סגור
סיליקון ואלי בנק מטה הבנק בסנטה קלרה קליפורניה סגור אחרי הקריסה SVB
מטה סיליקון ואלי בנק בסנטה קלרה (AFP)

פרשנות
הטלטלה ב-SVB: האמון קרס ברגע, זה עלול להתרחש גם כאן

מצבו של הבנק האמריקאי לא היה מזהיר, אך הוא לא היה חייב לקרוס; תיקשור גרוע, בחירת מלים אומללה ובתוך רגע נמחקו 40 שנות פעילות בהייטק; בין הנפגעים: סטארט־אפים ישראלים שבמרוץ אחר כספיהם בבנק; והעיתוי לא פחות מסמלי לישראל בעיצומה של ההפיכה המשטרית

סיפור קריסתו המטאורית של סיליקון ואלי בנק (SVB) צריך להבהיל מאוד את ישראל. זו לאו דווקא הפגיעה הצפויה בענף ההייטק, אלא הצצה לתרחיש עתידי אפשרי רחב הרבה יותר. הנפילה של הבנק ממחישה את מרכזיותה ואת עוצמתה של הפסיכולוגיה בעולם הפיננסי ואת המהירות בה הולך לאיבוד אמון שנבנה במשך עשרות שנים. SVB הוא קצת כמו ישראל: הצלחה כלכלית חסרת תקדים שנבנתה יש מאין כולה על חזון ההייטק ומימושו. ממש כשם שענף ההייטק התחיל להתפתח בישראל בשנות השמונים, כך הוקם גם הבנק ב־1983 כאשר זיהה את הופעת הסטארט־אפים הראשונים שלא היה להם מענה במערכת הבנקאות המסורתית.
ההצלחה הייתה מהירה בגלל זיהוי הנישה הייחודית וכבר ב־1988 הבנק הונפק בנאסד"ק ומאז גורלו היה קשור בו. במשבר של 2000 הוא נפגע ומנייתו צנחה. אבל דווקא ב־2008 זיהה את ההזדמנות בישראל, שהייתה אז אי של יציבות בעולם הסוער של המשבר הפיננסי ופתח כאן את הסניף הראשון מחוץ לארה"ב. SVB הפך לכתובת לעולם ההייטק בדיוק כפי שישראל הפכה בעשורים האחרונים לשם נרדף להצלחת ההייטק. כל משקיע ידע שהוא חייב להיות בישראל, וכן, תמיד היה לו גם חשבון ב־SVB.
תקופת הגאות של הקורונה ומיד אחריה היתה אחת הטובות שידעו עסקי SVB ששילש את היקף הנכסים ושלו ובהתאם גם המניה שלו זינקה במאות אחוזים. גם עיתוי קריסתו של SVB הוא לא פחות מסמלי עבור ישראל, משום שכמו הנהלת הבנק, גם ההנהגה בישראל עסוקה בלשכנע את העולם שהכל אצלנו בסדר. במקרה של הבנק זה נגמר רע, כי הרי ככל שהתאמץ לשכנע שאין סכנה, כך עלה מפלס החרדה והפחד אצל המשקיעים ואצל בעלי החשבונות.

