הסטארטאפים המבטיחים
כשהקוד נהיה קומודיטי, הכסף הגדול עובר לברזלים
מהפכת ה־AI והווייב קודינג שוחקת את יתרון חברות התוכנה, מאיימת על מודל ה־SaaS ומסיטה את מוקד ההשקעות לשבבים, תשתיות ודיפ־טק - תחומים שבהם חסמי הכניסה עדיין גבוהים והערך נותר בידי המפתחים והחומרה
בימים הראשונים של האפסטור לאייפון, אי שם לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה־21, בין הלהיטים הגדולים של הפלטפורמה החדשה היו אפליקציות נפיחות. בתקופה שמפתחים ומשתמשים עוד ניסו להבין מה אפשר לעשות עם המכשיר החדשני, כמה מתכנתים מהירים הבינו שעם כמה שורות קוד לא מסובכות ניתן לייצר אפליקציה שגורמת לסמארטפון לשחרר קולות נפיחה. הציבור, באופן מפתיע, הגיב בהתלהבות. בדצמבר 2008, אפליקציית iFart, שנמכרה ב־99 סנט, דיווחה על הכנסה ממוצעת של כמעט עשרת אלפים דולר ביום, וכמעט 30 אלף דולר בחג המולד (צרכנים רבים קיבלו אייפון חדש, והדבר הראשון שעשו היה לגרום למכשיר להפליץ).
והן לא היו לבד. גם אפליקציית iBeer, שכל שעשתה היה לדמות כוס בירה שמתרוקנת כאשר מטים את המכשיר, גרפה במשך תקופה ב־2008 הכנסות של בין עשרת אלפים ל־20 אלף דולר ביום. שש שנים מאוחר יותר, אפליקציה שלא עושה דבר חוץ מלאפשר למשתמשים לשלוח זה לזה את הפוש "YO" דיווחה על גיוס של מיליון דולר וזכתה לסיקור בכלי תקשורת מובילים כמו פייננשל טיימס ו־CNN.
האפליקציות האלו הן דוגמאות קיצוניות אך לא יוצאות דופן למגמה שאפיינה את שני העשורים שבאו לאחר מכן: עליית התוכנה כאחד הכוחות השמעותיים בתעשיית הטכנולוגיה. לאורך מרבית המאה ה־21, סיפורי ההצלחה הגדולים של התעשייה הגיעו לרוב מעולם התוכנה והתוכנה כשירות (SaaS). חברות, ישראליות ובינלאומיות, כמו מאנדיי, סיילספורס, גונג, WalkMe ,Trello, נייס או וויקס רשמו שוויים אדירים או אקזיטים משמעותיים בזכות אפליקציות או יישומים מבוססים ענן שסיפקו לעסקים ולמשתשמים ערך אמיתי. במשך שנים רבות, כמו שאמר המשקיע מארק אנדריסן ב־2011, התוכנה אכלה את העולם.
אבל הימים שבהם כל פלוץ יכול לייצר מיליונים חלפו לבלי שוב. ההצלחה של תעשיית התוכנה התבססה על גורם עיקרי מרכזי: היכולת לפתור בעיה אקוטית למגזר עסקי כלשהו. וויקס מאפשרת לבעלי עסקים קטנים להקים בקלות אתר אינטרנט; מאנדיי, יישומים שונים לניהול שטף עבודה; נייס, כלים לאינטראקציה עם לקוחות. אלו פתרונות שעסקים צריכים, שמאפשרים להם להתייעל, אבל שאין להם אפשרות ליצור בעצמם. רק חברת תוכנה, עם מצבה גדולה של מפתחים מנוסים ומוכשרים, יכולה לתת להם פתרון.
או, לפחות, זה היה המצב עד לפני כשנה. מהפכת ה־AI החלה עם השקת ChatGPT בנובמבר 2022, אבל רק בתחילת 2025 הגיעו לשוק כלי AI ייעודיים לכתיבת קוד, כמו קלוד קוד של אנתרופיק, Cursor או Replit. בן לילה, עולם שמפתח הכניסה אליו היה ידע עמוק בתכנות וכתיבת קוד, הפך לנגיש לכל אחד שיכול לכתוב פרומפט בשפה טבעית. ב־2008 היה צריך להכיר את סביבת הפיתוח של האייפון ולדעת לכתוב קוד בעבור המכשיר. בשבוע שעבר, בן החמש וחצי שלי יצר משחק על חתול שחומק ממכשולים בשלושה פרומפטים בקורסר.
