בלעדי
הביקוש לעובדים בתעשיות הביטחוניות גובר על השפעות השקל וה-AI
בעוד חברות תוכנה רבות מקצצות עובדים על רקע מהפכת ה־AI והשקל החזק, דווקא התעשיות הביטחוניות וחברות השבבים מייצרות ביקושים חריגים לעובדים ומובילות את שוק ההייטק לשיא חדש בתעסוקה. לפי דו"ח חדש של מכון אהרן, מספר עובדי ההייטק בישראל עלה ב־6.2% ברבעון הראשון ל־424 אלף
הביקוש לעובדים בתעשיות הביטחוניות בישראל מנצח בינתיים את השקל החזק ואת פיטורי ה־AI. הדו"ח הרבעוני של מכון אהרן שהגיע לידי כלכליסט מציג עלייה חדה במספר עובדי הייטק בישראל. לפי ד"ר סרגיי סומקין, ראש תחום ההייטק במכון ומחבר הדו"ח, לעלייה אחראית בעיקר התעשייה הביטחונית. לפי הדו"ח, התעסוקה בהייטק הגיעה לשיא מפתיע ברבעון הראשון ומספר המועסקים עלה ב־6.2% ל־424 אלף עובדים המהווים 12% מכלל העובדים במשק.
בסקטור הדיפטק, שכולל את החברות הביטחוניות ואת חברות השבבים, נרשמה העלייה החדה ביותר של 15.4% במספר המועסקים או תוספת של 12 אלף עובדים במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה. אפילו במספר המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח שוב נרשמה עלייה, לאחר ירידה מטרידה שהשתקפה בדו"ח ברבעון האחרון של 2025. כעת הוא מציג עלייה של 5.9% ל־257.5 אלף עובדי מו"פ, וסומקין מסביר את שינוי הכיוון בתקופת התארגנות וקליטת עובדים שהיתה בתעשיות הביטחוניות ומעריך שאם המצב בישראל יהיה יציב יותר, הן פנימית והן במישור הגיאופוליטי, המספרים צפויים להתייצב.
אם כוללים גם את עובדי המחשוב בענפים אחרים כמו בנקאות או תקשורת, הרי מספר העובדים במה שמוגדר כ"משרות טק" חצה לראשונה את הרף של 600 אלף ל־604 אלף עובדים, עלייה של 6.1% מול התקופה המקבילה ב־2025. המועסקים במשרות טק מהווים כעת 17% מכלל המועסקים במשק. אם המגמה הנוכחית אכן תימשך, ישראל תוכל להגיע ליעד של 20% עובדי טק במשק עד 2035 שנקבע על ידי ועדת פרלמוטר ב־2021.
הנתונים של מכון אהרן מפתיעים לאור המגמה השלילית שמורגשת לכאורה בענף ההייטק בתקופה האחרונה. חברות רבות הודיעו על קיצוצים עמוקים כשהן תולות את האשם בהתייעלות שמוכתבת על ידי אימוץ טכנולוגיות AI, מגמה כלל־עולמית שלא פסחה גם על חברות ענק ובהן מטא שנפרדה מ־8,000 עובדים במאי האחרון.
בישראל בהלת הפיטורים מוחרפת על ידי השקל החזק שהפך את אנשי ההייטק הישראלים ליקרים מאוד בהשוואה העולמית. בין החברות הבולטות שעשו מהלכים גדולים היתה WIX שפיטרה אלף עובדים, לא כולם בישראל, ובמקביל גם חברות כמו אמדוקס, סנטינל וואן, אלמנטור, טאבולה, לייטריקס וארטליסט. מעבר לכך נעשו פיטורים גדולים גם בחברות AI21 והיילו, שנתקלו בקשיים עסקיים שאילצו אותן להיפרד מחצי מהעובדים ואף יותר.
