלאכותית
חברות מצאו את מכרה הזהב של יחסי הציבור: להאשים את הפיטורים ההמוניים על הצלחת הבינה המלאכותית. זה נשמע הרבה יותר טוב מלהודות שהגיע הזמן להדק חגורות ולפטר אנשים בעקבות עליית הריבית
כשחיים ועובדים בתוך האקוסיסטם של אנשי ה-AI בסן פרנסיסקו - שבו החוקרים, המהנדסים והמנכ"לים חולקים ביניהם את מה שבאמת מתחרש - שומעים את הסיפורים האמיתיים שמאחורי ההכרזות הפומביות. השיחות האלו חושפות את הדיסוננס ההולך וגדל בין ההבטחה למהפכה הכלכלית והאפוקליפסה שהבינה המלאכותית מנחיתה עלינו לבין מה שקורה בפועל. בזמן שהכותרות מכריזות שמחלקות שלמות מוחלפות על ידי מחשבים ושתעשיות קורסות - האמת בשטח מספרת סיפור אחר.
אחד הסממנים לכך,הוא המוצר החדש של open ai.
GPT5 היה אמור להביא אותנו קרוב יותר לבינה מלאכותית כללית (AGI) והיה נראה שנשאר ברמה קרובה לקודמו. סם אלטמן, מנכ"ל open ai, התחיל לתאם ציפיות מחדש ובראיונות בחודשים האחרונים הגדיר את השפעת ה-AI כ "תקופת רנאסנס" ולא משהו שדומה למהפכה התעשייתית. זמן של פריחה אינטלקטואלית והתקדמות יצרתית הדרגתית, ולא מהפכה כלכלית חדה.
השיחות במפגשי הפילוסופיה, במועדוני הקריאה ובברים המעומעמים מציירות תמונה אחרת. מנהלים מודים במה שהודעות לעיתונות לא יגידו: רוב הפיטורים המיוחסים ל"בינה מלאכותית עושה את זה יותר טוב" הם בעצם המעבר הכואב מטירופי הגיוסים של ריבית אפסית (2020–2022) אל מציאות של ריבית גבוהה.
במהלך הקורונה כספי ההון סיכון זרמו כמו מים. החברות גייסו באגסריביות, בהימור על צמיחה מתמדת ובהזנה של כסף זול. כשהריביות זינקו- המודל הזה החל לזרוק והחברות נשארו עם המון עובדים שצברו בעידן הכסף הקל.
אבל "גייסנו המון כשהיה זול ועכשיו צריך לפטר כדי להדק את החגורה" נשמע פחות מושך עבור המשקיעים והציבור מאשר "אנחנו חברה כל כך מתקדמת שהצליחה לייעל את עצמה כמו שאף אחד אחר לא בעזרת הבינה."
האחד- מסכן, השני- חדשני, בעל חזון, צופה קדימה. טעות ניהולית נהפכת ליתרון אסטרטגי.
מספר מחקרים ששמו במטרה לבדוק את ההשפעות הכלכליות של הבינה המלאכותית נתקלו בתוצאות פחות מרשימות משחשבו. אין קורולוציה גבוהה בין כמה שקבוצת עובדים חשופה לבינה לבין שיעורי האבטלה.
אפילו מחקרים שטוענים שבינה מלאכותית כן מחליפה עובדים חושפים דפוס חשוד. הכלכלן אריק ברינג'ולפסון מצא ירידה בתעסוקה בעיקר בקרב עובדים צעירים מאוד, בעוד שלעובדים מבוגרים יותר באותם תחומים הייתה צמיחה גבוהה בתעסוקה.
דבר שיכול לעורר חשד שהמסקנה לא באמת קשורה לבינה - אם הכלים באמת הפכו את המהנדסים לפחות נחוצים, למה רק קבוצת גיל אחת מושפעת ממנה? האם יכול להיות שהסיבות הן אחרות?
בנתונים של לשכת התעסוקה האמריקאית אפשר לראות שהשמכורות ושוק העבודה לא עבר שינוי מיוחד בשלוש השנים האחרונות, מאז שהבינה נכנסה לחיינו.
אנחנו מרחיבים את היכולות האנושיות שלנו, את הגבולות של מה שאנחנו יכולים לעשות. אבל אנחנו לא מחליפים אותה בהיקף מלא.
מהפכה כלכלית בהגדרתה, היא כזו שמעצבת מחדש מן היסוד את האופן שבו חברות אנושיות יוצרות ומחלקות עושר. המהפכה התעשייתית העבירה אוכלוסיות שלמות מחקלאות למפעלים. עידן המידע הפך את עבודת הידע לכוח כלכלי דומיננטי. במבחן הזה, ה-AI מייצג התקדמות אינטלקטואלית יותר מאשר טלטלה כלכלית.
ניתוח נוסף מראה שהוצאות על מרכזי נתונים של בינה יגיעו ל1.2% מהתמ"ג של ארה"ב ב2025, זה מספר גבוה, אבל במהפכה התעשייתית, בניית התשתיות העלה את אחוז התמ"ג ב6% בשנה. בנוסף- עוד ועוד משקיעים נחשפים לאחרונה ומספרים על כך שרוב ההשקעות שלהם בחברות בינה- לא הובילו לשום רווח. לאט לאט אנשים מתחילים לשים לב לרעש.
האם ה-AI יחליף בסופו של דבר משרות בהיקף נרחב? יכול להיות. הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם במהירות, ופריצות דרך עתידיות עשויות לעורר שיבוש כלכלי אמיתי. אבל עד שזה יקרה, אם בכלל, חברות ימשיכו לרכוב על הפחד מה-AI כדי להצדיק החלטות שמונעות למעשה מיסודות כלכליים.
בינתיים, רנסאנס ה-AI מציע משהו שאולי יקר יותר ממהפכה כלכלית: העצמה של היכולות האנושיות לגבולות שטרם הכרנו. במקום לפחד מאפוקליפסה שלא מתממשת, כדאי לאמץ את תור הזהב האינטלקטואלי שמתרחש בפועל, תוך שמירה על עין ספקנית כלפי כתבות עם מילים מפוצצות שנועדו לטשטש החלטות כלכליות של מנכ"לים.
זה לא אומר ש-AI לא משנה את האופן שבו אנחנו עובדים וחיים - הוא בהחלט משנה. הכלים מרשימים, רווחי הפרודוקטיביות ממשיים, והאפשרויות היצירתיות מתרחבות מדי יום. אבל במקום להיסחף בתחזיות אפוקליפטיות, כדאי לשאול: האם המהפכה באמת כל-כך קרובה, או שעדיף להיצמד למציאות ולבחון מה הנתונים מראים בפועל? הרגע הנוכחי חושף סיפור מורכב יותר מזה שמציעות הכותרות.