בהנחה שהציפיות וההבטחות של ווייב קודינג ומודלי AI יתגשמו, הסוף של חברות התוכנה המסורתיות חקוק באבן
ומה שיכול לעשות ילד, יכולים ועושים משתמשים מתקדמים יותר, עם פרומפטים ויישומים מורכבים יותר. השוק הבין את זה היטב. ב־2025 מדד חברות ה־SaaS צנח ב־6.5% לעומת עלייה של 17.6% ב־S&P 500. החברות הבולטות עדיין מייצרות הכנסות משמעותיות, אבל בתעשייה מבינים שמדובר בסופה של תקופה. מאנדיי, למשל, רשמה ב־2025 שיא בכל המדדים המרכזיים שלה, עם עלייה של 27% בהכנסות ל־1.23 מיליארד דולר, אך בדו"ח הרבעוני שפרסמה בפברואר סיפקה תחזית חלשה לשנה הנוכחית עם האטה משמעותית בצמיחה ל־19% לכל היותר. ב־12 החודשים האחרונים צנחה מניית החברה בכ־76%, ומאז תחילת השנה היא איבדה קרוב ל־60% משווייה.
AI ווייב קודינג עדיין לא יכולים להחליף באופן מלא את הכלים של חברות תוכנה (בהחרגה בולטת בכל הנוגע ליישומים פשוטים יחסית ובניית אתרים, שם כבר יש כלים מבוססי AI שעושים עבודה מוצלחת), אבל קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה מנבא שלא יעבור הזמן והם יגיעו לשם. מתחילת השנה, מגזרים שונים זועזעו בכמה הזדמנויות כאשר אנתרופיק חשפה תוספים או פיצ'רים לקלוד שמחליפים את הפונקציות של יישומים עסקיים קיימים.
בתחילת פברואר, מניות של חברות שמספקות שירותי דאטה אנליטיקס, תוכנות לשוק המשפטי וכלי פרסום, מכירות ושיווק רשמו צניחה חדה. זאת, לאחר שאנתרופיק השיקה תוספים שהופכים את קלוד לסוכן AI שמסוגל לבצע אוטומציה של משימות בתחומים כמו עבודה משפטית, מכירות, שיווק וניתוח מידע. באפריל, מודל חדש של אנתרופיק שטרם הושק לציבור הרחב, קלוד מיתוס, שמסוגל לזהות פרצות אבטחה בתוכנות ושירותים, עורר חשש לגבי עתידן של חברות סייבר שפועלות בתחום.
בהנחה שהציפיות וההבטחות של ווייב קודינג ומודלי AI יתגשמו, הסוף של חברות התוכנה המסורתיות חקוק באבן. זה לא בהכרח יקרה בשנה הקרובה, אין הכרח שכל החברות יקרסו וייתכן שכמה יצליחו להמציא את עצמן מחדש. אבל בעולם שבו כל משתמש יכול ליצור יישום שפותר לו קשיים ומייעל לו תהליכים, וכל תוסף לצ'טבוט יכול להחליף סקטור שלם של חברות, העידן שבו המוקד של החדשנות והבאזז היה בפתרונות תוכנה נמצא בסיומו.
החדשנות משנה מיקוד
אלו החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שהחדשנות, ואיתה הערך למשקיעים, לא תיעלם, אלא תשנה מיקוד. למעשה, היא כבר משנה, ועוברת מהחזית הנוצצת של האפליקציה למנוע שמניע אותה ולחומרה שמריצה אותה. כיום, אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים הוא כוח המחשוב הזמין לחברות AI. מיקרוסופט, אמזון, גוגל ומטא צפויות להשקיע ב־2026 לפחות 660 מיליארד דולר בתשתיות AI, על מנת להשביע את הרעב ההולך וגדל שלהן לכוח מחשוב. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק צפויות להשקיע עוד עשרות מיליארדי דולרים נוספים כל אחת.
הביקוש הזה, שחרף החששות הקבועים מבועה עדיין לא הגיע למיצוי, דוחף חלק ניכר מפוקוס החדשנות לעולם השבבים. אנבידיה, החברה הבולטת בתחום, משקיעה מאמצים ניכרים לא רק בפיתוח GPUs, שמכונים גם שבבי AI ומהווים את המנוע המרכזי של המהפכה, אלא גם בפיתוח מעבדים מרכזיים (CPUs), שבבי תקשורת, מערכות אינטגרטיביות, ופתרונות חדשניים כמו שבבי סיליקון פוטוניקס במטרה לייעל ולטייב כל שלב בדאטה־סנטרים שמשמשים לאימון והפעלת מודלי AI.