בפברואר עוד דורג כאחד הבנקים הטובים

כאשר בכירי הכלכלנים מתריעים בפני הממשלה כי עלול להיווצר אירוע מהיר של חוסר יציבות, הם מכוונים לתרחיש בדיוק כמו זה של SVB. בצהרי יום רביעי האחרון הוא היה עוד בנק אחד מני רבים. אמנם כבר בדו"חות הכספיים השנתיים היו מי שראו כמה בעיות במאזן, אך לא היה מדובר במחלה סופנית. רק ב־14 בפברואר, פחות מחודש לפני הקריסה, דורג SVB כאחד הבנקים הטובים בארה"ב על ידי המגזין "פורבס" כאשר שוקללו גם גורמים כמו יציבות ותשואות. ביום רביעי הודיע הבנק על מכירת 21 מיליארד דולר הזמינים למימוש בתיק האג"ח שלו (AFS - Available for Sale) תוך הכרה בהפסד של 1.8 מיליארד דולר בגלל הזינוק החד בריבית שהפיל את האג"ח. במקביל, כדי לסגור את הבור שיצר ההפסד, יצא הבנק לגיוס הון של 2.25 מיליארד דולר, כאשר ביד כבר היתה לו התחייבות מקרן ההשקעות ג'נרל אטלנטיק, אחד הגופים הנחשבים ובעלי המוניטין בארה"ב, להזרמה של 500 מיליון דולר.
כאשר בכירי הכלכלנים מתריעים בפני הממשלה כי עלול להיווצר אירוע מהיר של חוסר יציבות, הם מכוונים לתרחיש בדיוק כמו זה של SVB. בצהרי יום רביעי האחרון הוא היה עוד בנק אחד מני רבים
לכאורה הודעה שגרתית של גוף עסקי שיש לו בעיות וחריקות, אך גם קיים גם פתרון זמין. הבעיה היתה במוסיקה שעלתה מהדברים ותלותו המוחלטת של הבנק במגזר אחד בודד, מזכיר משהו? את ההודעה ליווה מכתב בן ארבעה עמודים ממנכ"ל SVB גרג בקר, שכמות הפעמים בהם הודגשו ב"בולד" מלים שקשורות ביציבות, עוררה חוסר נוחות. הדבר הלחיץ את המשקיעים והמניה החלה לצנוח ביום חמישי ב־60%. כאן נכנסו לתמונה גם הלקוחות שנלחצו עוד יותר כאשר המנכ"ל בשיחה שקיים אמר "אנחנו עזרנו לכם, עכשיו תעזרו אתם לנו". עוד ניסוח אומלל ומכאן נחרץ גורלו של הבנק, כאשר קרנות הון סיכון רבות הורו לחברות הפורטפוליו להוציא את כספיהן מ־SVB.
ביום חמישי ביקשו הלקוחות המבוהלים למשוך בבת אחת 42 מיליארד דולר ויצרו את האירוע הקלאסי של "ריצה אל הבנק". ביום שישי הורה ה־FDIC, הרגולטור האמריקאי האחראי על יציבות הבנקים, על סגירתו של SVB והמסחר במנייתו הופסק. במסגרת החוק האמריקאי, פקדון של עד 250 אלף דולר מבוטח, כלומר תתאפשר משיכת הסכום הזה כבר מחר, אך קבלת סכומים שמעל הרף הזה תלויה במימוש נכסים בשבועות הקרובים. במקרה של SVB הסכום המבוטח הוא לא רלוונטי משום שלא מדובר בלקוחות פרטיים, אלא לקוחות עסקיים. על פי הדו"ח האחרון של הבנק, 96% מהפקדונות בחשבונות שלו גבוהים מ־250 אלף דולר וזאת לעומת בנקים קמעונאים כמו בנק אוף אמריקה למשל שבו רק ל־32% יש יותר מ־250 אלף דולר בחשבון. אף ש־SVB נחשב לאחד מ־20 הבנקים הגודלים בארה"ב במונחי נכסים, מספר הלקוחות שלו קטן מאוד ומסתכם ב־37.5 אלף חשבונות, כך שבממוצע יש לכל אחד כ־4 מיליון דולר בחשבון.
מצבו של SVB לא היה מזהיר, היו שם בעיות פיננסיות אובייקטיביות, אבל הוא לא היה חייב לקרוס. תיקשור גרוע, בחירת מלים אומללה ותלות חריגה בקומץ לקוחות – אפשר לומר כי לקוחות הבנק הן כמה עשרות קרנות הון סיכון גדולות – והבנק הפך לפרסונה נון גרטה. אובדן האמון, שתודלק גם על ידי הורדת דירוג אשראי, שכרגיל הגיעה אחרי שהסוסים כבר ברחו, היה מיידי ומוחלט, כשהוא מוחק 40 שנה של כל מה שהיה לפני כן ונהפך ללא רלוונטי.

