בלעדי
שתי חברות קוונטום ישראליות בדרך לוול סטריט לפי שווי של 5 מיליארד דולר
קוונטום ארט וקלאסיק במו"מ מתקדם למיזוג עם חברות ספאק. הסוגיה המרכזית במו"מ היא השווי, שמוערך ב־5-2 מיליארד דולר לכל אחת מהחברות. שתיהן כבר עובדות עם בנקי השקעות, וההחלטה צפויה להתקבל בשבועות הקרובים
זה היה כנראה רק עניין של זמן, וכעת גם ישראל מעלה הילוך במרוץ לכסף הגדול של תעשיית המחשוב הקוונטי. לכלכליסט נודע כי שתי חברות ישראליות שפועלות בתחום – קוונטום ארט וקלאסיק – מנהלות משא ומתן מתקדם לקראת הנפקה בוול סטריט באמצעות מיזוג עם ספאק. הסוגיה המרכזית בשלב זה היא השווי, שצפוי לנוע בין 5-2 מיליארד דולר לכל אחת מהחברות. בשתי החברות העדיפו שלא להגיב.
לפי הערכות של גורמים בתעשיית הקוונטום, כ־30 חברות ספאק מחפשות בימים אלה חברת יעד להתמזג עמה, ובהן גם ספאק ישראלי של תום ליבנה ואיל וולדמן, שגייס לאחרונה 172 מיליון דולר.
קוונטום ארט, שבונה מחשב קוונטי מלא המבוסס על טכנולוגיית היונים הלכודים, נמצאת בשלב מתקדם יותר, בעוד קלאסיק, שפיתחה מערכת הפעלה שעשויה להפוך למעין "חלונות" של מיקרוסופט עבור מחשבים קוונטיים, עדיין בוחנת אפשרות לבצע סבב גיוס פרטי נוסף לפני ההנפקה, במטרה להגיע לוול סטריט בשווי גבוה יותר. שתי החברות כבר עובדות עם בנקי השקעות, וההערכה היא שההחלטה תתקבל בשבועות הקרובים, כך שקוונטום ארט עשויה להפוך לחברת הקוונטום הישראלית הראשונה שתיסחר בוול סטריט, אולי כבר לפני סוף 2026.
קוונטום ארט, שהוקמה ב־2022, מעסיקה כ־60 עובדים במשרדיה בנס ציונה. מייסדיה הם ד"ר טל דוד, שעמד בעבר בראש התוכנית הישראלית למחשוב קוונטי ועבד במשך שנים רבות בתעשייה הביטחונית; פרופ' רועי עוזרי, סגן נשיא במכון ויצמן, שעל בסיס מחקריו הוקמה החברה; וד"ר עמית בן־קיש, שעשה את הדוקטורט שלו אצל פרופ' דייב ויינלנד (Wineland), חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2012. החברה השלימה באפריל האחרון גיוס של 140 מיליון דולר, ובכך הגיעו גיוסיה המצטברים לכ־200 מיליון דולר. עם בעלי המניות הישראלים הבולטים שלה נמנות קרנות ההון סיכון אנטרי קפיטל, QBeat, ורטקס, סטייג' וואן, דיסרפטיב, אמיתי ונצ'רס וחברת הביטוח הראל.
קלאסיק
פעילות:
מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים
הקמה:
2020
מייסדים:
ניר מינרבי (בצילום), אמיר נווה, ד"ר יהודה נווה
מספר עובדים:
100
(כ־75 בישראל)
גיוסים מצטברים:
כ־200 מיליון דולר
קלאסיק הוקמה ב־2020 על ידי ניר מינרבי ואמיר נווה, בוגרי תוכנית תלפיות, יחד עם ד"ר יהודה נווה, אביו של אמיר, שהיה מבכירי צוות הפיתוח של המחשב הקוונטי ב־IBM. החברה מפתחת מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים — קטגוריה שבה פועלים כיום מעט מאוד מתחרים, מה שעשוי להפוך אותה לתקן בתעשייה. בסוף 2025 גייסה החברה 30 מיליון דולר, ובכך הגיעו גיוסיה המצטברים לכ־200 מיליון דולר. עם המשקיעים נמנות גם AMD, קוואלקום וחברת הקוונטים IonQ. כבר כיום יש לה שיתופי פעולה עם אנבידיה, מיקרוסופט ו־AWS, וכן הכנסות המוערכות בכמה עשרות מיליוני דולרים מלקוחות ובהם קומקאסט, BMW, רולס־רויס, סיטי, טושיבה וסופטבנק, שגם נמנית עם משקיעי החברה. קלאסיק מעסיקה כ־100 עובדים, מהם 75 בישראל.