ואנבידיה לא לבד. הדרישה לכוח מחשוב מכניסה לתחום השבבים ענקיות טכנולוגיה אחרות. גוגל מפתחת שבבי TPU לאימון ושימוש במודלי AI כבר יותר מעשור, ואמזון רכשה ב־2015 את אנאפורנה לאבס הישראלית כדי להיכנס לתחום השבבים. מטא חשפה ב־2023 שגם היא תפתח שבב לשימוש בשלב ההיסק של מודלי AI.
המירוץ אחר חדשנות גם מזניק חברות שבבים עצמאיות. בדצמבר, חתמה אנבידיה עם סטארט־אפ השבבים Groq על עסקה בשווי 20 מיליארד דולר שכוללת גישה לא־בלעדית לטכנולוגיה של החברה, ומעבר של בכירים לאנבידיה. הסיבה: שבבי עיבוד שפה (LPUs) חדשניים שמפתחת החברה, ושנועדו להאיץ את העבודה של מודלי שפה גדולים בשלב ההסק. במרץ, חשפה החברה את השבבים הראשונים שמבוססים על העסקה.
בינואר OpenAI חתמה על עסקה רב־שנתית בסך 10 מיליארד דולר עם חברת השבבים Cerebras, לאספקת כוח מחשוב שיאיץ את זמן התגובה של מודלי ה־AI שלה. Cerebras מפתחת שבבים ייחודיים שמבוססים על פרוסות סיליקון שלמות גדולות. זאת, במקום השימוש המסורתי יותר בפרוסות שמחולקות למאות חתיכות, כמו בשבבי ה־AI של אנבידיה. גישה זו מאפשרת להתמודד עם אתגרים כמו מגבלות מהירות בהעברת המידע בין השבבים השונים.
במקביל, סטארט־אפ השבבים Etched גייס חצי מיליארד דולר לפי שווי חמישה מיליארד דולר לפיתוח שבבים שיתחרו באנבידיה. ובשנה שעברה, היילו הישראלית גייסה 120 מיליון דולר לפיתוח שבבים שמיועדים להטמעת יכולות AI במכשירי קצה כמו מחשבים, רכבים חכמים ורובוטים מסחריים.
משיקות לכך חברות שמסוגלות להנגיש או להעצים את כוח המחשוב הקיים. CoreWeave האמריקאית, שמתמחה באספקת גישה למעבדי AI בענן בעבור מפתחים וחברות, הנפיקה במרץ 2025 ונסחרת כיום לפי שווי של כ־53 מיליארד דולר לאחר שרשמה עלייה של 162% מאז ההנפקה. ביוני, מטא חתמה על עסקה לרכישת 49% ממניות Scale AI תמורת 14.3 מיליארד דולר. חברת הסטארט־אפ מספקת תשתיות דאטה ושירותים לאימון והערכה של מודלי AI, אם כי במקרה זה הנכס העיקרי היה המייסד, אלכסנדר וונג, שהצטרף למטא כראש מעבדות ה־AI שלה.
תחום נוסף שזוכה עתה לעדנה הוא הדיפטק, הטכנולוגיה העמוקה. פיתוחים שדורשים מחקר מעמיק ופיתוח מורכב ולא ניתן להפיק באמצעות פרומפט פשוט, בפרט אם הם משיקים לתחום ה־AI. דוגמה בולטת היא Q.ai הישראלית, שאפל רכשה בינואר לפי שווי מוערך של בין 1.5 מיליארד ל־2 מיליארד דולר (הרכישה השנייה בגודלה בהיסטוריה של החברה). פעילות Q.ai חשאית, אך לפי פטנטים שהגישה היא פיתחה טכנולוגיה שמסוגלת לפרש תנועות זעירות של הפנים לצורך הבנת מילים, טכנולוגיה שמסוגלת לפענח "דיבור שקט" על סמך תנועות שרירים בלבד, וטכנולוגיה למערכת שמורכבת על הראש על מנת לזהות תנועות שרירים עדינות.
Helion Energy האמריקאית השלימה בינואר גיוס של 425 מיליון דולר על מנת לפתח כורי היתוך גרעיניים, ימים ספורים אחרי שחשפה את האבטיפוס הראשון שלה. בין המשקיעים בחברה נמנה מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, ובמרץ פורסם ששתי החברות מנהלים מגעים לעסקה לאספקת חשמל בהיקף של 5 גיגה־וואט ב־2030 ו־50 גיגה־וואט ב־2035. דאטה־סנטרים מודרניים צורכים כמויות עצומות של אנרגיה, והחברות השונות נמצאות במרוץ אחר פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו להן להתמודד עם ביקוש זה.