סטארט־אפים בהיסטריה

הלקוחות העיקריים של SVB הן חברות סטארט־אפ וקרנות הון סיכון. הוא בנה את המוניטין שלו וגם את ההצלחה על טיפול בחברות בתחילת דרכן שלא מעניינות את הבנקים הגדולים: חברות שמצד אחד מגייסות כסף ולכן יש להן פקדונות, אבל מצד שני אין להן צרכי אשראי משמעותיים. כמו כן הן מפסידות לאורך שנים וגם לוקח הרבה זמן עד שיש להן הכנסות ותזרים שאפשר לתמחר על בסיסו חבילת מימון. זה יצר חלק מהבעיה שהפילה את הבנק – כנגד הפקדונות הרבים שזרמו אליו בתקופת הגאות, הוא בנה תיק אג"חים. ב־2022 הגיוסים התייבשו וחברות פנו למשוך יותר ויותר כסף מהחשבון כדי להימנע מגיוסים, כאשר בשלב מסוים הבנק כבר היה חייב לממש חלק מהתיק כדי לעמוד במשיכות. כרית סיכון נוספת שתרמה לבקשות משיכת כספים מהבנק בחודשים האחרונים היא תלותו גם בחברות שפועלות בשוק הקריפטו. חברות קריפטו רבות שקרסו, הוציאו את הכסף מהבנק והעמיקו את הצורך במימוש תיק האג"ח.
"אם הרגולטור האמריקאי לא יפתור את המשבר הזה בתוך שבוע עד עשרה ימים, מאות חברות ייסגרו, בהן גם ישראליות", אומר ל"כלכליסט" שותף בקרן הון סיכון אמריקאית שפעילה גם בישראל
ככל שחברות גדלות והופכות לרווחיות הן עוברות לבנקים הגדולים יותר כגון ג'יי.פי מורגן או UBS. לכן רוב החברות הישראליות הציבוריות כבר מחזיקות בחשבונות בבנקים הגדולים, לעתים באלה ששימשו כחתמים בהנפקה. ואולם סכנת הפגיעה העיקרית היא זירת הסטארט־אפים הישראלית שהיתה בהיסטריה של ממש במהלך סוף השבוע. הבעיה הדחופה ביותר של חברות הסטארט־אפ הישראליות שמחזיקות פקדונות ב־SVB, וההערכה היא שמדובר כמעט בכולן, היא משיכת כספים מהחשבון. ביום חמישי העבירו מנהלים רבים הוראות משיכה לכסף, אבל רובם מעידים כי עד עכשיו מופיעה ההודעה כי ההעברה "in proccess"', כך שלא ניתן לדעת האם הכסף אכן עבר. חלק מאלה שביקשו להוציא את הכסף מעידים כי קיבלו חצי מהסכום שביקשו. בניגוד לציפיות, הסניף הישראלי של הבנק שנפתח ב־2008 ונמצא ברחוב הארבעה בתל אביב לא נתן מענה ללקוחות. את הסניף המקומי מנהלים דוד כהן וגדי משה, דמויות שמוכרות לכל יזם מתחיל, אבל הם אחראים בעיקר על שיווק שירותי הבנק. בסוף השבוע לא ניתן היה להשיג את תגובת הבנק.
היתרון של הסטארט־אפים הישראלים על פני האמריקאים, הוא שלרובם יש חשבון גם באחד הבנקים הישראלים במסגרת לאומטיק, פועלים טק או דיסקונט טק, מעין שלוחות שמתמחות בהייטק ומתחרות היסטורית ב־SVB. עם זאת, המשכורות לעובדים בארה"ב משולמות מהחשבון האמריקאי. זה האיום המיידי ביותר על תעשיית ההייטק כולה והוא שמגביר את ההערכה כי יגיע עוד במהלך סוף השבוע רוכש לבנק או יוחלט על תוכנית חילוץ לבנק. החילוץ במקרה הזה לא ידרוש אפילו הזרמה גדולה לבנק, אלא יתאפשר גם באמצעות רכישת תיק האג"ח שלו במחיר מעט יותר גבוה מהשוק ואחזקתו לפדיון. אם לא היה שינוי דרמטי מאז סוף 2022 לבנק אמור להיות מספיק כסף כדי להחזיר ללקוחות את כל הפקדונות.