כולם רוצים מערכות הגנה אווירית
ובכל זאת, לנתונים החיוביים של מכון אהרן יכולים להיות כמה הסברים, ולא פחות חשוב מכך יהיה לראות האם הרבעון הראשון הוא לא אירוע נקודתי לפני הסערה הגדולה שחוללו שער השיא של השקל מול הדולר והקיצוצים בכוח אדם. עיקר הפיטורים בחברות הייטק נעשו ברבעון השני, כך שהם עדיין לא ניכרים בדו"ח התעסוקה לרבעון השני. גם ההתחזקות העיקרית של השקל נרשמה בין אפריל ליוני, עם שיא שנקבע לפני כחודש..
התעשיות הביטחוניות נהנות מרוח גבית חסרת תקדים בשנים האחרונות, הן לאור המצב הגיאופוליטי הלא יציב באירופה והמלחמה הבלתי נגמרת בין רוסיה לאוקראינה והן בעקבות השינוי העמוק שנחשף בכל תפיסת אמצעי הלחימה מאז 2023 בישראל. מערכות ההגנה האוויריות זוכות לביקושים גבוהים הן במזרח התיכון והן באירופה, והקושי להתמודד עם איומי הרחפנים בישראל, ולא רק בה, דוחף גם הוא להצטיידות באמצעים חדשים. לשם המחשה, רק בשבוע שעבר ציין מנכ"ל אלביט בוצי מכליס כי החברה גייסה 2,000 עובדים בשנה האחרונה ומתכננת לגייס מספר זהה של עובדים עד סוף 2026.
היצוא הדולרי של שירותי הייטק זינק ב־16%
תעשיית השבבים נהנית גם היא מעוצמה מחודשת לאור העליות החדות במניות המגזר בוול סטריט. לאחר שבמשך עשורים חברות התוכנה היו חביבות המשקיעים, התפתחות ה־AI מאיימת על המודלים העסקיים של רבות מהן ומנגד היא דורשת הגדלת תשתיות לחוות שרתים, שנותנת בתורה דחיפה לתחום השבבים. מספיק לראות את טאואר או את נובה שנכנסו באחרונה לעשירייה הפותחת של החברות הגדולות ביותר בבורסת תל אביב, כדי להבין את עוצמת השינוי.
הנתונים של מכון אהרן לרבעון הראשון מעלים גם את השאלה האם לאור המצב הטוב של שוק התעסוקה בהייטק אכן יש צורך בתוכנית שעליה הכריז בשבוע שעבר משרד האוצר לסיוע לענף כדי להתמודד עם השלכות השקל החזק. לדעתו של סומקין, אין סתירה בין הדברים, שכן הסיוע נדרש בעיקר לסטארט אפים.
"היתרון של ההייטק הישראלי ומקור העוצמה שלו טמונים בהיותו מגוון, זה גם מה שמבדיל אותו מענפי ההייטק במרבית המדינות האחרות", אמר. "יש כאן סטארט־אפים קטנים, יש חברות פרטיות שצומחות מהר, חברות ביטחוניות גדולות, חברות ציבוריות וחברות בינלאומיות. מצד אחד, לתעשיות הביטחוניות יש עכשיו הזמנות לעשר שנים קדימה שמייצרות ביקוש לעובדים והחברות הבינלאומיות שמעסיקות כאן כ־30% מהעובדים לא בהכרח ממהרות לפטר, כי הן יציבות ויש להן כיסים עמוקים. אבל מצד שני, הסטארט־אפים אכן נמצאים בבעיה בגלל שהם חיים על גיוסי הון בדולרים ואלה מתכווצים בשקלים".
השפעת השקל החזק באה לידי ביטוי בירידה חדה ביצוא השקלי של ההייטק, אך החדשות המעודדות הן שלא נרשמה פגיעה ביצוא הדולרי, מה שאומר שהוא פחות רגיש למחיר, כפי שאכן צפוי שיהיה במוצרים ייחודיים. במקביל להתחזקות של 13.6% במטבע הישראל, נרשמו ירידה של 3.6% בערך הדולרי של יצוא תעשיית ההייטק וצלילה של 16.8% במונחים שקליים.
תחום שירותי ההייטק המשיך לצמוח, כך שהיצוא הדולרי זינק ב־16.4% ובמונחים שקליים נותר ללא שינוי. החישוב נעשה לפי שער של 3.12 שקלים לדולר, מעל הרמה נוכחית של הדולר.