אומנם חברות סייבר ספגו פגיעה בשווי המניות שלהן בפברואר, לאחר שאנתרופיק הציגה תוסף לקלוד שיכול לזהות פרצות אבטחה בקוד תוכנה, ונכנסו לטלטלה נוספת באפריל עם דיווחים על מודל מיתוס העצמתי כל כך שאנתרופיק חוששת לשחררו לציבור, אבל מדובר בעיקר בפאניקה לא מבוססת של משקיעים. דווקא עליית ה־AI הופכת את המוצרים של חברות הסייבר לקריטיים יותר. במירוץ שבו שחקנים עוינים יכולים ואכן כבר עושים שימוש ב־AI כדי לתכנן ולהוציא לפועל מתקפות סייבר, יש צורך במוצרים מתוחכמים כדי להציב להם מענה.
לא סתם גוגל סגרה במרץ את רכישת וויז הישראלית לפי שווי של 32 מיליארד דולר. בגוגל מכירים היטב את יכולות ה־AI בזיהוי וסתימת פרצות אבטחה, ומשתמשים בהן כבר כמה שנים. ההחלטה לשלם סכום כה גדול על וויז, הרכישה הגדולה בתולדות גוגל, מדגימה שגם בסייבר צריך משהו יותר מיכולת לנסח פרומפט, ושיש חשיבות משמעותית למוצרים ולכישרונות שמאחוריהם.
AI לא יכול לפתח כל דבר
הייחוד של כל החברות אלו הוא שהפיתוחים שלהן הם לא דברים שאפשר לבקש מ־AI ליצור (או, ליתר דיוק, אפשר לבקש אבל לא לקבל מענה ראוי), אלא שהם נסמכים על יצירתיות ויכולת אנושית. בינה מלאכותית מן הסתם משחקת תפקיד משמעותי בהליך הפיתוח, בעיקר בכל הנוגע לייעול העבודה והעלאת התפוקה, אך בעבור טכנולוגיות אלו עדיין אין לה את היכולות להחליף לחלוטין את הגורם האנושי.
סקטור טכנולוגי אחר שמוגן מפני עליית ה־AI הוא חברות שלפעילותן יש רכיב פיסי משמעותי. אפשר לבקש מקלוד קוד ליצור אפליקציה דמויית אובר או איירבנב, וסביר להניח שהתוצאה תהיה סבירה יחסית. אחרי הכל, מדובר בסופו של דבר בשוק פשוט יחסית של חיבור בין צרכן לנותן שירות. אבל הערך האמיתי של החברות האלו לא נמצא בטכנולוגיה אלא בנכסים הפיסיים שלהן: הנהגים וכלי הרכב האוטונומיים של אובר; המארחים וספקי שירותי התיירות של איירבנב. וכך גם לגבי חברות כמו וולט או אינסטקרט. גם אם אפשר ליצור עם ווייב קודינג אפליקציה שהיא שיבוט של האפליקציה של אובר או איירבנב, היא תהיה חסרת ערך בלי הנכסים הפיסיים שמאכלסים את השירותים האלו.
זה לא אומר שבני האדם שעובדים בחברות אלו מוגנים. ווייב קודינג יכול לייתר חלק ניכר מצוות הפיתוח של החברות, התקדמות ברובוטיקה ו־AI מקרבת עתיד שבו אובר יכולה להסתמך על נהגים אוטונומיים, וחברות כגון וולט יכולות לשלב רחפנים במקום שליחים רכובים. אבל המודל העסקי של חברות אלו נראה בטוח, לא מאויים על ידי ווייב קודינג.
הווייב קודינג לא הרג את החדשנות האנושית ואת היכולת להפוך אותה לעסק מצליח. הוא פשוט ממקד אותה במקומות הקשים יותר להשגה — חומרה, טכנולוגיות עומק, תשתיות פיסיות. אלו חדשות רעות לחברות שבנו את עצמן על מערכי תוכנה פשוטים יחסים, אבל חדשות מצוינות לג'נוס האנושי שנדרש עתה להתמקד בתחומים יצירתיים ומשמעותיים יותר. בוודאי יותר מאפליקציה שעושה פוק.