חברות רבות ניסו להיעזר בחברות פינטק כגון פפאיה גלובל, כדי לפתוח מעין ארנק אלקטרוני שיאפשר העברת כספים לספקים ועובדים בארה"ב. חברות מסג זה מבצעות פעולות פיננסיות במהירות ובזול על תשתית בנקאית קיימת. במקרה של פפאיה למשל מדובר בג'יי. פי מורגן. גם PAYONEER הישראלית מעניקה שירותים דומים וחברות פינטק נוספות שלכולן רישיון רגולטורי לטפל בטראנסקציות ולא רישיון בנקאות. חלק גדול מהסטארט־אפים הישראלים התנפלו בסוף השבוע על חברות פינטק ואלה פתחו להם חשבונות בתוך שעות ספורות.
אבל אחד האיומים הגדולים על התעשייה הוא לא רק הגישה לכסף, אלא הגישה לקווי אשראי. למעשה, לטווח הבינוני הפסקת פעילותו של SVB עלולה לייצר מחנק אשראי בתעשיית ההייטק ולהוביל לפגיעה משמעותית בו, עם סגירת חברות ופיטורי עובדים. בתקופות הטובות חברות סטארט־אפ נעזרות פחות באשראי, אבל דווקא בשנה האחרונה פנו רבות מהן לכיוון הזה, בעיקר כדי להאריך את הזמן עד הגיוס הבא כדי לא לפגוע בשווי. למעשה, SVB הוא אחד ההסברים הבולטים לכך שלא היו "דאון ראונדים" רבים בישראל – החברות לקחו קווי אשראי. כרגיל, בנק אמריקאי נדיב יותר באשראי ושמרן פחות מהבנקים המקומיים. כך למשל, בתעשייה מעידים כי לאומיטק ופועלים טק אמנם מחזרים תמיד אחרי הסטארט־אפים כדי שיפתחו חשבון, אך הם מאוד זהירים באשראי. הפועלים כלל לא היה במשחק עד למינויה של מיכל הרצוג קיסוס לפני כשנה למנכ"לית הפעילות ולאומי ידוע בקרב הסטארט אפים בגישתו זהירה, בוודאי לנוכח ההאטה שמורגשת בענף ההייטק בשנה האחרונה.
החשש הוא מפני האטה נוספת בהשקעות חדשות בהייטק בגלל שגם לקרנות הון סיכון היו קווי אשראי ב־SVB שמוקפאים כעת. ייתכנו עיכובים בהשלמת סבבי גיוס שכבר נחתמו וקפאון בסבבי גיוס חדשים
אחד המוצרים הפופולריים של SVB בשנים האחרונות היה מה שנקרא VENTURE DEBT, כלומר הלוואה לחברה בתחילת דרכה שלרוב אפילו אין לה הכנסות או תזרים חזוי. הבנק מימן את הסטארט־אפים כאשר הוא דורש בתמורה להפקיד את כל כספי הגיוס בחשבון אצלו. חברות שלקחו חוב כזה מצויות כעת במצב הבעייתי מכולן – גם אין להן גישה לכל היתרות שלהן וגם לא לקווי אשראי. "SVB נתנו הלוואות לסטארט־אפים בריבית של 4%–5% גם לחברות מפסידות כאשר בבנקים 'רגילים' ביקשו 7%-8%", אומר משקיע הון סיכון ל"כלכליסט". לדבריו, "הדרישה היחידה היתה שיש שתי קרנות הון סיכון שהשקיעו בחברה מתוך הנחה שאם החברה לא תעמוד בהחזרים, הקרנות יחלצו אותה. בישראל הבנקים הרבה יותר זהירים, רוצים לראות מעל מיליון דולר ב־ARR ועוד 2–3 מיליון דולר בבנק".