הנפקות של חברות מחשוב קוונטי באמצעות מיזוג עם חברות ספאק (SPAC) — שלדים בורסאיים המחפשים פעילות להתמזג עמה — הפכו בשנה האחרונה לאחת המגמות הבולטות בענף. חמישה סטארט־אפים כבר הונפקו בדרך זו מתחילת 2026, ועוד חמישה נמצאים בימים אלה בהליך מתקדם של מיזוג עם ספאק. שוויין המצרפי של החברות שכבר הונפקו עומד על כ־70 מיליארד דולר. ברוב המקרים מדובר בשווי של 3-1 מיליארד דולר, למעט שתי המתחרות של קוונטום ארט — IonQ ו־Quantinuum — שנסחרות לפי שווי של כ־20 מיליארד דולר כל אחת. קוונטום ארט אינה מצפה לשווי כזה, שכן בניגוד לשתי המתחרות עדיין אין לה הכנסות משמעותיות, אך היא מבקשת לנצל את המומנטום החיובי סביב טכנולוגיית היונים הלכודים, שעליה מבוסס המחשב הקוונטי שלה.
קוונטום ארט
פעילות:
פיתוח מחשב קוונטי
מלא בטכנולוגיית היונים הלכודים
הקמה:
2022
מייסדים:
ד"ר טל דוד (בצילום), פרופ' רועי עוזרי, ד"ר עמית בן־קיש
מספר עובדים:
60
מיקום:
נס ציונה
גיוסים מצטברים:
כ־200 מיליון דולר
ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הקוונטום, אך עד היום טרם תרגמה את מעמדה הטכנולוגי להצלחה בשוק ההון. החברות הישראליות אומנם גייסו הון מקרנות הון סיכון, אך התפיסה כיום היא שלקראת הפריצה הגדולה הצפויה בתחום בשנים 2027–2029, ההון הפרטי כבר לא יספיק, ויש צורך להפוך לחברות ציבוריות כדי לגייס סכומים גדולים יותר ובמהירות.
מלבד חברות אמריקאיות שהונפקו בניו יורק, הונפקו בשנים האחרונות גם חברות מקנדה, סינגפור, בריטניה ופינלנד. בישראל פועלות כיום 20 חברות קוונטום, מתוך כ־270 בעולם. רוב הסטארט־אפים המקומיים הוקמו על בסיס ידע שנצבר במכון ויצמן, בטכניון ובאוניברסיטאות נוספות. עד היום הושקעו בחברות הישראליות כ־800 מיליון דולר, אך כל הנפקה באמצעות ספאק יכולה להזרים לחברה 200-300 מיליון דולר באופן מיידי ולהעניק לה יתרון משמעותי במרוץ לפיתוח המחשב הקוונטי.
ישראל מדורגת היום במקום החמישי (במונחים של דולרים ולא לנפש - ס"ש) בהיקף ההשקעות בחברות קוונטום ובמקום השביעי במדד החדשנות והאקו־סיסטם. ב־2025 קוונטום ארט, קוונטום סורס וקלאסיק גייסו יחד חצי מיליארד דולר וההערכות בשוק מדברות על כך שקוונטום משינס נמצאת בעיצומו של גיוס הון גדול נוסף בימים אלה. ישראל מובילה היום בשיעור הסטארט־אפים בקוונטום מתוך כלל הסטארט־אפים החדשים: אחד מכל 300, וזאת בהשוואה לארה"ב עם אחד מכל 2,000.
מיזוג עם ספאקים הפך בשנים האחרונות לדרך המועדפת של חברות קוונטום להגיע לוול סטריט, למרות התדמית השלילית שדבקה בהם מאז בועת 2021. בשנים האחרונות עבר שוק הספאקים שורה של שינויים שנועדו להפוך אותו לפחות ספקולטיבי, אך עבור רבות מחברות הקוונטום זו עדיין כמעט הדרך היחידה להגיע לשוק הציבורי. לרובן אין עדיין הכנסות משמעותיות, והערכת השווי שלהן נשענת בעיקר על תחזיות צמיחה עתידיות, שעשויות כמובן גם שלא להתממש. מכפילי ההכנסות שלפיהם נסחרות כיום חברות קוונטום גבוהים בדרך כלל מ־100. כך, למשל, ריגטי, שהיתה בין חברות הקוונטום הראשונות שהונפקו באמצעות ספאק, נסחרת כיום לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר, למרות הכנסות שנתיות של כ־7 מיליון דולר בלבד.