שעת המבחן של קרנות הון סיכון

רבים העלו במהלך סוף השבוע השוואות לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס שקרס ב־2008 והחל את המשבר הפיננסי העולמי, אבל SVB היה רחוק ממצבו של ליהמן ברדרס. SVB הוא אירוע של ניהול סיכונים רשלני שלא נערך להעלאת הריבית המהירה בארה"ב וריכוז מוגזם בקליקה של סיליקון ואלי שהדביקה אחת את השניה בפחד תוך שעות ספורות. אפשר לומר כי ההיסטריה של קרנות הון סיכון ובראשן פאונדרס של פיטר ת'יל, קרן COATUE וקרן יוניון סקוור שפירסמו הנחיות פומביות למשיכת הכספים תרמה לקריסת הבנק וכעת הן יצטרכו לתמוך בחברות הפורטפוליו שלהן שנתקעו בלי כסף ולא יוכלו לשלם משכורות לעובדים ואת תשלומי הספקים. בשבועות הקרובים תהיה שעת המבחן הגדולה של קרנות הון סיכון שמבטיחות ליזמים שלהן "ערך מוסף" ו"תמיכה בזמנים קשים". בינתיים יש כבר כמה קרנות שהודיעו לחברות שלהן כי יעבירו כסף מהחשבונות שלהן כדי שהעסק ימשיך לתפקד והעובדים לא יברחו. מעבר לסכנה שמרחפת כעת מעל ענף ההייטק האמריקאי והישראלי, כאילו ההאטה בהשקעות והמפולת בנאסד"ק לא היתה מספיקה להם, ישנם גם חששות מפני יציבות של בנקים איזוריים קטנים בארה"ב. ביום חמישי ובשישי נרשמו ירידות חדות במניות של שורת בנקים איזוריים בעוד שהגדולים הפגינו עוצמה. החשש הוא שבדומה להפסד שהתחבא בתיק האג"ח של SVB, יתגלו בורות כאלה בבנקים קטנים. משיכת פקדונות יחד עם הפסדים שנרשמו בתיקי ההשקעות, יכולים לייצר אירועי SVB נוספים. בסוף השבוע היו כבר מי שפינטזו כי החשש הזה אולי יגרום ליו"ר הפד ג'רום פאוול להאט את קצב העלאות הריבית בניסיון לא לייצר בעיה במערכת הבנקאית האמריקאית.
חשש נוסף וישראלי יותר הוא האטה נוספת בהשקעות חדשות בהייטק בגלל שגם לקרנות הון סיכון היו קווי אשראי ב־SVB שמוקפאים כעת. למרות שקרנות מקבלות התחייבויות ממשקיעים כשהן מגייסות את הקרן, בפועל הכסף לא עובר אליהן ולעתים הן נעזרות בקווי אשראי להשקעות שוטפות כדי לא לקרוא לכסף מהמשקיעים (LP). עם סגירת הבנק הן יהיו חייבות לקרוא לכסף ואלה לא בטוח שימהרו לתת אותו לנוכח החששות מהרעה נוספת בכלכלה האמריקאית ובהייטק ספציפית. משמעות הדברים: עיכובים בהשלמת סבבי גיוס שכבר נחתמו וקפאון בסבבי גיוס חדשים. "אם הרגולטור האמריקאי לא יפתור את המשבר הזה תוך שבוע עד עשרה ימים, מאות חברות ייסגרו, בהן גם ישראליות", אומר ל"כלכליסט" שותף בקרן הון סיכון אמריקאית שפעילה גם בישראל, "אנחנו התחלנו לפעול כבר בחמישי בבוקר והצלחנו להוציא לא מעט מהכסף שלנו וגם של חברות הפורטפוליו". לדבריו, "עוד לפני הקריסה של SVB, היתה הערכה שלקראת הרבעון השלישי יהיו חברות רבות שייגמר להן הכסף והן ייסגרו, סגירת הבנק וחסימת קווי אשראי תאיץ ותחמיר את קצב סגירת הסטארט־אפים".
ויש גם את הבנק עצמו שמעסיק 8,500 עובדים שנכון לעכשיו איבדו את עבודתם. התרחיש הסביר הוא שכבר מתנהל מו"מ לרכישת הבנק וייתכן שעסקת בזק תיחתם עוד לפני מחר, כדי שאפשר יהיה לנסות לייצב את האירוע לפני פתיחת המסחר בוול סטריט.